בשבוע הבא ישובו תלמידי כיתות א'-ד' בעיר ללימודים במתכונת שונה מזו שהחליט קבינט הקורונה לאחר "מיני מרד" של ראשי הרשויות, ביניהם גם ביבס, שתקף: "זו עבודה בעיניים" • במערכת החינוך כבר נערכים לפתיחה מחודשת, ומספרים שסקרים פנימיים של בתי הספר מגלים כי 15-20 אחוזים מהתלמידים מתקשים בלימוד מרחוק
(צילום אילוסטרציה: imagebank)
שבוע סוער עבר על מערכת החינוך בישראל בכלל ובמודיעין בפרט, לאחר שהרשויות המקומיות הכריזו על "מיני-מרד" במתווה החזרה ללימודים של משרד החינוך, שמצידו "התקפל" והודיע כי יאפשר לרשויות, הערוכות לכך, להפעיל שבוע לימודים מלא.
כזכור, בתחילת השבוע קיבל קבינט הקורונה החלטה לפיה בשל מחסור בתקציב ישובו תלמידי כיתות א'-ב' אל ספסל הלימודים ביום ראשון הקרוב, אולם יגיעו לבתי הספר רק למחצית מהשבוע. תלמידי כיתות ג'-ד' היו אמורים ללמוד בקפסולות לאורך כל השבוע.
מיד עם פרסום המתווה התעורר זעם ציבורי נרחב, כאשר חיים ביבס, בכובעו כיו"ר מרכז השלטון המקומי, מתח ביקורת חריפה על ההחלטה: "ההחלטה על החזרת הלימודים הזויה לחלוטין, ולא מחוברת לשום דבר. המשמעות בפועל היא לא להחזיר את כיתות א'-ב', וההורים לא יצאו מהבית. לא ברור איך קבינט הקורונה וראש הממשלה, שידעו שהרשויות יכולות להפעיל את זה טוב יותר, בקפסולות, וחמישה ימים בשבוע, בחרו ב"פתרון" שאין בו שום פתרון".
עוד הוסיף ביבס כי "מדובר ב"עבודה בעיניים". שוב מקריבים את הילדים והוריהם משיקולים לא מקצועיים. ללא הפעלת הסעות וצהרונים, וללא מתן סמכויות לרשויות המקומיות ולמנהלים, החזרת תלמידי כיתות א'-ב' תישאר החלטה אומללה שלא משנה כלום".
מספר שעות לאחר מכן, במקביל לראשי רשויות אחרים שהודיעו על מתווה משלהם, פרסמה עיריית מודיעין כי כל תלמידי שכבות א'-ד' בעיר ישובו ביום ראשון הקרוב ללימודים, לחמישה ימי לימוד בחלוקה לקפסולות. במקביל, יופעל מערך הצהרונים עבור תלמידי כיתות א'-ב'. החלוקה לקפסולות בכיתות אלו תעשה על פי הצהרונים, במטרה להימנע עד כמה שניתן מעירוב הקפסולות.
תפסנו השבוע (טרם החלטת קבינט הקורונה) את סגן ראש העירייה ומחזיק תיק החינוך, מויש לוי, לשיחה על היערכות מנהל החינוך בצל ההחלטות הסותרות והמשתנות, השלכות הלימודים מרחוק והסגר הממושך על היכולת של תלמידי העיר להתקדם בחומר הלימודי, ועל ההשפעה המצטברת על מצבם הרגשי של התלמידים.
לוי, המערכת ערוכה לחידוש הלימודים?
"קודם כל, בכל מה שקשור לדברים האלה כל מה שנגיד נכון לשעה זו בלבד, כי בעוד עשר דקות הכל יכול להתהפך שוב. אנחנו ערוכים, אבל השאלה היא למה. אם רוצים לחזור א'-ב' עם קפסולות אז צריך לדאוג למורים לשכבות האלו ולתקציב. אם הם רוצים לחזור כמו בספטמבר, ששכבות א'-ב' רגיל ו-ג'-ד' בקפסולות, אז אין בעיה, אנחנו ערוכים. הם חייבים לקבל החלטה לאן אנחנו הולכים כדי שנוכל להיערך בהתאם. אנחנו מנסים כל הזמן לחשוב על האופציות השונות, אבל יש אינסוף אפשרויות וכל אחת מהן מצריכה היערכות שונה".
תצליחו לגייס מחדש את כל אותם מורים שגוייסו אחרי הסגר הראשון?
"אני חושב שכן, כי הגיוס עבד בסופו של דבר טוב מאוד. היו לנו די והותר אנשים כדי למלא את התפקידים האלה. השאלה הראשונה היא תקציבית, הרי צריך כסף כדי להעסיק אותם".
ברשויות המקומיות מאוד רוצים שהסמכויות בענייני החינוך יועברו לידיהן. אם זה יקרה, איך הייתם מנהלים את החזרה ללימודים?
"אם זה היה בידינו היינו מקבלים החלטה מזמן, נותנים מתווה ברור עם לוחות זמנים, ואז אתה נערך בהתאם. ברגע שהכל אצלנו זה הרבה יותר פשוט. בנוסף, היינו עובדים על מתווה בו יתאפשרו לימודים בחוץ ובקבוצות יותר קטנות. משרד החינוך עדיין מתנגד, למרות שיש עכשיו איזשהו שינוי ואנחנו מחכים לראות את המתווה כדי להבין אם זה מעשי וניתן לביצוע".
אפשר לבצע למידה בחוץ באופן נרחב?
"תראה, בשביל למידה בחוץ צריך לבצע כמה דברים: אחד, מדובר בקבוצות מאוד קטנות ולכן ברור שזה מוגבל ולא ניתן לביצוע על פני כל השכבות, אבל אפשר לעשות את זה לחלק מהשכבות ולתת מענה במיוחד לאלו שלא יקבלו פתרון בתוך בתי הספר. הדבר השני בו אנו תלויים, וככל שהזמן עובר הופך להיות בעייתי, הוא מזג האוויר. השבוע מזג האוויר עדיין נעים, אבל לא ידוע מה יהיה בשבוע הבא. ברגע שיתחילו הגשמים האפשרות ללמידה בחוץ תצטמצם".
השנה הזאת מתחילה להיראות כמו שנה אבודה.
"אין ספק שהשנה הזאת, מבחינת יכולת הלימוד, ידענו מראש שהיא לא תהיה שנה רגילה. אני חושב שהבעיה הייתה שכשפתחו את המסגרות באחד בספטמבר המדינה לא הייתה במצב שיכלה לקלוט את זה. מנסים לתלות את העלייה בתחלואה בפתיחת בתי הספר, אבל זה רק חלק מהסיפור. הייתה תחלואה גבוהה וכשאתה מתחיל כך זה מאוד בעייתי. אם היו עושים את הסגר הזה קודם, מורידים את התחלואה ואז פותחים, אפשר היה לנצל את השנה הרבה יותר טוב".
עד כמה התחלואה התפשטה בבתי הספר בעיר?
"בתקופה הזאת למעלה מ-25% מהנדבקים בעיר היו ממערכת החינוך. אם בכל החברה אחוז התחלואה הוא גבוה, אז ברור שזה יזלוג גם לתוך מערכת החינוך".
יש מחשבות לשנות את תכני הלימוד בשל הנסיבות?
"אנחנו נמצאים לקראת סופו של תהליך לבחינת כל הלימוד המקוון והסקת מסקנות איך אפשר לעשות את זה אחרת".
למה? מה אתם רואים עד כה?
"לצורך העניין נפגשנו עם כל מנהלי בתי הספר והנהגות ההורים בעיר, שמענו גם מתלמידים ומהרבה מאוד אנשים, כדי לקבל מהשטח עצמו את התחושות. אחד הדברים שראינו, ואני מודה שזה הפתיע אותי לטובה, בחלק גדול מהמקרים יש שביעות רצון מהלימוד המקוון. שמענו את זה גם מהתלמידים. הדבר השני שגילינו הוא שיש לא מעט תלמידים שהלימוד המקוון לא עובד עבורם, ואלו לאו דווקא התלמידים הפחות חזקים".
אתם יודעים על איזה היקף מדובר?
"נורא קשה לכמת את זה. בחלק מבתי הספר עשו ממש סקרים פנימיים, וראו שבין 15-20 אחוזים מתקשים, אבל זה מחולק לרמות שונות ולכן קשה לכמת. יש גם תלמידים שהיו מעדיפים למידה מקוונת מלמידה בכיתה. בסך הכל, יש שביעות רצון".
איך הלימוד המקוון משפיע על התנהלות בתי הספר?
"נעשו דברים מאוד יפים בבתי הספר כבר היום. שינוי של מקצועות והתמקדות במעט יותר מקצועות ולא רק בלימודי הליבה, עבודה בקבוצות קטנות, פתיחת בוקר שונה מבדרך כלל, מחשבות על מערכת שעות שונה לגמרי לעומת הלימוד הפרונטלי. אנחנו רוצים לקבץ את הדברים הטובים שקורים ולהציע את זה לכולם. האתגר הגדול ביותר יהיה בסופו של דבר לאתר את התלמידים שמתקשים ולהציע להם חלופות אחרות. זה האתגר האמיתי".
מה אתם שומעים מהשטח לגבי מצב הבדידות של התלמידים שסגורים בבתים?
אין ספק שהנושא הרגשי-בחברתי הוא אולי המשמעותי ביותר בסופו של דבר. זה טבעי שילדים שלא נמצאים במסגרת חברתית כבר תקופה ארוכה תהיה עליהם השפעה. כשאנחנו מדברים על ניסיון לעשות למידה אחרת אז בין היתר מדברים על לנסות למצוא מסגרות אחרות, ולו בשביל המפגש החברתי. הרבה פעמים אנחנו רואים גם מורים שעושים "אחד על אחד" עם תלמידים כדי לראות איך אפשר לסייע להם מבחינת החיבור עם תלמידים אחרים. התקופה הזאת מאתגרת ואנחנו לומדים ממנה כל הזמן. מה שאנחנו לומדים עכשיו ילווה אותנו גם אחרי הקורונה. אין לי ספק שיהיו שינויים. הלימוד המקוון ילווה אותנו גם ביום שאחרי הקורונה".
