המדינה נמצאת ב"הולד" וכמעט כל מוסדותיה משותקים או קורסים
השלטון המרכזי בישראל משמש כבר למעלה משנה דוגמא רעה ביותר, כיצד לא מנהלים מדינה? וכידוע ליושבים בציון אנחנו לא בדיוק עוד מדינה שעסוקה רק בתנובת החלב של הרפתות שלה או בדאגה למיליוני הכבשים הנמצאות באחו בשדות ירוקים.
המדינה נמצאת ב"הולד" וכמעט כל מוסדותיה משותקים או קורסים. הגענו לנקודה החשובה ביותר בחיי אזרחים של כל ישות מדינתית והיא, האם המדינה עומדת בסעיף הראשון בחוזה שלה עם אזרחיה- האם היא מצליחה לשמור על חייהם?
עיניכם הרואות כיצד אנשים פשוט מתים בבתי החולים בגלל מערכת בריאות קורסת. אין מספיק רופאים. אין די באחיות. התפוסה בבתי החולים מגיעה לעתים ל-150 אחוז ואף למעלה מזה. כאוס!!!
תקציבים אינם עוברים למשרדי הממשלה השונים כי אין ממשלה. כל גורמי האכיפה למיניהם פועלים בפרופיל נמוך וכך המרחב הציבורי שלנו מתקרב יותר למצב של תוהו ובוהו. מה הפלא שמספר ההרוגים והפצועים בתאונות דרכים השנה גדול משמעותית מאשר בעבר וכנ"ל לגבי הנפגעים במקומות העבודה הצונחים מדי יום אל מותם מפיגומים וסתם רשלנות של מדינה שהחאלטורה היא המנטרה הלאומית שלה. מאות אנשים מתים מוות מיותר לחלוטין שכולו נובע מדפוס התנהגות לאומי של חוסר משמעת, חינוך וערסיות מושרשת.
כמי שמשחית כשלוש שעות ביום בכבישי ארצנו הקטנטונת הפכתי מומחה שלא בטובתי למה שקורה בכבישים ובפקקים. המסקנה החד משמעית שלי היא ש"אנחנו אשמים". אנחנו זה מה שאוהבים לכנות "הגורם האנושי"- אלא מה חוצן ממאדים?
הכבישים הפכו בעוונותינו לשדה קרב יומיומי של נהגים חסרי מנוח, זמן ודרך ארץ. איש הישר בעיניו יעשה. אכיפה כמעט ואינה נראית לעין ולכן אנחנו רוצחים את עצמנו במו ידנו. אנחנו הרוצחים כמעט במודע. לא התשתיות ולא הפקקים ולא מזג האוויר.
הלב נקרע לנו כאשר אנו מתבשרים על צמד רוכבי אופניים אבות למשפחות שנדרסים בבוקר של רכיבה ספורטיבית או כאשר נהג אוטובוס מסיבה עלומה סוטה מהדרך, מתנגש בתחנת הסעה והמחיר איום ונורא.
זה זמן חשבון נפש של כל אחד מאיתנו האוחז בהגה. הפתרון נמצא בידיים שלנו!
