בשורה התחתונה ההסכם שנחתם בינינו לטורקיה בפרשת המרמרה הוא הסכם שמשרת אותנו לטווח הארוך. ההתנהלות שלנו בשש השנים שחלפו מאז הארוע היתה מחפירה בכל הקשור לאופן שבו צריך היה לנהל משא ומתן מול הטורקים. מהבחינה הזאת הם עשו לנו "מרס טורקי" בהשאלה ממשחק השש בש.
גם הפסדנו שש שנים יקרות שהיו שוות מיליארדים לתעשייה הבטחונית שלנו מול טורקיה ובכלל לכלכלה שלנו. גם התבזנו מול כל העולם. גם העברנו מסר רע מאוד ללוחמי השייטת שהם בבחינת מגש הכסף של דורנו וגם גרשו אותנו מהעיר…
הטורקים עשו לנו בית ספר בכל הקשור למשא ומתן אבל כיון שכמו בכביש חשוב להיות חכם ולא צודק כך בכל הקשור לסיום פרשת המרמרה.
בעקבות ההסכם שאחראי לו בראש ובראשונה ראש הממשלה הייתי מצפה ממנו להתקשר לכל אחד מלוחמי השייטת ולהתנצל בפניהם על ההסכם ולהסביר שהם עשו מעל ומעבר מהמצופה בהשתלטותם על ספינת הטרור וכי ביחסים גלובליים ובחישובים לטווח ארוך צריך לעתים להוריד את הראש ולהמשיך הלאה.
מעניין שגם ארדואן חוטף על הראש מבני עמו על ההסכם וגם על נתניהו שופכים מים צוננים מבית. איש מבין המנהיגים לא יצא מנצח בברוגז שנמשך שש שנים ארוכות. היחידה שטוענת שניצחה היא ח"כ חנין זועבי שמעל כל במה אינטרנטית ותקשורתית זועקת: ניצחתי…ניצחתי…
הפיגוע הנוראי בנמל התעופה של איסטנבול מתרחש בעיתוי המחזק את אלה שתמכו בהסכם שנחתם עם טורקיה. לטורקיה וישראל יש אינטרס משותף לחסל את דעאש, הארגון החשוד כאחראי לפיגוע השבוע.
מערכת היחסים עם הטורקים צריכה להיות מבוססת על המשפט: כבדהו וחשדהו. הטורקים אינם חובבי ציון וארדואן לא ידליק משואה ביום העצמאות ולא ישיר "התקווה". הוא נשאר מנהיג רודני, שטוף שנאה כלפינו הרודף אחר כבוד וכוח דווקא בשל דימוי עצמי זעיר ופחד מפני איבוד שלטונו.
עלינו לזכור לפני שאנחנו נוחתים באנטליה במסגרת "הכל כלול" שאנחנו לא כל כך רצויים.
