ההרשעה המהדהדת השבוע של איש העסקים נוחי דנקנר עומדת בשורה אחת מבחינתי עם ההרשעות של משה קצב, אהוד אולמרט וככל הנראה בקרוב גם של הרב הראשי לשעבר, יונה מצגר.
נוחי דנקנר נתפס בעיני רבים ואני מודה גם בעיניי כישראלי היפה, המצליח ובעל החזות הכל כך ישראלית במובן החיובי ביותר של ההגדרה. דמות שכל אם יהודייה הייתה מאוד רוצה שיהיה לה בבית אחד כזה. עד לפני מספר שנים הבטנו בו בהערצה ויש מי שיאמרו בקנאה. הוא הפך למטאור בשמי הכלכלה הישראלית. כמעט בכל יום כל אחד מאתנו העביר לו כספים אם קנה מצרכים בשופרסל, תידלק את מכוניתו או השתמש בסלולר. הוא היה שותף מלא בהכנסה של כל אחד מאיתנו. כאשר קיבלנו משכורת בתחילת החודש ידענו שחלק ממנה לעתים חלק ניכר יגיע לכיסו של נוחי.
החזות וההתנהלות שלו גרמה לנו להאמין באיש הזה שגם תרם לא מעט למוסדות ציבור למיניהם. הוא ידע לקחת אבל גם לתת. הוא תמיד עבר מסך בקלות עד שהשופט חאלד כבוב הרשיע אותו השבוע באופן הברור והבוטה ביותר.
מתברר שכסף אכן מעוות עיני חכמים או לפחות את חלקם. אינני אומר שדנקנר היה חכם ובוודאי לא אולמרט. דנקנר הצליח להסתיר מאיתנו את התכונה הרעה הזאת שלו. לדעתי דנקנר לא קרוק, לא שרלטן ובבסיס שלו אינו רמאי. הונאה אינה דפוס התנהגות שלו. הוא ראה את מפעל חייו קורס לנגד עיניו ולכן עשה את מה שעשה ועל זה מקבלים עונש וכפי הנראה זה יהיה מאחורי סורג ובריח למספר שנים. איך נפלו גיבורים?
נוחי אינו לבד. ההתנהלות שלו הפכה לנורמה בעולם הפיננסי שיש לעקור מן השורש באותה מידה שיש לגדוע מן היסוד את התנהגותם של קציני משטרה בכירים וזוטרים בהתנהגות שאינה הולמת הכוללת בעיקר הטרדות מיניות. תופעה שהייתה נהוגה גם בצה"ל לפני עשרות שנים וכמעט ונעלמה מאז השקיפות בעולמנו ונוכחות האח הגדול כמעט בכל מקום.
בעולם הפיננסי והכלכלי שבו הכסף מדבר, השחיתות חוגגת. השאלה הגדולה היא את מי יתפסו בקלקלתו? נוחי משך אש בגלל הצלחתו חסרת התקדים במשק שלנו מאז הקמת המדינה. רבים אחרים מצליחים לחמוק מרדאר שלטונות החוק אבל אין ספק שהם פועלים מאחורי מסך המחשב ובעסקאות נדלניות מפוקפקות שאין מאחוריהן ממש אלא אדמה חרוכה של מילים והבטחות על הקרח.
