לפני מספר חודשים נחנך מתחם חללי העבודה המשותפים ROOMS במע"ר, והנה הצצה לארבע חברות מקומיות המפתחות מוצרים חדשניים ומסקרנים: החברה שתנסה לפתור את בעיות הגב עקב ישיבה ממושכת, היזמים שמחפשים אחרי חלבון אלטרנטיבי, המוצר שיסייע לעיוורים "לראות" את המרחב והבשורה למטופלי הפוריות
(צילום: איתי בנית)
לפני מספר חודשים נפתח תחם חללי העבודה המשותפים ROOMS במע"ר, כאשר למרות משבר הקורונה רב ההשלכות מתחיל המתחם להתמלא בשוכרים, מעצמאיים קטנים ועד לחברות סטארט אפ.
יובל רצבי, מנהלת מתחם ROOMS, מספרת: "המודל של מתחמי עבודה משותפים מתאים לחברות סטארט-אפ שרוצות משרד מוכן, מרוהט ובשכירות גמישה, עם אפשרות להתרחב ולהצטמצם בהתראה קצרה. "המטרה שלנו היא למצב את מודיעין כעיר תעסוקה ולא רק כעיר שינה. אנחנו חלק מהמהפך של מודיעין, ואנחנו משתפים פעולה עם העירייה ומשתתפים במאמץ להפוך את מודיעין לעיר מקדמת חדשנות. חברות הסטארט אפ שבחרו כבר לשבת אצלנו במתחם הן הסנונית, ויש עוד חברות רבות בדרך. אנחנו בהחלט מתקדמים בכיוון הנכון לקראת הפיכתה של מודיעין ל'סטארט אפ סיטי'".
בין כותלי המתחם פועלות כיום ארבע חברות סטארט אפ מקומיות, חדשות ומסקרנות, הפועלות בתחומים נרחבים ואולי מהן תצא הבשורה הבאה. הנה הצצה אל מתחם הסטארט אפ של העיר.
גם ישיבה יכולה להיות אקטיבית
בחדר מספר 205 במתחם יושבת אפרת שנהוד, מרפאה בעיסוק בהכשרתה, שצברה נסיון רב שנים בעבודה עם ילדים ואנשים עם מוגבלות פיזית והתמחתה בהתאמת מכשירי שיקום וניידות, מערכות ישיבה וכסאות גלגלים. במהלך השנים העבירה אפרת קורסים בתחום התאמת כסאות גלגלים וישיבה נכונה, והכשירה טכנאים ומטפלים בארץ ובעולם דרך פרויקט שמומן גם על ידי ארגון הבריאות העולמי.
"לאורך השנים", מספרת אפרת. "בחנתי מה קורה בחייהם של אנשים שמבלים בלית ברירה את רוב יומם ישובים בכיסא גלגלים. לאחר תהליכי למידה אינטנסיביים הבנתי שחלק מהשינויים והעיוותים שנוצרים במערכת השריר והשלד שלהם, כמו גם הסיבוכים הרפואיים הנוספים, מתרחשים גם בעקבות הישיבה וחוסר התנועה לאורך זמן. הישיבה ככלל ובכיסא גלגלים בפרט, משפיעה על מבנה השלד והשריר בצורה שלילית".
לאחר שראתה את הנזקים הבריאותיים שנגרמים כתוצאה מאורח חיים "יושבני" (sedentary), החליטה שנהוד להקים את חברת ReSymmetry. צוות החברה עומל בימים אלה על פיתוח מערכת שליטה ובקרה בתנועה, המורכבת מחיישנים ואלגוריתמיקה חכמה ומוטמעת במערכת ישיבה רובוטית מיוחדת שפותחה לצורך זה. מערכת הישיבה מורכבת מחלקים נעים, אוספת נתונים על המשתמשים ומשנה באופן יזום את התנוחות שלהם על פי תוכנית מותאמת אישית. כך הישיבה, בין אם בכיסא גלגל או בכיסא משרדי, הופכת להיות אקטיבית.
שנהוד מספרת: "בעזרת הטכנולוגיה אנחנו יודעים לזהות באיזה מנח האדם יושב, ומחליטים על הזמן והמנח הבא שמתאים ליושב. הכסא הרובוטי משנה את צורתו, ומעביר את האדם לשבת בתנוחה חדשה. כל מנח ישיבה גורם לגוף לשבת בתנוחה שונה, והשרירים שלנו מגיבים לכל שינוי שמתרחש. כך יושבים בצורה פעילה, ושומרים על מבנה הגוף ועל גמישות ואורך השרירים".
המוצר אמנם צמח מעולם התוכן של אפרת והתחיל כמיועד ליושבים בכיסא גלגלים, אולם כיום החברה רואה את הטכנולוגיה כמתאימה למנעד רחב מאד של מוצרים ושימושים – מכיסאות גלגלים, דרך כיסאות משרדיים ועד למושבי רכב, וגם למגוון נרחב של בעיות ומוגבלויות פיזיות. "לא מדובר בשינוי חד פעמי", היא מדגישה. "אלא בתנועה מתמדת ועבודה של הגוף בזמן הישיבה, שמתרחשת כל הזמן. לא נדרשים בהכרח שינויים גדולים, יכולים להיות שינויים של מילימטרים ספורים, המחייבים את השרירים לעבוד, משחררים קפיצות שרירים, ומקלים על הכאבים".
החברה חתמה לאחרונה על הסכם להקמת חברה משותפת עם חברת "קארמה" מטאיוואן, שמייצרת ומפיצה כיסאות גלגלים ב-40 מדינות בעולם.
"לראות" את המרחב
את חדר מספר 205 במתחם מאכלסים תומר בכור וחבריו לחברת Renew Senses, המפתחת מוצר המסייע לבעלי מוגבלות ראייה להתנהל בקלות רבה יותר במרחב.
בכור בן ה-31 הקים את החברה בשנת 2018, לאחר שהשלים תואר ראשון ושני במדעי הקוגניציה באוניברסיטה העברית בירושלים, ועבד במחלקה לנוירו-ביולוגיה רפואית במרכז הרפואי הדסה. המחקר שלו עסק בהתמרה חושית ובתפיסה המרחבית של עיוורים, לקויי ראייה ובעלי שרידי ראייה. לאחר שעבד עם עיוורים והגיע להבנה שיש מקום לייצר כלים שיעזרו ללקויי ראייה להתנהל טוב יותר במרחב.
לדבריו, ניתן לאפשר לאנשים שחוש הראייה שלהם מאותגר, לחוות מידע ויזואלי באמצעות חושים אחרים, ואפילו לייצר חושים חדשים. "יש המון מידע שאנחנו "עיוורים" לו", הוא אומר. "ויש דרך להעביר לעיוורים את העולם הוויזואלי בצורה שתאפשר להם התניידות מלאה, ועל ידי כך להעניק להם עצמאות רבה יותר".
בצוות המחקר של בכור והחברה שולבו לקויי ראייה, כאשר המוצר עצמו אינו פולשני וניתן להחזיק אותו ביד. המוצר מאפשר למשתמש בו לדעת אילו מכשולים ועצמים נמצאים סביבו, כאשר הוא משלב שלושה חושים – שמיעה, מישוש וראייה – משגר התראות באמצעות רטט, צליל או תמונה.
בכור מספר כי בימים אלה שוקדים בחברה על מוצר חדש, המיועד למתעוורים שעדיין רואים. לדבריו, עם הזדקנות האוכלוסייה, הצפי הוא שעם השנים יהיו יותר ויותר בעלי לקויות ראייה ועיוורים, ולכן הוא מאמין שלמוצר הזה יהיה שוק וביקוש. "אנשים עם עיוורון יכולים לעשות הכל", הוא מכריז. "המגבלות הן בהנגשת דברים עבורם, והמטרה שלנו היא לאפשר להם לעשות הכל בצורה יותר מדויקת ובפחות זמן".
כעת החברה נמצאת בשלבי סיום פיתוח המוצרים, בתהליך גיוס עובדים (בעיקר מפתחים), ובקרוב יחלו גם בסבב גיוס כספים, במטרה להתחיל מכירות ושיווק המוצר לקהל הרחב.
חלבון אלטרנטיבי
את חדר מספר 209 במתחם מאכלסים רוני ויינברג, ושותפיו לדרך בחברת חברת Got Science, העוסקת בעולם ה- FOOD TECH.
ויינברג, בעל השכלה בתחום הנדסת ביו-טכנולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון, יצא לדרך עצמאית לאחר 16 שנות ניסיון בפיתוח בעולם הפארמה, כאשר במקביל לאורח החיים הטבעוני שלו הוא זיהה את הצורך במציאת תחליפים למוצרים מן החי. החברה שהוקמה בשנה שעברה, עוסקת בפיתוח בתחום החלבון האלטרנטיבי.
"אנחנו משתמשים בכישורים מדעיים מעולמות הפארמה ומיישמים בעולם המזון", הוא מספר. "אחת החברות שאנו עובדים עמה עוסקת במציאת תחליפים לגבינה צהובה ולפסטרמה, שלא מבוססים על מוצרים מהחי. המטרה היא לא לשנות את העדפות התזונה של אנשים, אלא לשנות ולשפר את המזון. המשימה שלנו היא לייצר מוצרים שיהיו טובים מספיק כך שרבים ירצו לצרוך אותם, ותהליך הייצור שלהם יהיה עם מקסימום חמלה לבעלי חיים ומינימום אימפקט סביבתי".
יחד עם ויינברג עובדת מנהלת הפרויקטים סינדי מילר, כאשר השניים מנהלים כיום מספר מיזמים משותפים בתחום המזון, בשיתוף חברות במיקור חוץ כמו חברת RS Ness של רפי שביט – חברה מובילה בייעוץ ומתן שירותי פארמה/מדיקל/מדיקל קנביס/מכשור רפואי. "אחת החברות שלנו נמצאת כיום בשלב seed round – גיוס ראשון, חיפוש משקיעים, סבב, במטרה לאפשר את המשך הפעילות והרחבתה", הוא מספר.
בנוסף, ויינברג משמש כמנכ"ל עמותה ללא מטרות רווח המקדמת את תחומי החלבון האלטרנטיבי, זכויות בעלי חיים וקיימות.
על בינה מלאכותית וטיפולי פוריות
בחדר מספר 203 יושבת חברת Fairtility, המפתחת פתרונות תוכנה מבוססי בינה מלאכותית עבור טיפולי הפריה חוץ גופית, במטרה להגביר את יעילות הטיפולים ולצמצם את משך הזמן עד להולדת תינוק. החברה עוסקת בניתוח נתונים אודות עוברים במעבדה, בשלב טרום השרשה, עוד לפני שהם הופכים לעוברים בבטן, ומחליפה עבודה שנעשתה עד היום באופן ידני על ידי חוקרי התפתחות העובר.
מוצרי החברה מספקים סיווג של עוברים וחיזוי הצלחת קליטת ההריון, ומאפשרים לעבור משיטות ידניות לחיזוי מדויק בזכות אלגוריתמים מתקדמים.
מייסדי החברה הם איתי ארליך אחראי הטכנולוגיות, ד"ר אסף בן מאיר האחראי לתחום הקליני מחקרי, ערן אשד המנכ"ל, לשעבר ממייסדי חברת הצ'יפים אלטייר, ומוטי שנייברג המתמחה בבניית חברות בתחום בינה מלאכותית וטכנולוגיות בתחום הרפואה והחקלאות.
ארליך מסביר: "הפרקטיקה הנהוגה היום במרפאות ובבתי החולים בנויה רבות על ניסיון ומומחיות של צוות האמבריולוגים, ולפיכך מאופיינת בסובייקטיביות. מעבר לכך, הערכה של עובר דורשת זמן ומאמץ רב. המוצר שלנו נועד לפתור את הבעיות האלה ולספק כלים אוטומטיים ומבוססי דאטה, לייעול הליך בחירת העוברים ולשיפור משמעותי בשיעורי ההצלחה".
ד"ר בן מאיר, מומחה לגניקולוגיה עם תת התמחות בפוריות מבית חולים Mount Sinai בטורונטו, מספר: "הסיבוך הגדול ביותר בתהליך ה-IVF הוא החזרה של יותר מעובר אחד, וכתוצאה מכך הריון מרובה עוברים, המהווה סכנה הן לאם והן לעוברים. מכאן התעורר הצורך לדעת מיהו העובר המוביל היחיד שכדאי להחזיר. עם תחילת השימוש באינקובטור, שיש לו יכולת לצלם עוברים במעבדה מדי כמה דקות, התאפשר מעקב צמוד אחר העוברים. מרגע שהייתה לנו אפשרות להסתכל על העוברים כמעט באופן רציף, אפשר היה ליזום מחקרים שמטרתם לנבא את איכות העובר, ולנסות להבין מהסרט מה הסיכוי להביא להריון".
ארליך: "אנחנו לוקחים את כל הנתונים הקליניים מהמעקב אחר העוברים, ועם כלים של AI אנחנו מנתחים את התמונות כדי להבין איזה עובר תקין. אנחנו עוזרים לאמבריולוגיות במעבדה לעקוב אחרי שלבי העוברים, ולדרג אותם לפי מדדים מורפולוגים. יש לנו את היכולת לתת תובנות שלא ניכרות לעין. השאיפה שלנו היא להוציא פיצ'רים חדשים כל הזמן. הגרסה הראשונה כבר בפיילוטים, ובעקבותיה נרחיב ונעמיק את הפתרונות שאנו מסוגלים להציע לצוות הרפואי".
