באזור חאן יונס הותקן לאחרונה רמזור, ראשון באזור שנפגע קשות במלחמה, שמאחוריו עומד סיפור הנצחה נוסף של סמל יהב מעיין, תושב מודיעין שנפל בינואר השנה בפיצוץ מטען באזור בית חאנון.

הרמזור החדש הוא פרי עבודתה של חברת אריאל וימזאור, העוסקת בבקרת תנועה וחניה, בה התקבלה פנייה מאוגדה 98 לתרומת רמזור לאזור חאן יונס. בחברה קיבלו את הבקשה מיד, אולם הוסיפו בקשה: שעל הרמזור יהיה גם סימן ההיכר של יהב מעיין – סימן וי. את הרמזור החדש ייצרו אנשי המעבדה בחברה יחד עם סבו של מעיין, מהנדס במקצועו.

השבוע סיפרה גלי דגני מעיין, אימו של יהב, העובדת בחברה, על היוזמה החדשה: "אחרי שהתקבלה הפנייה מצה"ל המנכ"ל מיד נרתם לתרומה, ובאותה ההזדמנות הוא ביקש שהרמזור יבוא עם הנצחה לזכר יהב. היה לנו חשוב שיהיה רמזור עם סממני הכר של יהב, כלומר עם סימון האצבעות האופייני לו. אבא שלי הוא המנכ"ל היוצא של החברה והוא מכיר את התחום. הם פיתחו מדבקה תלת-מימדית עם הסימן של יהב, שהוצבה בפנסים של הרמזור. זה הגיע לחאן יונס וכל אחד שנכנס ויוצא רואה את הרמזור עם סימן של יהב".

עוד סיפרה השבוע דגני מעיין על מאמצי ההנצחה שמבצעת המשפחה: "אנחנו עושים המון להנצחתו של יהב. אנחנו פעילים מאוד בתחום 'אתגר השניצלים' לזכרו של יהב בכל הרשתות ובאתרים. בשישי האחרון הייתי בניר גלים ב'שישי שניצל', והוצאנו 4,800  חלות עם שניצלים לזכרו של יהב עם מאות מתנדבים שהגיעו לחיילים בעזה, איו"ש ולבנון. שניצל היה האוכל היחיד שיהב אכל, ובכל פעם שהוא היה יוצא מהצבא הייתי מכינה לו שני קילו שניצל. החלות יצאו עם מדבקות של יהב ועשינו טקס לזכרו. השאיפה שלי היא להוציא בקרוב ספר ילדים שנקרא 'הר השניצלים של יהב'".

עוד היא מספרת על מאמצי ההנצחה גם במודיעין בה גדל יהב: "ביום ראשון האחרון קהילת רוצ'סטר יצרה איתי קשר וביקשו שאעשה טקס עבורם, כדי להכיר להם את יהב. בנוסף, עשינו ארון משחקים לזכר יהב במשעול לזכרו במודיעין, עם צעצועים וספרים כדי לחבר בין הילדים שמגיעים לשחק בפארק ליד המשעול. יש לנו כוונה לשים ארון כזה בכל הפארקים בעיר. יש עמותה שפתחנו שנקראת 'מורשת יהב – רואים את האדם' לזכרו. יש תוכנית חינוכית שתצא בבתי הספר בתחילת השנה לראיית האחר ונגד חרמות ברוחו של יהב, ויש שבט צופים שהחליף את שם הגדוד שלו ל'גדוד יהב'".

שבעה חודשים אחרי נפילתו, איך מתמודדים?

"ההתמודדות העיקרית שלי היא באמצעות ההנצחה. זה מה שמניע אותי. אני מפחדת לעצור וככה אני מרגישה אותו כל הזמן לידי".