אחים לנשק יקרים, הגיע הזמן שהציבור הישראלי, או לפחות אני, יגיד לכם באופן ברור שאינו משתמע לשתי פנים – אין לכם זכות להבעיר את המדינה, בטח ובטח בזמן שכולנו נאבקים במלחמה צודקת מאין כמוה.
בניגוד למה שבתנועת המחאה חושבים, הדעה שלהם לא חשובה יותר מדעתו של אף מצביע ימין תומך הממשלה, וגם לא מזו של מי שאינו תומך בממשלה אבל מתנגד לפעולות אלימות נגדה. במהלך השנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, הלכה והתהוותה איזושהי תפיסה לפיה כל מי שמביע ביקורת על המחאה הוא ודאי פשיסט ערל לב ביביסט שלא אכפת לו מהמדינה. מיותר לציין שזו תפיסת עולם שטחית כל כך, שאם לא הייתה מזיקה כל כך זה יכול היה להיות מצחיק.
מה שאירע השבוע בירושלים לא זוכה לתמיכת רוב הציבור הישראלי, בניגוד מוחלט לתפיסתם של פעילי המחאה. הציבור לא איתכם, חברים, ולא משנה עד כמה חלק מטענותיכם מוצדקות. נכון, גם אני מסכים שנתניהו לא ראוי להנהיג את העם והמדינה עוד מימי "השמאל שכח מה זה להיות יהודים", וגם אני חושב שהממשלה הנוכחית עלולה להוביל את המדינה לחוסר תפקוד על גבול הכאוס, אבל זה לא אומר שמותר להעלות את מפלס האש והשנאה לרמות מסוכנות.
אין לכם שום זכות להחליט שאתם מייצגים את רוב הציבור הישראלי. למעשה, בכל הסקרים עולה כי רוב הציבור מעוניין בהמשך הלחימה, ובלבד שחמאס לא יוכל לצאת מהסיפור הזה כשהוא מציג את עצמו כמנצח. גם הטענות שלכם כי המאבק כעת הוא על שחרור החטופים לא מחזיקות מים. הציבור מבין היטב את חומרת ההשלכות העתידיות על גורלנו ועתיד ילדינו במידה וישראל תרד על ברכיה מול מחבלים מתועבים.
הלכתם רחוק, רחוק מדי. כך היה עם עידוד הסרבנות (ובואו, אף אחד לא משתכנע מהטענה כי מדובר ב"ביטול התנדבות" ולא סרבנות), כך היה כאשר הכנסתם פוליטיקה לבתי העלמין ביום הזיכרון (ומי בכלל הרשה לכם לעשות זאת בשמי, יתום צה"ל?!), וכך קורה גם עכשיו כאשר רוב רובו של הציבור הישראלי מעוניין באחדות ולא בשנאה. רדו מהעץ חברים, לפני שיהיה מאוחר מדי.
