מניין חברי הכנסת לדורותיהם שעברו על החוק גבוה ממה שמקובל לחשוב. ויקיפדיה תשלים לכם את המידע הזה ובמקום המועט שכאן נתרכז בסטארים. באלה שחטאיהם לא מסתכמים בפלילי-כספים בנוסח ה"צווארון הלבן" (כמו האדונים הנכבדים אולמרט, דרעי והירשזון) אלא שהיו מסריחים ממש. מצחינים עד לב השמיים. כאלה שאינם מאפשרים להימצא עימם באותו חדר מפאת הקלון, החרפה והשפל של מעשיהם.
ראש וראשון הוא כמובן האיש מקרית מלאכי, שביזה את הנשיאות ואת כל אזרחי המדינה כשניצל את מה שניתן לו כדי לאנוס נשים בשרשרת. לידו בקיר הקלון ניצבים שניים: עזמי בשארה, שבהיותו חבר כנסת היה למעשה מרגל נקלה ובוגד (כן! לעתים נדירות יש גם כאלה) וד"ר גונן שגב – שר בריאות בכיר לשעבר שהבריח לישראל כדורי "אקסטזי" בסיטונות עד שנתפס.
למועדון הקטן והמפוקפק הזה נכנס השבוע, בטקס רב רושם, אדם צעיר בשם אורן חזן. הוא שבר את כל שיאי המהירות כשעשה זאת תוך פחות משנתיים לכהונתו הציבורית. לאחרים זה לקח שנים. האיש הזה, בהליכה ממש, קבע שיא אולימפי בהתבזות כשבית המשפט קבע כי ניהל קזינו, צרך סמים קשים וכי התואר "סרסור" ראוי לו.
כשהתחרה חזן בפריימריז על מקום ברשימת הליכוד לכנסת הוא הצטלם עם אביו לתשדיר בסגנון סרטי המאפיה. היה מי שבטעות סבר כי מדובר בהומור קולנועי אנין. אבל האב טוני ("יחיאל") והבן אנטוני ג'וניור ("אורן") לא התבדחו כלל. הם התכוונו לכל מילה, וקיימו מעל המשוער.
שתיקת הליכוד והעומד בראשו בעניין היא חומר למחשבה לכל מי שהטיל את הפתק "מחל" לקלפי. אנשים שביקרו באחרונה את קברו של מנחם בגין מספרים לי שנשמעים משם קולות עזים של היפוכים, בסל"ד גבוה ומעורר דאגה.
