שתי התנסחויות גרועות עמדו במרכז יום הזיכרון/עצמאות שלי ועל שתיהן נדרשת התנצלות. המתוקשרת יותר היתה בנאומו של יו"ר הכנסת אדלשטיין. זה רצה אולי לאחד ולפייס, אך יצא לו בדיוק ההיפך. כשאתה אומר ש"לא כל הימנים פשיסטים ולא כל השמאלנים בוגדים" אתה חוטא לכולם ומשיג מטרה הפוכה. מילא הרצון המיותר "לאזן" (כי אין שום סימטריה בין האלימות מימין לאלימות משמאל). אבל כשאתה מתבטא כך זה פשוט מסריח. אין מילה אחרת.
מה דעתכם למשל על "לא כל הרוסיות מופקרות ולא כל הרוסים שיכורים"? ומה לגבי "לא כל המתנחלים רוצחים ולא כל הקיבוצניקים עצלנים"? אתה הבנת את זה יולי?
* * *
ההתנסחות הגרועה השניה שייכת לי. גם השנה, כמו תמיד, הקדשנו מקום רב בגליון הסמוך ליום הזיכרון כדי להעלות על נס את זכרונם של בני מודיעין שנפלו בעת שירותם בכוחות הביטחון.
השנה בחרנו לשפוך אור על סיפוריהם של כמה מהנופלים שבעבר הוצנעו ולא תפסו את הכותרות הראשיות. למרבה הצער, כאשר עשינו כך והדגשנו את סיפורי ה"נשכחים" – בני משפחות וחבריהם של חללים אחרים שהופיעו בכתבה המרכזית – חשו כי השתמע מכך שיקירם המנוח נשכח מהזיכרון הציבורי.
אני מבקש בזאת סליחה מכל מי שהניסוח שבו השתמשנו פגע ברגשותיו. הכוונות הטובות לא חשובות כאן. כאבן של המשפחות השכולות הוא גם כאבי.
מי ייתן שביום הזיכרון הבא לא יתווסף לרשימה הארורה אפילו שם אחד.
