לא צריך להיות גאון הדור כדי להבין שהכלכלה שלנו בדרך לקיבינימט. הרוב המכריע של צעירינו הנהדרים אינם רוצים ללכלך את הידיים בעבודות יצרניות אלא מחפשים היי טק, פיננסים ושאר מיני מלאכות של צווארון לבן מובהק.

לכאורה אחלה. מה רע שלגויים יש נפט ומחצבים ולנו יש שכל. לדעתי, המציאות הזאת שבה ההיי טק הוא הקטר של המשק שלנו אינה יכולה להחזיק לאורך זמן. בסוגיה הזאת אני חסיד מושבע של התעשיין סטף ורטהיימר שדוגל בפתיחת בתי ספר מקצועיים על פני חוגים למימון ופיננסים באוניברסיטאות. בסופו של יום המין האנושי לא יכול לאכול צ'יפ לארוחת צהריים ותינוקות ימשיכו לצרוך חלב ולא אפליקציה תוצרת כחול-לבן.

עם יד על הלב ועל הארנק- הפסקתי להבין כיצד המשק הישראלי ממשיך לתפקד ברמה סבירה בהשוואה למדינות מערביות אחרות. אני לא רואה מיליוני עובדים חרוצים כמו נמלים המשכימים קום כדי להביא פרנסה. אני כן רואה הרבה פרזיטים המחפשים איך לא לעבוד ומשקיעים את מלא זמנם בחיפוש אחרי מקורות הכנסה ללא עמל. כמו למשל, קצבאות מהביטוח הלאומי, גמלאות בגיל מוקדם והשלמת הכנסה בחלטורה נטולת מס או במילים אחרות עבודה בשחור.

אני לא רואה את הפלא הכלכלי הזה נמשך לאורך שנים. החושים שלי מראים שאנחנו קרובים לשוקת שבורה. מנהיגנו הכלכליים נהנים בינתיים ממנת מזל מוגזמת שמעניקה להם האלה פורטונה. המשק שלנו מתנהל מאליו לא בזכות החלטות כלכליות מושכלות. ואפילו נגיד בנק אין לנו כבר 100 ימים ודומה שאיש אינו פנוי לעסוק באיוש תפקיד מרכזי כל כך.

יאיר לפיד מתחיל להצטייר כאכזבה. הייתי מצפה שהוא ידבר אלינו יותר ולא ישלח אותי לדף הפייסבוק שלו כדי לקרוא את דעתו על הצעירים העוזבים אותנו למדינות מעבר לים. הגיע הזמן שנשמע את לפיד בעיקר בענייני כלכלה ומעבר לשמיעה רצוי שנתחיל לראות שינוי. האשראי שניתן לו עומד לפוג ובעידן של "אין זמן" הוא חייב להראות לנו את קרן האור הראשונה של הכלכלה שהבטיח.