כיצד ייתכן שלא מצליחים להכניס את המוחות הטובים שלנו לחדר אחד, ולצאת ממנו כעבור שעות או ימים עם מסקנות שעושות שכל והיגיון?
אני לא מצליח להבין איך פועל המוח היהודי. מצד אחד יש לנו את הכור האטומי בדימונה (על פי מקורות זרים…), צה"ל וחיל אוויר מהטובים בעולם, אנטבה, אייכמן, ששת הימים, אביב נעורים, וייז ועוד מאות אפליקציות המשמשות מיליארדי בני אדם בעולם ולצד כל אלה חידלון מוחלט שלא לומר טיפשות וטמטום הנמשכים כבר שנה תמימה בכל הנוגע להיערכות מול הקורונה.
כיצד זה יתכן שלא מצליחים להכניס את המוחות הטובים שלנו לחדר אחד ולצאת ממנו כעבור שעות או ימים עם מסקנות שעושות שכל והיגיון. הרי כך מתנהל הדירקטוריון הכי זוטר של כל חנות מכולת.
להסתכל ולא להאמין על ההתנהלות של ממשלת ישראל על עשרות שריה בניסיונות האינסופיים שלה לנהל את החיים במדינה לצד הקורונה ובראש הנושאים ניהול מערכות הבריאות והחינוך.
בואו נודה על האמת. כולם מחכים שמשהו טוב יקרה מעצמו ובכך תיפתר בעיית הקורונה. משהו בנוסח הכל כך מוכר לנו מאז הפכנו למדינה, סיסמת הפלא: "יהיה בסדר…" בסופו של דבר משהו באמת יקרה – או שיהיו כאן באמת 10 אלפים מתים עד שהחיסון ייתן את אותותיו או שנמשיך לדשדש כמו אחרונת המדינות על פני הגלובוס ונתפלל לטוב.
לעתים נדמה שלפני כמה עשרות שנים התייצבו כאן מערכות שלטוניות ומאז הן מתנהלות מכוח האינרציה בלבד. המדינה לא באמת מנהלת חלקים נכבדים בעם. ישנם מגזרים שלמים המונים מיליוני אזרחים שמנוהלים כאילו היו מדינה בתוך מדינה. כך נוהג המגזר הערבי שמעשי הרצח וההפקרות ברחובות הישובים הערבים מלמדים על אזלת ידה של המדינה/משטרה בטיפול בבעיה. המגזר החרדי מנוהל ומציית רק לרבנים/אדמו"רים ואינו מתחשב בדיני הממלכה. ועוד לא אמרנו מילה על הדרום הפרוע שנשלט בפועל על ידי הפזורה הבדואית העושה בנגב כבתוך שלה וגם העובדה שהם מוקפים בסיסי צה"ל וחיל האוויר אינה מהווה הרתעה או משאירה עליהם רושם כלשהו.
במילים אחרות, למיליונים בתוכנו אין מורא מהמדינה והמציאות הזאת למעשה מגבירה פשיעה והתעלמות מהמדינה הנתפסת בקרב הציבורים האלה כנמר של נייר והתחושה היא של אין דין ואין דיין ואיש הישר בעיניו יעשה.
לא צריך להיות היסטוריון כדי לדעת שכך קורסות אימפריות ומתפוררות מדינות.