קיבוץ גלויות או לא – רבים במדינת ישראל חולים בווירוס שהורישה הסבתא הפולניה של פעם, שבפי העדה נקרא "קוטריי". ההתנייה היא קולקטיבית: לא בכינו, לא נהנינו.
הטריגר האחרון לפרץ התלונות הוא המהלך (החכם, ההכרחי והמובן מאליו) של משרד החינוך שמבקש לשכנע יותר ויותר תלמידים ללמוד מתמטיקה ברמה הגבוהה. "חמש יחידות" בעברית פשוטה. הקמפיין רק החל ומיד החלו לצוץ פירסומים וטורים אישיים שמסבירים למה זה לא נכון.
הקו המרכזי של הטיעונים הוא "צריך גם אנשי רוח", "אני למדתי שלוש יחידות ובכל זאת יצאתי בנאדם" ועוד הבלים מסוג זה. שהרי הקריאה להגביר את לימודי המתמטיקה אינה מבקשת לבטל את המידות ה"הומניות" של צעירי ישראל אלא רק לחזק אצלם את שרירי המוח ולתת להם כלי מעולה להמשך חייהם. אם מישהו מסיק מזה שיש כאן "הדרה" של אנשים שאינם מתמטיקאים מלידה, אין לי אלא לרחם עליו.
כל הורה יודע שאתה לא שואל את הילד אם הוא רוצה לאכול אלא שם לו את האוכל על השולחן. אנחנו גם שולחים את צאצאינו לשיעורי שחיה למרות שלא קוראים להם אור סבטייה, מקשיבים בעניין לגננת שעושה פעילות גופנית "לחיזוק חגורת הכתפיים" ועוד עשרות פעולות ומהלכים שאנו יודעים כי הילד זקוק להם, גם אם אינו מתלהב מהם באותו רגע. בהמשך חייו הוא יודה לנו על הפעולות האלו ויעשה אותן גם עם ילדיו.
הגברת לימודי מתמטיקה אינה מתוך "שאיפה למצויינות" אלא פתיחת חדר כושר, בחינם, למוח המתבגר. לא חייבים ללכת, אבל צריך להיות טיפש כדי להתלונן על ההזמנה.
