בוקר טוב לכל הנשים במדינה היקרה שלנו. השבוע נפל דבר בישראל: ח"כ שחשוד במעשה אונס חמור, במעשים מגונים ובהדחת עדה, התמנה לשמש בתפקיד רב ההשפעה של יו"ר ועדת הכספים של כנסת ישראל. האיש שעל הקופה השייכת לכולנו.
מדובר בח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד, שגם האופן שבו נבחר לשמש חבר כנסת באמצעות גיוס מסיבי של תנועת קבלה לעם לליכוד עורר ביקורת ציבורית נוקבת. אגב, ולא פחות חמור, הוא גם משמש כסגן יו"ר הכנסת.
העדויות של המתלוננות צריכות להדיר שינה מכל אישה וצעירה במדינה, ומכל חברי הקואליציה. זה האיש שנתניהו תמך בו לשמש כיו"ר ועדת הכספים. מה זה אומר על נתניהו? האם אפשר בכלל להתמנות לתפקיד ממלכתי, בכיר ככל שיהיה, מבלי שיהיה בעברך כתם ראוי? וכל המרבה הרי זה משובח.
אם היינו זקוקים לעוד הוכחה שאנו נמצאים בעידן של ליקוי מאורות וחושך על פני תהום, בא המינוי של ח"כ מילביצקי והוריד לנו את השאלטר הראשי. והעם ברובו המכריע מגשש באפלה ואין קרן אור אחת בקצה מנהרת החושך הגדול.
מה שמדהים הוא שמבין כל הנשים שהן חברות כנסת בקואליציה לא נמצאה אחת, בודדה, יחידת סגולה, צדקת בדורה שהתנגדה למינוי של מילביצקי או השמיעה הסתייגות או הערה חלשה שתביע גרם של סימפטיה לנשים המתלוננות. ולאן נעלמו כל הפמיניסטיות? מדוע הן לא משמיעות קול? לכולנו יש נשים, אחיות, בנות. וגם אם אין לנו, האם זו הנורמה שאנחנו רוצים להנחיל במדינה שלנו?
איך זה ייתכן שהגענו לשפל מוסרי וערכי כל כך עמוק ואנו ממשיכים בחיינו ומכילים גם את התחתית הזאת אליה הידרדרנו. אנא אנו באים? ובעיקר, לאן אנחנו הולכים מכאן?
ואם לא די ברמתה המידרדרת של כנסת ישראל, על שפת הביבים שבה משתמשים חברי המשכן בדיונים בוועדות השונות ובאולם המליאה, גם בעיניי העולם אנו הופכים למצורעים ממש בבחינת שומר נפשו ירחק.
למציאות הכאוטית והקיומית שלנו יש ראש ואחראי אחד. הוא האיש שבלעדיו נחזור לשפיות שכל כך נחוצה לכולנו.
