בחינות הבגרות נמצאות בעיצומן ועימן גם המתח הקבוע: יעתיקו או לא יעתיקו? יתפסו או לא יתפסו? רשמית כולם כמובן "צדיקים" אבל במערכת החינוך למדו כבר מזמן שערכים לחוד ומציאות לחוד: העתקות יש, כל הזמן. גם העונש המקסימלי (השעיה עד שלוש שנים ממועד הבחינה) אינו מרתיע את אלה שלא למדו ובכל זאת רוצים לקבל ציון טוב. שיעור הנתפסים, אגב, עומד על כ-0.8 אחוז מכלל הנבחנים.
בשנת הלימודים הנוכחית אגף הבחינות במשרד החינוך יישם תהליכים חדשים להגברת הפיקוח והבקרה על טוהר הבחינות וצמצום יכולת הרמייה: הפקת מדבקה אישית לכל משגיח בחינות כיתתי ולכל רכז בחינות בית ספרי (לצורך מעקב לאחריות אישית), אריזה מבוקרת וקידוד של מחברות הכיתה כדי למנוע מצב של החלפת מחברות והוצאתן מחוץ לכיתה והפעלת יישומים טכנולוגיים חדשניים לשיבוש השימוש בתקשורת סלולארית תוך כדי הבחינות.
שיטת ההפחדה עובדת
ומה קורה במודיעין? פתחנו בשיחה עם טום ניסים, תלמיד י"ב בעירוני ג', שלדבריו לא נתקל עדיין ישירות במקרה של העתקה במבחן בגרות או פסילת תלמיד. "אני מאמין שזה בגלל שבכיתה י' (בעיקר) מדריכים ומכינים אותנו בבית הספר לקראת הבגרויות, ולגבי מה קורה אם תופסים את מי שמרמה", הוא אומר.
איך מכינים אתכם בבית הספר?
"מסבירים לנו את החוקים, שלמי שפוסלים את הבחינה צריך להמתין לשנה שלאחר מכן ולחזור עליה שוב, ושלא מרחמים במקרים כאלו על אף תלמיד. מדברים איתנו גם על החשיבות המוסרית, אבל מתמקדים בהפחדה ובהשלכות של מקרה כזה. ככה שמראש רוב התלמידים מעדיפים שלא להסתכן. כמו כן בית הספר משתדל לבחון אותנו במתכונת באופן דומה לבגרויות וזה גם מהווה הכנה עבור הדבר האמיתי. כן שמעתי על מתכונות שנפסלו בגלל העתקה, ואז זה סוג גם של הכנה וגם אזהרה".
בעירוני ב' ובתיכון יחד המצב קצת אחר. "לא זכור לי שדיברו איתנו או הכינו אותנו לקראת הבגרויות בנושא העתקה", סיפר לנו אחד התלמידים השבוע. "החוקים די ברורים לגבי מה קורה כאשר פוסלים את הבחינה".
מה הדין בפסילת המתכונות?
"תלוי במורה, בתלמיד ובמקצוע. בעיקרון מקבלים 0, ולפעמים נותנים לתלמיד הזדמנות שנייה להיבחן. המקרה הראשון ששמעתי עליו שהתלמיד נתפס מעתיק בעת המתכונת קיבל הזדמנות שנייה ואילו השנה פסלו את בחינת המתכונת ללא הזדמנות נוספת".
תלמיד אחר הלומד בכיתה י"ב בעירוני ב' אומר כי הוא לא שמע על מקרים בהם פסלו לתלמידים בחינה.
מידת הפיקוח מספקת לדעתך?
תלמיד עירוני ב': "הבוחן די מסתכל על אנשים שלא יעתיקו. ברור שאם מישהו רוצה הוא יכול למצוא דרך לרמות, אבל יש הרתעה די טובה מצד משרד החינוך כדי למנוע את זה".
טום ניסים: "מניסיון אישי, כשמגיעים לבחינה זה פחות מלחיץ ממה שמכינים אותנו בבית הספר. לא עוברים בדיקה ביטחונית או שיש שמירה קפדנית – שני משגיחים אקראיים. כך שמי שיש לו תעוזה ואומץ לנסות לרמות יכול לנסות את מזלו, תלוי במשגיחים. הרוב לא רוצים להסתכן כי אם פוסלים את הבחינה צריך להיבחן שוב בשנה אחרי או לאחר מכן".
רשמית מספרים בתיכון עירוני כי "בית הספר עורך לפני תקופת הבחינות שיחות של המורים עם התלמידים. השיחות הן בנושא ערכי והשמירה על כללי טוהר הבחינות. כמו כן התלמידים קיבלו מכתב המסביר על הנעשה במהלך הבחינות. המכתב מכיל חומר ודוגמאות למה מותר ומה אסור לעשות במבחן וכן הלאה, כאשר מכתב דומה נשלח גם להורי התלמידים.
בנוסף המורים שוחחו עם התלמידים על הסנקציות שנעשות על תלמיד שנתפס מעתיק בבחינת הבגרות וזאת על מנת להרתיע".
גירסת התיכונים
מעירוני ג' נמסר: "בית הספר רואה בערכי היושרה כערך חשוב ומוביל בכלל ובשמירה על טוהר הבחינות בפרט. בין השאר נערכות בכיתות שיחות בנושא זה כאשר מנהלת החטיבה העליונה הרצתה בנושא לתלמידים ערב תקופת המבחנים. כל מורה מתייחס לזה גם במתכונות. בפועל בבגרויות מגיעים משגיחים חיצוניים".
מהישיבה התיכונית נמסר: "לאורך כל השנה, כדרך קבע, נערכות בבית הספר שיחות על הנושא הערכי של יושרה. לקראת מועדי הבחינות עולה לדיון גם נושא טוהר הבחינות בשיחות עם מורים. בשיחות אלה מסבירים המורים לתלמידים על החשיבות להיות קודם כל אדם ערכי".
מדוברות העירייה נמסר: "מינהל החינוך רואה בהצלחת התלמידים בבחינות הבגרות מטרה חשובה. עם זאת, הערך של טוהר הבחינות הינו ערך עליון שכן מינהל החינוך מאמין כי החינוך הערכי קודם לכל. במסגרת ההכנות לקראת בחינות הבגרות נערכו בבתי הספר בעיר פעולות הסברה באמצעות שיחות עם צוותי ההוראה, במפגשים עם תלמידים והוריהם, העברת חומרי הדרכה בנושא ועוד. ראוי לזכור כי בעת קיומן של בחינות הבגרות צוות בית הספר אינו נמצא עם התלמידים ובכיתות נמצאים משגיחים אובייקטיבים שתפקידם לשמור על טוהר הבחינות".
(צילום ויקיפדיה)
