במסגרת הסכם הנורמליזציה בין ישראל לסודאן וההודעה כי ישראל תעביר חמישה מיליון דולר לתוכנית המזון העולמית של האו"ם שישמשו למשלוח חיטה לסודאן, מסביר שלום חתוכה מנכ"ל ומייסד חברת שינטרקו (Shintraco) על הערכים המיוחדים של החיטה
(צילום: יח"צ)
חברת שינטרקו (Shintraco), היא מבין החברות המובילות בישראל והיא מתמחה מזה שנים רבות ביבוא מוצרים כגון חיטה, תירס, סוכר ודגנים נוספים.
שינטרקו, בהובלת המנכ"ל והמייסד שלום חתוכה, מפנה זווית מיוחדת לחיטה, כשברקע הסכם הנורמליזציה בין ישראל לסודאן וההודעה כי ישראל תעביר חמישה מיליון דולר לתוכנית המזון העולמית של האו"ם לרכישת חיטה לסודאן,
חיטה נמנית על משפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם. החיטה היא צמח עשבוני חד שנתי המהווה הגידול השני הנפוץ ביותר בעולם אחרי תירס ולפני אורז. חיטה, לדברי שלום חתוכה, גדלה כמעט בכל רחבי העולם והייצור השנתי שלה הנאמד בכ-736 מיליון טון.
הגנום של החיטה מורכב פי שישה מגנום האדם. הפרחים של החיטה מואבקים על ידי הרוח או באמצעות האבקה עצמית. הפרי של החיטה מכונה גרגר והוא כולל את הזרע.
הקליפות הן שלוש: המוץ – החיצוני שבקליפות ונפרד בקלות יחסית על ידי הדישה; המורסן והסובין היא קליפת הגרגר עצמו. בגרעין עצמו ישנם חלקים מהם יוצא הקמח וחלקים מהם יוצאת הסולת.
גרגירי החיטה מכילים כ־70% עמילן וכ־10% של חומרים חלבוניים, בהתאם לכך היא משמשת למאכל. מגוון אופני ההכנה והמאכלים המבוססים על החיטה הוא רב והיא נחשבת למוצר יסוד. אמנם ניתן גם לבשל את גרגירי החיטה כמאכל בפני עצמו; אך השימושים העיקריים של החיטה מבוססים על הקמח שלה.
טחנות קמח טוחנות את זרעי החיטה ומכינות מהם קמח – שממנו מכינים לחם, עוגות, פשטידות, פסטה ומוצרי בצק אחרים. החיטה משמשת כיום גם כמקור למספוא, לייצור שמן חיטה לצרכים רפואיים, לייצור בירה, ולהפקת אתנול לצורכי מאכל, רפואה ודלק בר-קיימא.
בירת חיטה היא בירה, בדרך כלל מסוג אֵיְיל, אשר מבושלת עם כמות גדולה של חיטה. ברוב המקרים מדובר בשילוב של לתת חיטה עם לתת שעורה, בשיעור שווה או גבוה יותר של החיטה. בירת חיטה בושלה כבר לפני אלפי שנים במצרים העתיקה ובבל. בתקופה המודרנית מרכז הייצור של בירות החיטה הוא במחוז הגרמני בוואריה ובבלגיה. .
גרגירי החיטה משמשים גם להכנת פניני חיטה המכונים בורגול, אשר משמשים להכנת דייסות ופתיתי חיטה.
עשב חיטה נוצר מהנבטה של זרעי חיטה והצמחתה לגובה של 10–15 ס"מ. את העשב טוחנים במטחנה שהיא בעצם מעין מסחטה ייחודית. הנבט מכיל כלורופיל ברמות גבוהות, המקנה לו את צבעו הירוק. כמו כן, עשב החיטה מכיל ויטמינים רבים, מינרלים, סיבים, נוגדי חמצון וחלבונים. המיצוי של עשב החיטה ניתן לשימוש בדרכים רבות ומועילות, בעיקר בשתייה.
יצרניות החיטה הגדולות בעולם הן סין, הודו וארצות הברית, אך בניגוד לשתי הראשונות בהן כל החיטה משמשת לצריכה מקומית, בארצות הברית מיוצא כמחצית מיבול החיטה לרחבי העולם.
