מדינת ישראל השלימה בשבוע שעבר סבב בחירות חמישי בפחות מארבע שנים. בניגוד לסבבים הקודמים, הסבב הנוכחי לא עמד בסימן "רק ביבי" או "רק לא ביבי". מי שגרפו בקמפיין האחרון את מרב תשומת הלב התקשורתית היו איתמר בן גביר והדר מוכתר הצעירה, שבקמפיין תקשורתי בועט, שהתנהל ברובו ברשתות החברתיות (ובמיוחד בטיקטוק), הצליחה לקבל מהתקשורת הממוסדת מנת יתר של תשומת לב.
אותה תשומת לב התבררה כגדולה פי כמה מונים ממספר פתקי ההצבעה שגרפה מוכתר ומפלגת צעירים בוערים בסופו של דבר, שהסתכמו בפחות מתשעת אלפים קולות. מי שהיה שם לאורך כל הדרך, ומבפנים וכחלק ממעגל מצומצם של מקבלי ההחלטות ומתווי הדרך, הוא עמרי קלישר, בן 21 ממודיעין, ששובץ המקום ה-5 ברשימה והיה הדובר/קמפיינר של מוכתר. רגע אחרי פרסום תוצאות האמת המאכזבות עבור קלישר ומוכתר, בסופו של יום הבחירות, תפסנו אותו לשיחת סיכום.
קלישר, באמת האמנתם שתוכלו להגיע לאחוז החסימה?
"אני חושב שהיו תקופות שהיינו יותר אופטימיים והיו תקופות שפחות".
מתי למשל?
"כמה ימים לפני הבחירות אין יותר סקרים, אבל ראינו סחף של אנשים אלינו. ביום הבחירות עצמו הצטרפו לטיקטוק של הדר 8,000 אנשים. ראינו סחף והיינו ממש אופטימיים. אבל בסוף, אני יכול להגיד שנקודת השפל הייתה אחרי "סוף השבוע השחור". זה התחיל בחמישי עם הפשקווילים, המשיך למחרת עם ההאשמה שיש טייקון שעומד מאחורינו, ובמוצ"ש הגיע הסיפור של הדירה ואחר כך גם היה פרסום שקיבלנו תרומות ממישהו מיש עתיד".
איך הרגשתם באותה נקודה?
"אני חושב שהרגשנו ממש אבודים, אבל אני חושב שמאז התאוששנו. יכול להיות שבסוף, מבחינת קולות, יש לנו עוד הרבה עבודה, אבל אנחנו כן שמחים על מה שעשינו מבחינת להעלות את המודעות וגם מבחינת היכולת שלנו ללמד את הקהל הצעיר. אנחנו אופטימיים".
היה איזה רגע שהרגשתם שאתם ילדים שנכנסו למגרש של הגדולים?
"הרגשנו המון פעמים שאנחנו המבוגרים האחראיים. ישבנו עם אביר קארה ודיברנו עם זליכה. אמרנו להם 'תקשיבו. לך אביר קארה יש את העצמאים, לך זליכה יש ניסיון במשרד האוצר, לנו יש את הצעירים וכולנו מאמינים בפירוק מונופולים. בוא נדבר ונראה מה יכולים לעשות. בוא נקים גוש של יוקר המחייה'. ואתה רואה איך הם היו תקועים ב-ד' האמות שלהם, והיה ממש חבל לנו. זה היה הרגע שהרגשנו המבוגרים האחראיים".
בקוקפיט של מוכתר
כאשר אנו שואלים את קלישר איך בכלל הכיר את מוכתר והפך לחלק ממפלגתה, התשובה צפויה למדי – בטיקטוק. "יום אחד גלשתי בטיקטוק וראיתי אותה, וראיתי שהיא במחאת השק"שים שהתחילה ברוטשילד. אז הלכתי לבקר, ואחרי שנתתי לה כמה רעיונות היא הלכה ויישמה אותם. אחד הרעיונות היה שלט בנתיבי איילון עם הכיתוב 'ח"כים לא משלמים על דלק'. היא קיבלה המון תמיכה על זה, בנוסף לכמה סרטוני טיקטוק שממש התפוצצו. מאז המשכתי להיות איתה בקשר חברי, עד שהגיע יום הגשת הרשימות".
בנקודה זו קלישר, המשרת בחיל מודיעין בשירות חובה, מחליט לצאת לדחיית שירות ולהצטרף אל מוכתר במשרה מלאה. "נכנסתי איתה למעין קוקפיט של 24/7. היו לילות שבילינו במטה המפלגה וימים עם מעט מאוד שעות שינה. היינו יחד בכל תכנוני התוכן, בהרצאות, הייתי איתה במסוק וכשהעיפו אותנו מוועדות. המון רעיונות הם שלה, אבל יש לי גם איזה 40% מכל התוכן שיצרנו".
מה ראית בה שהדליק אותך להצטרף?
"אני חושב שאולי העובדה שאין לה אלוהים. יש לה אלוהים כי היא מאמינה, אבל אין לה אלוהים במובן שהיא מוכנה לעשות הכל כדי להילחם עבור מה שהיא מאמינה בו. אני חושב שהדור שלנו קצת רדום לעומת הדורות הקודמים, אלו שיצאו למחאה החברתית ברוטשילד. היא חזרה מגרמניה בשביל זה. היא לא אמרה 'שם היה טוב', אלא אמרה 'אני רוצה ארץ זבת חלב ודבש פה'. אז גם מבחינה ערכית שהיא רוצה לשנות את הארץ, וגם העובדה שהיא באמת מוכנה לעשות הכל. זה משהו שאני מאוד מתחבר אליו, זאת מנהיגות שאני מעריך".
תעזור לנו לפצח את החידה – מוכתר היא אקטיביסטית אמיתית או, כפי שמתייחסים אליה כיום, ילדה "לא אפויה"?
"אני חושב שהיא מאוד מאוד אפויה. היא כן בן אדם בלתי רגיל. קראתי ספר על מעבר הקמפיינים הפוליטיים מהפרינט לטלוויזיה. אתה רואה איך אנשים שהיו כריזמטיים בטירוף מול המצלמה אבל לא כל כך ידעו להתבטא בכתב, כל הציבור שפט אותם והם איבדו את זה. עכשיו עברנו למדיום נוסף, לטיקטוק, ואנשים חושבים שזה עניין של מה בכך. זה לא. רוב צריכת התוכן של צעירים עברה מפוסטים לסרטונים קצרים. האם היא איבדה את זה? אני חושב שלא. אני חושב שבאמת היינו צריכים לעשות דברים קיצוניים כדי להעיר את הדור שלנו. הרבה ממה שעשינו בימים האחרונים היה מתוכנן".
מה מבין מה שהיה נראה כמו "ירידה מהפסים" היה מתוכנן?
"נגיד, הסיפור של המטרנה והתחבושות. פנתה אלינו אישה חרדית, אל המועמדת החרדית שלנו, ואמרה שאו שהיא קונה מטרנה או שהיא קונה לעצמה תחבושות. זה מטורף. אז רצינו להסביר לציבור את הפער, את הסיטואציה ההזוייה, אז עשינו את התמונה המפורסמת של הדר".
הצלחתם לקבל ים של חשיפה, אבל לא בטוח שזה פעל לטובתכם.
"אנחנו בהחלט הלכנו והשתפרנו עם הזמן. אתה יכול לראות ריאיונות של הדר בתחילת הדרך, בהם המראיינים קצת שיחקו בה. עד סיום הקמפיין למדנו להעביר את המסר שלנו יותר טוב באולפנים. באנו קצת לא אפויים, כן, אבל באמת שלא באנו להיות פוליטיקאים. אני חושב שהציבור רגיל למסרים מאוד לעוסים, שעברו שלושה סיבובי תיקונים של קופירייטר שיושב במגדל שן בתל אביב. הציבור רגיל לזה, ואז כשיש טעויות כתיב או דברים שלא במאה אחוז מדוייקים, אומרים 'היא איבדה את זה'. אני מסתכל על מחירי הדיור במודיעין, שעלו בעשרות אחוזים השנה, ורואה שלדור שלי אין סיכוי בכלל לצבור את ההון העצמי הדרוש, ואני אומר שברור שאנחנו חייבים להשתגע. חייבים לצעוק. זה נראה לי אובייס. ואז אנשים מתלוננים על הסגנון. אני לא אוהב את הסגנון של הפוליטיקאים. הממשלה האחרונה נפלה על חוק החמץ. אני מסתכל על זה ומשתגע. בזה אתם מתעסקים? תתעסקו במטרו ובדברים החשובים".
זה נשמע כמו מסרים חזקים, אבל בסוף הקולות לא הגיעו. יכול להיות שהלייקים בטיקטוק קצת בלבלו?
"תראה, הטיקטוק הוא עולם הרבה יותר צעיר, ויש בו אחוז ניכר שמתחת לגיל 18. אבל אני כן יכול להגיד את הדבר הבא: חוץ מהצעירים שיצביעו רק בעוד כמה שנים, ויש לנו אחוזים מאוד גבוהים בבתי הספר, בסוף אני יודע שהיו המון דברים שפעלו לא לטובתנו, ממש בחוקי המשחק. נתחיל מזה שהדר לא הייתה ברשימה בגלל הגיל שלה. לך תסביר שנדרוש שהיא תהיה מינוי מקצועי. היו אנשים שבאמת חשבו שאנחנו בדיחה. היו טעויות שעשינו בתחילת הדרך, מהבדיחה שלא הובנה היטב על הפשקווילים, ועד סיפור הדירה בו היינו צריכים להיות שקופים. אבל אני חושב שהשתדלנו לנצל את הסיטואציה כדי להגיע למודעות, ולהעביר את המסר. בסוף, אנחנו ממשיכים קדימה. פעם הבאה הדר תהיה ברשימה. כולנו נתבגר קצת ונלמד"
כן, זה לא סוף הסיפור שלכם?
"אנחנו כרגע רצים לרשויות המוניציפליות. אולי גם במודיעין יהיה ייצוג של צעירים בוערים, למרות שיש סיעה שמתעסקת בנושא של הצעירים ואולי ננסה לקיים איתם איזשהו שיח. מעבר לזה, אנחנו מנסים לבנות מטה שטח. הדר הצהירה שהיא מקימה מפלגה עוד לפני שהודיעו על הבחירות, היא לא תכננה את כל זה. אני מאוד מאמין ברשימה שלנו. אנחנו יכולים להביא המון דברים שיפעלו יותר לטובתנו בפעם הבאה".
