לאחר שתקף בחריפות את התנהלות הממשלה ואמר כי צריך להעביר תקציב גם במחיר של ביצוע הרוטציה עם גנץ, מסביר ראש עיריית מודיעין איך צריך להיראות מתווה החזרה לשגרה

(צילום: דוברות העירייה)

במהלך הימים האחרונים חלה התפתחות נוספת בחזית המאבק בקורונה, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין, יצטרף אל קבינט הקורונה. ביבס יצטרף לקבינט על תקן משקיף בלבד, כאשר המשמעות היא כי הוא יוכל להביע את דעתו במהלך הדיונים, אולם לא יוכל להצביע.

מהלך זה מגיע באותו שבוע בו תקף ביבס בחריפות את התנהלות הממשלה ואמר כי חובה להעביר את תקציב המדינה, גם במחיר של ביצוע הרוטציה המתוכננת במסגרתה יחליף יו"ר כחול-לבן בני גנץ, את נתניהו בתפקיד ראש הממשלה.

שלום לראש עיריית מודיעין, עד כה מתווה הרמזור לא הוצא לפועל במלואו. אתה רואה אפשרות שזה יקרה כעת?

"עד שהכנסנו את מודל הרמזור כבר כל ישראל הייתה אדומה. ברגע שכבר היינו עמוק בתוך הגל השני, לא היה לו קשב מלכתחילה. אם היינו מכניסים אותו בזמן, עוד באוגוסט, יכול להיות שלא היינו במצב הזה. אנחנו דורשים לנהל בתוך שבועיים את מתווה הרמזור באופן מלא. יתנו לנהל מצויין, לא יתנו אז נבקר אותם. אני לא מתכוון להיות נחמד".

צירופך לקבינט הוא לא בבחינת "מעט מדי, מאוחר מדי"?

"תראה, כל דבר הוא מעט מדי ומאוחר מדי, אבל עדיף לפחות עכשיו מלעולם לא. אנחנו יכולים להשמיע את הקול באופן ישיר, ולנסות להשפיע על ההחלטות לפני שהן מתקבלות ולא אחרי".

אתה לא חושש  שהצירוף שלך לקבינט, באיחור של חודשים מהרצוי, הוא לא בבחינת "מס שפתיים"?

"תראה, בסוף, יש רק שני גופים בישראל שיכולים לנהל משבר כזה – הצבא, שזה פיקוד העורף, והשלטון המקומי. משרד הבריאות לא יכול להתעסק בניהול אירוע, אלא רק במתן הנחיות ולזוז הצידה. ברגע שהוא מנסה לנהל את האירוע אין סיכוי שזה יקרה. אתה לא יכול לקחת אדם שבא מההנחיה ולתת לו לנהל את העסק, כשמבחינתו בסוף זה לקחת את כל המדינה עד לקצה, כלומר לסגר שיימשך עד שלא יהיה פה חולה אחד. בסדר, זה אחלה, אבל בסוף גם לא יישאר פה כלכלה, חברה או מדינה ולא יישאר כלום. לכן אני טוען שבנושא הזה צריך לקחת את מה שאני קורא לו "שביל השפיות", שבו מצד אחד יש כלכלה ואפשר לאזן בין הדברים, להיכנס לשגרת קורונה ולאפשר לאזרחים לחזור לשפיות. הרעיון הוא שנהיה שם כדי להכניס את ההיגיון והשפיות. אם נראה שאנחנו לא מצליחים אז בסדר, יש עוד דרכים".

התבטאת בשבוע שעבר בעניין התקציב ורמזת שלמעשה הוא לא הועבר עד עכשיו ממניעים פוליטיים.

"אני טוען דבר אחד פשוט: מדינת ישראל צריכה תקציב, נקודה. אי אפשר להתנהל בלי תקציב. הממשלה עובדת היום למעשה על 70% מהתקציב הרגיל. כל השאר הוא תחת "קופסאות קורונה". זה לא יכול להימשך עוד הרבה זמן. המדינה תצטרך לקבל החלטות משמעותיות. מצד אחד אני מסתכל על הממשלה ורואה את הדברים, וכולם, גם הצד השני, יצטרכו להחליט. גם מי שאמור לקבל את ראשות הממשלה וכשאין לך קשב הציבור זה קשה. אתה לא יכול להיות ראש ממשלה כשאין לך את אמון הציבור, גם את זה צריך לדעת. יכול להיות ששווה לדחות חלק מהרוטציה הזאת קדימה, כדי שאפשר יהיה לנהל את משבר הקורונה והתקציב, ולאחר מכן לעשות החלטות קואליציוניות ופוליטיות".

אם זה היה תלוי בך, איך הייתה נראית החזרה לשגרה בימים הקרובים?

"אם זה היה תלוי בי מערכת החינוך, מגילאי לידה ועד כיתות ב', חוזרים ללמידה מלאה ושבוע לאחר מכן גם כיתות ג'-ד'. אחר כך להתחיל את תהליך הדיונים לקראת חזרה ללימודים, לפחות ליום-יומיים, של כיתות ה' עד י"ב ובהתאם לשיעור התחלואה לקבוע יעדים שבהם בסופו של דבר מרחיבים את הלמידה הפיזית".

איך נראית כעת היערכות מערכת החינוך העירונית לקראת העתיד הקרוב?

"כרגע אנחנו רוצים לשמור על "טבעת סטרילית ירוקה" במערכת החינוך, שזה אומר שכדי להגיע לפתיחה כמו שצריך המערכת צריכה להיות נקייה ממאומתים, ואנחנו כבר בדרך לשם. הרעיון הוא לשמור על המערכת נקייה כדי שלא נצטרך לסגור שוב".

ואיך עושים את זה? הרי ראינו הידבקות מסיבית גם בבתי הספר בעיר.

"אני מאמין שבשלב ראשון אין שום סיבה שלא ילמדו יום אחד פיזית בבית הספר וארבעה ימים למידה מקוונת. אם אתה לומד ככה, תחת קפסולות והקפדה על מסיכות וכולי, אז הרבה יותר קל לשמור על המערכת נקייה. 45% מבתי הספר היו בלי מאומת אחד, אז למה לסגור אותם? או שיתנו למערכת לעבוד או שלא יעזור כלום. גם לא יהיה תמריץ לאנשים להביא לשינוי אם לא יבינו שבסוף תמורת ההשתדלות שלהם יקבלו הרחבת פעילות וסמכויות וכולי".