אמנם כל הפוקוס מופנה אל גילי שריר, אבל במועדון הג'ודו מיטב מודיעין מטפחים גם את דניאל סבג, שבגיל 21 חולם על האולימפיאדה
(צילום: פרטי)
תקוות אולימפיות לא זרות למועדון הג'ודו מיטב מודיעין. גילי שריר מתמרקת לטוקיו, טפו טפו טפו, אבל אם הכל יתנהל כשורה, אפשר ובפריז 2024 יהיו לנו שני נציגים, לפחות. דניאל סבג ינק ג'ודו בעיר העתיד. מגיל חמש הוא מתרוצץ על המזרונים בעיר, קודם בסאקורה, עכשיו במיטב, מתמקצע ומשתכלל. את הפריצה בגילאי ג'וניור, עד 21, הוא עשה עם מדלית ארד בתחרות סבב שנערכה באתונה, ומקום חמישי בתחרות נוספת שנערכה בבוסניה, אבל דווקא כשהגיע הרגע שלו לזהור, כבוגר בקטגוריה, באה על העולם הקורונה ולקחה ממנו שנה. עכשיו הוא מוצא את עצמו בבוגרים, מול הבור השחור ששואב אליו ג'ודאים צעירים ועטורי מדליות, שלא השכילו לעשות את הסוויץ' הנדרש כדי להתמודד ברמה התובענית מכולן.
"בשנה האחרונה היה את הסיפור של הקורונה, לא הצלחתי לפרוץ. שנה קודם לכן ניצחתי חבר'ה חזקים והרגשתי מצוין. השאיפה שלי היא אולימפיאדה, בלי ספק. זה בחלקים, כמו בתחרות. לא מסתכלים אל הגמר, לוקחים את זה שלב ואז עוד שלב ועוד שלב. יש עוד מטרות לפניי, אבל המטרה הסופית היא האולימפיאדה".
לא מוקדם מדי לחלום כל כך רחוק?
"מגיל חמש אני חולם רחוק. זה נותן לי את המוטיבציה להתקדם. בגיל 12 כבר התאמנתי עם נבחרת ישראל עד גיל 16. תמיד הייתי גדול פיזית. אני זוכר את הנסיעות להדר יוסף, זה חישל אותי. למדתי להיות עצמאי, לסמוך על עצמי. אני בבוגרים עכשיו, בן 21 בדצמבר, אני חייב להתבלט. מי שלקח מדלית זהב במשקל שלי בגראנד סלאם תל אביב האחרון הוא בגיל שלי. אני לא יכול לחכות, זה הזמן שלי לפרוץ".
גראנד סלאם תל אביב נערך בקול תרועה רמה לפני כחודש. השמנא וסלתא של עולם הג'ודו התייצבו בישראל עמוק לתוך הסגר, תוך שהאירוע מעורר עליו תרעומת ציבורית. סעיד מולאי ריגש, פלצ'יק הפציץ, מוקי ביאס ומשה פונטי יצא מכל האירוע הזה עם חיוך מאוזן לאוזן. יושב ראש האיגוד הביא לכאן את אחד האירועים היוקרתיים בענף, וכל שנשאר לו היה רק לסמן וי על מונדיאל. הפקה יותר אקספלוסיבית מהפסטיגל, בכל העולם התקשרו לביבי כדי לברך. דניאל סבג שלנו, ירוק בבוגרים, כאמור, קיבל כרטיס כניסה מהבית. לצבור ניסיון, לטעום את האווירה, טבילת אש על הבמה המרכזית. טקס חניכה כמו אצל ילידים, נזרק אל גוב האריות, בידיים חשופות, עם חגורה בלבד. אולי כדי שימשכו אותו החוצה אם הדברים ישתבשו. במשקל הכי מסובך, עם החבר'ה הכי קשוחים שיש לעולם הג'ודו להציג לראווה, אבל דניאל סבג הוכיח שהוא שייך לשם. ויותר מהכל, הוא הוכיח לעצמו.
"זה היופי של התחרות. לא ידעתי אם אני שייך לטופ, המעבר לבוגרים לא פשוט. הייתי צריך את הניסיון הזה כדי לצבור ביטחון. קיבלתי את החיזוק שאני צריך, ראיתי שהכל בסדר, שאני יכול להצליח גם בבוגרים. אני שייך לרמה הזאת, אני יכול להתמודד מול כל אחד".
זרקו אותך למים העמוקים.
"נתנו לי צ'אנס שאני מאד מעריך. במשקל שלי זה היה רמה של אליפות עולם. הייתי אמור להילחם ביריב יווני, אבל הוא לא הופיע. עליתי לסיבוב הבא, פגשתי יריב הונגרי, טות', ותיק, קשוח, חזק. הפסדתי בניקוד זהב. אני מאוכזב מעצמי, לא הייתי אגרסיבי מספיק. הרגשתי שאני כן יכול לעבור שלב או שניים, רבע גמר, אולי חצי אפילו".
איזה תגובות קיבלת אחרי התחרות?
"אמרו לי שעבדתי יפה, אבל זה קרב שהייתי צריך לנצח. לא העזתי מספיק. עבדתי לפי תכנית הקרב שהכנו, ובדיעבד אולי זאת הייתה טעות. אני לא מרוצה. עבדתי טוב, רציתי לעבור, יכולתי לעבור. יש לי עוד דרך. אני צריך להתחזק, להשתפר, אבל אני מאמין בעצמי".
היעד הבא?
"עכשיו יש דיבורים על אליפות ישראל בקרוב, עוד חודש יש תחרות בזאגרב, אבל הברך מציקה לי. עשיתי MRI ואני מקווה שזה לא חמור. כשאקבל את התוצאות אדע יותר מה אני צריך ויכול לעשות בזמן הקרוב".
