אחרי שהתמחתה במשחקים שמסתיים ב-1:1 הצליחה מודיעין לשבור את הנאחס ואפילו לסיים משחק ראשון העונה עם 2:0 לטובתה • מה חבל שאחד משחקניה כבר מחזיק בשיא מפוקפק של כרטיסים צהובים, והעונה אפילו לא בחיתוליה
מה שלום העירוני הבועטת שאלתם? כנראה שלא. המתעניינים בשלומה מתמעטים והולכים. פשוטו כמשמעו, הם מתמעטים, והולכים. לפחות אלה שלא רצים.
באמצע השבוע שעבר, במסגרת המחזור השישי, הדרימה הקבוצה לאילת למפגש פיקנטי מול המקומית. פעם זה היה משחק על המקום הראשון, היום זה בקושי סתם משחק. גל אסולין העלה את האורחת ליתרון מוקדם במיוחד, כבר בדקה הרביעית. אבל עוד לפני שנשמעה השריקה למחצית, המארחת עשתה 1:1. שום דבר לא השתנה בתוצאה הזאת גם אחרי שעברו עוד ארבעים וחמש דקות. קשה להגיד שמדובר בעניין מפתיע. לפני המשחק עמד מניין התיקו 1:1 שלה על שלוש מחמש, בסופו הוא התעדכן לארבע משש. ארבע פעמים 1:1, זאת באמת התגלמות הלמלמיות. ב-0:0 אפשר להחמיא להגנה, לנזוף בהתקפה, לספר על משחק ממושמע. ב-2:2 האדרנלין בשמיים. אבל 1:1? יש האומרים שמדובר בתוצאה המבאסת ביותר במשחק הכדורגל, כדורגל בצד.
אז ה-1:1 מול אילת היה הרביעי, ובעיקר הראשון להגיע גב אל גב. אם עירוני מודיעין הייתה עושה בעניין הזה תריפיט אפשר היה לסגור את הבאסטה. אבל אם הקבוצה של כחילה הוכיחה משהו, זה שאת המדורגת אחרונה היא יודעת לנצח. הניצחון היחיד שלה הגיע מול בית"ר יבנה, שדורגה אחרונה בוקר המשחק. הפועל גדרה נפלה כמו כדור משמיים. רק להשתלט ולשים גול, אפילו עם הגלגול הטפשי הזה, עם הכדור, שהיינו עושים ביסודי כדי להשפיל.
אור אליהו כבש בדקה ה-22 וגל אסולין הכפיל מהנקודה הלבנה בדקה ה-48. הקהל הביתי שפשף עיניים כלא מאמין, באותו רגע נפל האסימון. 1:1 כבר לא יהיה פה. נגמר 0:2, כי בשביל האקסטרה צריך כנראה לשלם כרטיס. אחרי שרשמה את הניצחון היחיד שלה העונה אי אז במחזור השני, עירוני מודיעין שמה לרצף הזה סוף. בפרוטוקול יירשם חמישה משחקים, ונותר לקוות שהוא לא יתעדכן.
וזה לא הרצף היחיד שנשבר. אחרי שמונה משחקים שבהם ספגה לפחות שער אחד, כולל משחקי גביע, עירוני מודיעין שמרה על שער נקי. עדיין לא ברור אם מדובר בבשורה, שכן היריבה אמנם כבשה בכל משחק שלה עד שהגיעה להתארח, אבל היא הפסידה אותם, בממוצע, 1:3. אז אולי היא הורידה קוף מהגב, ואולי זאת בכלל קופה. אבל סביר להניח שהניצחון הזה לא אומר הרבה. אלא אם הוא יספק את הניצוץ שכל כך חסר בקבוצה. אותו ניצוץ שמדליק יציעים, אותו ניצוץ שבוער בעיניים של שחקן שרעב להוכיח. המפגש הקרוב מול שדרות יוכל לספק תשובה. בינתיים, כשאפילו המאבק על מקום בפלייאוף העליון נראה רחוק, אפשר להתנחם בשחקן הקבוצה שמדורג ראשון במשהו בטבלה אישית. נאדר אלעתיקה עם חמישה כרטיסים צהובים חולק את הבכורה בטבלת המוצהבים עם עמית גבאי מדימונה.
אפילו ביכולת הזאת, עירוני מודיעין נראית כמי שגמרה אומר שלא להיגרר למאבקי ירידה. אמנם מדובר רק במחזור השביעי, אבל הטבלה כבר מקבלת צורה. כסייפה טסה וקשה לראות את דימונה מדביקה את הפער. בתחתית, שלוש נקודות מפרידות בין האחרונה לנתיבות שבמקום ה-12. מודיעין מתרווחת במקום השמיני עם עשר נקודות. אבל היא התרווחה שם כבר לפני שלוש עונות, זה פשוט אנחנו שנמאס לנו. שדרות, הצמודה אליה, השיגה יותר ניצחונות ממודיעין, אבל גם שני הפסדים יותר. מתכון לתיקו? 1:1 בלאנקו.
