מהי חרדת נטישה? באילו גילאים היא מופיעה ובמה היא באה לכדי ביטוי? וחשוב במיוחד – כיצד ניתן ומומלץ לטפל בחרדת נטישה? נושא שכדאי לכל הורה להכיר מקרוב, ולא רק להורים…
חרדת נטישה בגילאים צעירים
חרדת נטישה מופיעה בקרב ילדים בגילאים צעירים ביותר (החל מתינוקות וכלה בילדים קטנים), ומוכרת בגילאים צעירים במיוחד גם כ"חרדת פרידה".
כל הורה מכיר את הסיטואציה קורעת הלב בה נפרדים בפעמים הראשונות מהילדים כאשר הם הולכים לגן או למסגרת חינוך אחרת, והם בוכים בכי קורע לב בו צריכים ההורים לעמוד בגבורה. זו אינה בהכרח חרדת נטישה, כי אם שלב התפתחותי טבעי ושגרתי אותו עוברים כמעט כל הילדים. אך במקרים רבים קשיים אלו בפרידה מההורים הם חריגים ומשמעותיים יותר מאשר בדרך כלל, נמשכים זמן רב יותר ומייצגים חרדת נטישה של ממש. במצבים אלו תפקודו התקני של הילד עשוי להיפגע והוא עלול לפתח חרדה המופיעה שוב ושוב בהקשר של היפרדות מההורים.
כאמור, לא מדובר בתופעה נדירה במיוחד אלא בסוג של חרדה ממנו סובלים בממוצע כ 4% מהילדים – אחוז גבוה ביותר עבור מצב הפוגע בתפקוד ומערים קשיים משמעותיים על הילדים וההורים גם יחד.
חרדת נטישה בגילאים מבוגרים יותר
חרדת נטישה מופיעה במקרים רבים גם בגילאים מבוגרים, ולא רק בילדות. במצבים אלו היא באה לכדי ביטוי בצורה שונה. לרוב, אדם בוגר הסובל מחרדת נטישה יחשוש באופן תמידי מנטישה של אדם הקרוב אליו (לרוב בן/ת הזוג), ויסבול מחרדה עזה בהקשר של סיום אפשרי של מערכות יחסים מסוגים שונים.
מצב זה עשוי לפגוע משמעותית ביכולת של אותו אדם לפתח ולנהל קשרים בינאישיים מעמיקים לאורך זמן, ואף עשוי להביא לצורות התנהגות בעייתיות ובלתי רצויות דוגמת שתלטנות, חוסר אמון וכיוצ"ב.
אפשרויות שונות לטיפול בחרדת נטישה
חשוב במיוחד להכיר כי קיימות כמה וכמה שיטות טיפול אשר הוכחו כיעילות עבור חרדת נטישה. לכן, חשוב להכיר באפשרות של חרדה זו הן בגילאים צעירים והן בגילאים מבוגרים, ולגשת לקבלת אבחון מקצועי במקרים בהם קיים חשש לכך.
בגדול, שיטות הטיפול המומלצות עבור חרדת נטישה כוללות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול פסיכודינמי ושילוב של טיפול תרופתי יחד עם שיטות הטיפול האחרות. כמו כן, טיפול הכרחי ואפקטיבי במקרים אלו הוא הדרכת הורים, במסגרתה מסייעים להורים לרכוש הבנה מעמיקה יותר של המצב וכלים אשר יאפשרו להם להתנהג בצורה אשר לא תחריף את המצב, ותאפשר לילד להתגבר עליו, בסיוע הטיפול הנכון כמובן.
