לינה גלושקו זכתה לראשונה באליפות ישראל, אחרי שאחותה הגדולה יוליה כבר עשתה זאת בעבר, לאחר מותחן בן שלוש שעות בגמר מול ברזניאק
(צילום: אלכס גולדנשטיין, איגוד הטניס)
יש אליפות! לראשונה בקריירה לינה גלושקו חובקת את הגביע הלאומי. עוד שלושה כאלה והיא עוקפת את יוליה, עוד שמונה והיא חולפת על פני שחר. מודיעין סופרת כבר 12 תארים, והיא קיימת רק 24 שנים. זאת אומרת שמאז קמה, הריטואל פחות או יותר קבוע – שנה אחת הגביע בא הביתה ושנה אחת כל שאר הערים נפגשות ועושות הגרלה. אימפריית טניס, נקודה.
בנסיבות הנוכחיות, פלא שאליפות ישראל לא התבטלה. אולי סיפרו לנחמן אש שזאת הפגנה נגד ביבי, אבל כשישאלו איפה היינו נגיד שבין הסגרים. קוביד גיחך ביציע ברשעות וגידף במבטא בריטי כבד. לינה נאלצה להסתפק במלווה אחד בלבד, שנייים החל מחצי הגמר, אבל היא לא נזקקה ליותר ממחבט. הוא נאמן לה מינקות. כדי לצמצם בנוכחים איחדו את התפקידים של מביאי הכדורים, נערי המגבת והאיש שמקלף את הבננה. אם יתברר יום אחד ששחקן טניס הדביק את יריבו בעת משחק, בארגון הבריאות העולמי יבקשו מכולם להתנשק בפנדמיה.
למרות שהתייצבה אחרי ארבע זכיות רצופות בסבב וולוו על שם לינה, זה לא היה טיול בפארק. המדורגת אחת בתחרות נדרשה להסיר חלודה, והייתה ממנה בשפע. עם מגבלת אלף מטרים על הראש, אי אפשר לעבור מצד אחד של המגרש לצד השני. צריך להתאמן בבית עם מטקות. החובטת הראשונה של ישראל והמדורגת אחת בטורניר ציפתה לעשות את 2020 כמו הרוח. היא צברה את הקילומטראז' הדרוש וגיוונה את המשחק שלה, אבל הקורונה, אוי הקורונה.
ניקול חירין עשתה מולה 6:3 במערכה הראשונה, אז גלושקו לקחה את הזמן והפכה עם 4:6, 3:6 בתום שעתיים כדי לצלוח את המשוכה הראשונה. המעצור השתחרר. מול סברינה קלנדנוב היא רקדה כמו פרפר ועקצה כמו האחיות של מכבי שירותי בריאות. נגמר 1:6, 2:6, אבל לעומת חצי הגמר זה עוד נחשב שהיא התקשתה. מיקה בוחניק בת ה-13 עשתה את שלה בעצם ההגעה לחצי הגמר, ולינה לא השאירה לה סיכוי עם סוויפ ג'נטלמני, 0:6, 1:6. הגמר זימן לאוהדים את המפגש המתבקש, הקלאסי. הכוכבים, כאילו התפלק להם, הבטיחו וקיימו. המדורגת אחת מול האלופה המכהנת. שלי ברזניאק הניפה את התואר אשתקד, אבל כדי לשמור עליו היא קיבלה חתיכת תיק – לנצח את השחקנית בכושר הכי מפחיד בארץ. שלוש שעות ארך המשחק, לא כולל פרסומות. ידה של ברזניאק הייתה על העליונה בתום המערכה הראשונה, בזכות 3:6, אבל לינה כבר הייתה בסרט הזה, כולל פלאשבקים ממשחק הפתיחה. הפעם התשובה שלה הייתה אפילו יותר מוחצת, 1:6. המערכה השלישית הייתה לפנתיאון. לא מבחינת איכות הטניס, כמו בגלל הדרמה. רעננה, גמר קלאסי, מותחן, מערכה שלישית, שובר שוויון, והיציע ריק מאנשים. דממת מוות. ספורטיבית, אין יותר עצוב מזה. אפשר לשמוע את הבננה מתקלפת. אבל גלושקו התגברה על הסוריאליזם ועל התסכול, ושמרה על קור רוח במאני טיים כדי לרשום 5:7 שסידר לה תואר לאומי ראשון בקריירה.
"אני מאד שמחה לזכות בפעם הראשונה באליפות ישראל לבוגרות", היא אמרה בנאום הניצחון. "זו עוד אבן דרך מבחינתי בקריירה. תודה לצוות שלי, אחי אלכס גלושקו, רונן מורלי, עופר פדידה, אורן בן נור, לספונסר שלי, שמואל דונרשטיין, ולאיגוד הטניס. זה רגע מיוחד. אחותי יוליה זכתה לפני תשע שנים בפעם הראשונה באליפות ישראל ואני הולכת בעקבותיה. היה משחק מאד קשה, שלי ברזניאק שיחה מעולה, אני לא שיחקתי את הטניס הכי טוב שלי וזה היה גמר אמיתי של שלוש שעות. נתתי הכל וזה השתלם".
