אם החיילים לא יגיעו לארוחה בבית, הארוחה מהבית תגיע אליהם. משימה זו לקחה על עצמה החל מה-7 באוקטובר רחלי צור מזרחי ממודיעין, שמדי שבוע מוציאה ממטבחה הביתי מאות מנות מרקי קובה לסוגיהם לטובת החיילים בשטח.
צור מזרחי, בת 58, קוסמטיקאית במקצועה המתגוררת בשכונת הציפורים, היא אם לבן ובת המשרתים כלוחמים, הוא לוחם מילואים בגבעתי והיא לוחמת בקרקל. על המיזם שלה סיפרה השבוע כי "מתחילת המלחמה החלטתי שלא ייתכן שאני אשב בית במזגן בזמן שהילדים של כולנו נמצאים שם. בשבת הראשונה שאלתי את הבן שלי מה הם צריכים, והוא אמר 'יש פה מאה חיילים שישמחו לאוכל', ומאז אני מבשלת, בעיקר לגבעתי. יש לי חברות שעוזרות לי – מיכל חזן שהיא מורה לנהיגה, עידית ישעיהו שכל שבוע תורמת ועושה, וטלי כהן שהיא הקניינית שלנו ותמיד יודעת להוציא משהו עבורנו ולגייס תרומות. אנחנו מוציאים כל שבוע קובות לכ-200 חיילים. מסתבר שהצבא צועד על קובה… הם מאוד אוהבים קובה ונשמח לתרומות כדי שנוכל להמשיך בזה".
עוד היא מספרת כי "אני מבשלת לזכרו של אסף חממי ז"ל, שהיה מפקד של הבן שלי, וכל העוגות שאני שולחת הן לזכרו של עדי ליאון ז"ל שנהרג בעזה. לא לקחתי חופש אפילו שבת אחת. אנחנו מתחילות באמצע השבוע לגלגל כמויות של קובות, אני, אמא שלי וחברות שלי. ביום שישי אנחנו קמות מוקדם ומבשלות את המרק, ואת כל המנות אנחנו שולחות רק לעזה. השבוע אנחנו שולחות לג'בליה. היום ניסיתי להשיג משנע לבית יעקב בצפון ולא הצלחתי, ואשמח מאוד למשנעים נוספים".
מנות הקובה המפורסמות של צור מזרחי מגיעות לעיתים גם לדרגים הגבוהים יותר מהחיילים בשטח. "שלחתי לפני שבועיים קובות למפקד האוגדה", היא מספרת, "אני שולחת לכל מי שמבקש. היום רציתי לשלוח לגולני, אבל לא היה מי שייקח. שלחתי גם למפגשי פצועים. אנחנו מתרימות וגם מוסיפות הרבה מהכסף שלנו. כל החיילים רוצים קובה, אנחנו נעשה הכל למענם ובשבילם עד שיחזרו הביתה. אני לא אפסיק ואגלגל קובות גם עם הרגליים אם צריך, כי הילדים האלה הם האהובים שלי".
