הבחירות המקומיות של שנת 2023 עומדות הפעם תחת צל אירועי השנה האחרונה במדינה, בקרב הגדול שבין ימין לשמאל, או למעשה בין הכוחות השמרניים לליברליים, וגם בסימן הנוכחות הנשית סביב שולחנות המועצה ברשויות המקומיות.
כידוע, את הקדנציה הנוכחית במועצת עיריית מודיעין מסיימות רק שתי חברות מועצה מתוך 19 כיסאות סביב השולחן, זאת לאחר שהתחילו אותה ארבע נשים. הרשימות המתמודדות כעת בבחירות מציגות נוכחות נשית גדולה יותר מבעבר, ורבות מהן אף מציגות רשימות שוויוניות, ומי שהתחילו את ה"טרנד" הנוכחי הן קרן בן נון וליאת מנצ'ל, שהקימו, לראשונה בעיר, רשימה נשית לגמרי, הנתמכת בידי מפלגת ישראל ביתנו. "כשיש נשים הן מייצגות את כולם, כשיש רק גברים זה קצת אחרת", אמרה השבוע בן נון בריאיון למודיעין NEWS.
דברים שנשים רואות
בן נון (בת 46, נשואה+2), היא פעילה סביבתית ותיקה שמנהלת את עמותת "השכנים של הירקון", הפועלת לשיקום הנחל. בנוסף, פעילה בן נון בתנועת "חיים וסביבה", כמו גם בנושאי שוויון מגדרי במסגרת מיזם 50:50. איתה ברשימה, שגורמים רבים בעירייה מעריכים כי סיכוייה לחצות את אחוז החסימה נמוכים, נמצאות גם ליאת מנצ'ל, בלה לבוביץ, קרן מק ואורה מימון פילבסקי.
בנושא המגדר עוסקת בן נון מזה מספר שנים, גם בנושא של שוויון מגדרי בספורט. "עשיתי קורסים בנושא והתעמקתי בנושא של ספורט מגדרי", היא מספרת, "פה בעיר הייתי מעורבת בנושא של 50:50, מה שהביא אותי להיכנס לפוליטיקה המקומית. במסגרת 50:50 פנינו לכל מיני חברי מועצה שעומדים לרוץ ושאלנו אותם מה עם הנשים במועצה. חלקם לא נתנו תשובות, וחלקם לא מאמינים בזה. אז הבנתי שזהו, אני לא יושבת יותר על הגדר, אלא לוקחת יוזמה ומקימה רשימה של נשים כדי שכל מנדט שייכנס יהיה אישה, ובאמת, אחרי שיצאנו לדרך ואמרנו שמוקמת רשימה של נשים, פתאום כל שאר חברי המועצה התחילו לחפש נשים ואמרו שהם מאמינים בחמישים-חמישים".
למה בעצם צריך רשימה רק של נשים?
"כי היום במועצת העיר יש 19 חברים שמתוכם יש רק שתי נשים. במשך חמש השנים האחרונות הקול של הנשים בקושי נשמע בשולחן מקבלי ההחלטות. אני פה כדי לשנות את זה ולייצג את הנשים שמהוות 50% מכלל האוכלוסייה, אבל כמובן גם את הבנים והגברים. במועצה אין שוויון, ומשם זה התחיל. אני אתן לך דוגמה. אתמול הייתי בפארק מהמם בשכונת הפרחים, אבל מה קורה אם יש לך פיפי? אין איפה לעשות פיפי. אלה נושאים שנשים היו חושבות עליהם. או למשל, כל הנושא של ביטחון אישי. יש מקומות שאין בהם מספיק תאורה בלילה, וילדות בגיל העשרה שרוצות ללכת ברחוב לא מרגישות בנוח. אלה דברים שאם אנחנו היינו במועצה היינו פותחות את העיניים בנושאים האלה ובעוד נושאים".
לא היה עדיף לכן לרוץ בשיטת 50:50?
"אולי בקדנציה הבאה נעשה 50-50, אבל כרגע צריך שכל מנדט תהיה אישה".
מדוע לא התחברתן עם סיעה אחרת, כמו למשל הסיעה של עדי מן?
"תמיד מציעים לנו להתחבר לעדי מן. זה ששתינו נשים לא אומר שאנחנו צריכות להתחבר. גם ראשי רשימות גברים יכלו להתחבר וזה כמעט לא קרה. אני יכולה להגיד לך שהיו ניסיונות להתחבר אבל זה לא צלח, וזה גם היה מחטיא את המטרה שלשמה הקמנו את הרשימה, שהיא להכניס כמה שיותר נשים ולא להיות מספר שתיים, שלוש וארבע, שזה לא ריאלי כי לא מקבלים יותר ממנדט או שניים".
האם העובדה שמדובר בפעילות התנדבותית מקשה על נשים להתמודד למועצה?
"זה אכן עומד לרועץ לחלק מהנשים, אבל אני מתנדבת מאז ומתמיד ויש לי תמיכה מהבית. בעלי יודע שהעניין הזה ייקח ממני ולוקח ממני זמן, אבל הוא מבין את החשיבות. אנחנו הורים לשתי בנות ואנחנו רוצים שתהיה להן תמיכה לא רק של ההורים שלהן, אלא גם של העירייה. השיקול הזה גם קיים, כי אם לא נעשה את הצעד זה לא יקרה. אם נמשיך לשבת מאחור לא יקרה כלום. אני רוצה לעשות את הפעולות עצמן".
האג'נדה של רשימת הנשים של בן נון, כפי שהן הציגו אותה עד כה, מתפרשת על פני שלל תחומים, מביטחון אישי ושוויון מגדרי ועד לחד הוריים וילדים עם אלרגיות מסכנות חיים. לדברי בן נון, ובניגוד גמור לטענות עמותת סחלבים, פעילות העירייה בתחום הספורט רחוקה מלהציג שוויון מגדרי. "רוב התקציבים של העירייה הולכים לספורט של בנים. בספורט נשים, תחרותי או עממי, התקציבים מאוד קטנים, וגם כשכבר הייתה קבוצת נשים בכדורגל שעלתה לליגה התקציב התמסמס, לא דאגו להן והקבוצה נסגרה. לעומת זאת, את הקבוצה של הגברים המשיכו לתקצב. צריך שתהיה מישהי בעירייה שתטפל בדבר הזה".
על סמך מה את אומרת שהתקציב של ספורט נשים יותר נמוך?
"בדקתי באתר של העירייה וראיתי שרוב התקציבים הולכים בעיקר לספורט גברים/בנים. ברגע שסחלבים מפרסמים תמונה שילד משחק כדורגל וילדה רוקדת בלט, מלכתחילה זה בעייתי. הם התחילו לעשות שינוי, אבל לפי מה שראיתי אין מי שמטפל בספורט הנשי. אם הוא היה מטופל הדברים היו יותר ברורים".
עוד על הפרק מבחינת בן נון נושאים כמו חינוך פיננסי והקמת מרכז חינוך בינלאומי עירוני לאנגלית, קידום העסקת בני ובנות שירות לאומי כאנשי צוות נוספים בגני ילדים ("נספק להם מגורים משותפים בעיר"), הנגשת התחבורה הציבורית להורים והגברת בטיחות הולכי הרגל, קידום תוכנית מנהיגות לנערות, ילדות ונשים, ויצירת מרחב ציבורי בטוח יותר לנשים.
יש הרבה רשימות המתמודדות הפעם. איך את מעריכה את הסיכויים שלכן?
"בוודאי שיש סיכוי. אנחנו מרגישות שיש תנופה ושיש באזז ממש חיובי וטוב. נעשה עוד פעילויות כדי שיכירו אותנו. אנשים מבינים שצריך שינוי ושצריך לחדש".
