לאחר קורס ארוך ותובעני קיבל השבוע ד' את דרגת הקצונה והוסמך להטיס כלי טיס מאוייש מרחוק

(צילום: דובר צה"ל)

פעם קראו לזה "מזל"ט" – מטוס זעיר ללא טייס. כשהכלים גדלו נשאר רק "מל"ט" ואז החליטו בצה"ל לשנות כיוון ולכנות את הכלים בשם "כטב"מ" – כלי טיס בלתי מאויש. כדי להיות ממש מדוייקים שונה השם שוב והמינוח העכשווי הוא "כטמ"מ" – כלי טיס מאויש מרחוק (למרות שיש מי שסבור כי ראשי התיבות הן בעצם "כלי טיס מופעל מרחוק"). כך או כך – סג"מ ד' בן ה-22 ממודיעין הצטרף השבוע למערך מפעילי הכטמ"מים.

את ד' הלהיב תחום הטייס ומערך כלי הטייס הבלתי מאויישים שהולך ותופס תאוצה בצה"ל. לאחר קורס ארוך ותובעני הוא קיבל השבוע את דרגת הקצונה והוסמך להטיס את הכתמ"ם שעליו התמחה בתפקיד.

ד' למד בתיכון במגמת ביוטכנולוגיה, הוא חובב כדורגל והיה גם חבר בתנועת הצופים בעיר, במסגרתה גם עשה את שנת השירות שלו בפנימיה.

בילדותו חלם ד' להיות כדורגלן אבל עם הגיוס בחר בקורס מפעילי הכטמ"מ מכיוון שזיהה שהתחום במגמת התפתחות והרגיש שהתפקיד רלוונטי מתמיד ומאפשר לו לשלב גם מבצעיות וגם "להפעיל את הראש". על הקורס סיפר: "זה מקום שמקדם ערכים מקצועיים גבוהים ביותר, והמהווה מפתח להגיע למקומות נוספים בעתיד. זה הקורס של המחר".

כשהתבקש לתאר את הרגע המיוחד בקורס לא היה לו ספק: "הרגע הכי מיוחד ומרגש היה רגע טיסת הסולו הראשונה. אז הרגשתי את כובד האחריות של התפקיד". ד' הגיע ממשפחה של משרתי מערכת הביטחון. אמו שירתה בקבע והשתחררה בדרגת סא"ל מאגף תקשוב ואביו היה סא"ל באגף המודיעין.