אחרי מספר שנים לא פשוטות, בן שהר בחר בווילם ופגע בינגו. 33 הופעות, שמונה שערים, ארבעה בישולים. תפוקה דומה לזו הוא סיפק באוקזר, בהרטה ברלין ובארמיניה בילפלד. גם יחד. בשלושת המשחקים האחרונים של הנבחרת הוא לקח חלק, בשניים מהם הוא פתח בהרכב. ישראל הפסידה אמנם, אבל שהר היה נקודת אור כמעט בודדה. שחקן הכדורגל הגדול ביותר שצמח במודיעין חוזר לכושר, הוא שוב מחייך, מדבר, נינוח כמו בגיל 16. אבל בוגר יותר, חכם יותר. ושזוף. אז הרמנו אליו טלפון.
היי בן, מה קורה?
"טוב. חזרתי מרודוס, ארבעה ימים, אני ואשתי, מאד נהנינו. היה כיף".
יש קבוצה כבר?
"התחלתי אימונים אישיים השבוע. עד שנראה מה קורה, נקווה שיהיו התפתחויות טובות מחו"ל. נראה".
כל שעה מתפרסמת ידיעה אחרת…
"זאת התקשורת שלנו בארץ. כותבים כל כך הרבה שטויות. אסור להאמין לשום דבר".
נהיה מפגר…
"נהיה… כן, אנשים עושים צחוק מעצמם".
אתה מעדיף בחו"ל?
"כן אני מעדיף בחו"ל. אבל לא בכל מחיר ולא הרפתקאות. נראה מה יהיה הכי טוב".
יש לחץ של המשפחה לחזור?
"ממש לא. גם אשתי רוצה מה שטוב לי. חושבת שצריך שנתקדם, להמשיך את המומנטום מהעונה האחרונה".
שמות של קבוצות אתה יכול לזרוק לי?
"כרגע לא, בוא נחכה שיהיה משהו רציני".
בטח יש מתעניינות.
"יש, אבל עדיין לא משהו רציני. צריך לראות איזו הצעה, קבוצה, מה זה אומר, לבדוק הכל".
אתה יותר קפדן מבעבר?
"בדיוק. נכוויתי מספיק, למדתי שלא צריך לקפוץ על כל הצעה. מה חדש בעירוני מודיעין?"
פיטרו את המאמן, הבעלים עזב, לא הצליחו לעלות ליגה, הולכים על עונה פיננסית, נדמה לי, לקדם שחקני נוער.
"יותר טוב. נקווה שישקיעו בנוער שלנו".
מתחיל אליפות אירופה לנשים עד גיל 19 כאן בישראל.
"נכון, שמעתי על זה".
מסתבר ששתיים משחקניות הנבחרת שלנו הן ממודיעין.
"מגניב".
ויש את המונדיאל של הבוגרות ברקע.
"נכון, אני פחות עוקב".
אמרת שאם וכאשר תהיה לך ילדה, אתה לא רוצה שהיא תהיה כדורגלנית.
"לא, לא בכיוון הזה, עזוב אותי. תקרא לי פרימיטיבי, לא בשבילי".
איך אתה מסכם את העונה בהולנד?
"היה כיף מאד, מכל הבחינות. מבחינה חברתית היה מצוין. נהניתי, התחברתי לקבוצה, רכשתי חברים. מבחינה מקצועית התקדמתי בכמה דברים, המאמן מאד קפדן, שיפר אותי טקטית, יכולות, אחד על אחד, עובדים בהולנד הרבה על טכניקה, פסים. שנה ששיחקתי כל המשחקים כמעט, חוץ מפעם אחת, ביום כיפור. כבשתי שמונה שערים, בישלתי ארבעה, בתור שחקן כנף".
סגן מלך השערים של הקבוצה…
"כן, החלוץ שלנו היה ראשון, ואחריו אני. אני מרוצה מהבחינה הזאת. וגם הקבוצה הצליחה. לקבוצה יחסית קטנה, מקום שמיני, עוד צעד אחד היינו נכנסים לפלייאוף העליון. בסך הכל, במישור האישי, זאת הייתה שנה טובה מאד, לא הייתי מגדיר אותה, נגיד, שנה גדולה. שנה טובה מאד, יש להתקדם, יש להשתפר, קרו הרבה דברים טובים, בסך הכל אני יוצא מבסוט".
מאכזב שאתה לא ממשיך בווילם.
"בדיוק. קצת מאכזב, כמובן. המאמן עד היום מדבר איתי ושואל עדיין אם יש סיכוי שאני חוזר".
נפל על כסף?
"בגדול כן. עדיין מנסים לשכנע אותי שאני אוריד. אבל מהבחינה הזאת אני לא בן עשרים. אני עשרים ושש, וזה להפסיד הרבה מאד כסף. לא מדבר על קצת, עשר אחוז, עשרים, שאפשר לחשוב על זה ברור. בסוף מדברים על המשכיות ולהנות, אבל זה הרבה. וקריירה של שחקן נגמרת מהר. בסדר, אני מאחל להם הרבה מאד בהצלחה, עכשיו אני צריך לעשות את הצעד הבא ולעשות אותו נכון. אסור לי לחשוב בפזיזות".
ווילם יפה?
"טילבורג יפה".
מזהים אותך ברחוב?
"כן, ברור. טילבורג קטנה, ובכלל הולנד לא מדינה גדולה. מאד אוהבים שם כדורגל, ואם אתה משחק בליגה הראשונה, אתה לא יכול להיות אנונימי".
זה כמו בישראל שישר קופצים ודורשים סלפי?
"לא, זה לא ישראל, ברמה הזאת, אבל כן, מבקשים חתימה. מבקשים להצטלם איתי. האוהדים עד היום שולחים לי הודעות, רוצים שאני אמשיך. זה חבל, התחברתי לקבוצה ולעיר, וגם אשתי. אבל אין מה לעשות, אני מקווה מאד שההמשך יהיה אפילו יותר טוב".
עם אשתו לירון. "מה שטוב לי" (צילום פרטי, מתוך עמוד הפייסבוק)
אידיאלי מבחינתך להישאר באירופה, בתנאים שלך, במקום שייתן לך במה?
"כן, אבל עוד פעם, אם מדברים על עשר אחוז פחות, ברור שאני אלך על זה. כשהפערים גדולים מאד, זה נהפך בעייתי. כן יש הצעות, אני בוחן, חלקן לא הכי מתאימות לי, אני לא רוצה למהר, הניסיון שלי לימד אותי לבדוק טוב טוב כל הצעה".
ישראל זאת אופציה?
"והיה ולא אירופה, כמובן שגם ישראל זאת אופציה. אני לא אומר שזה רע. הכל אני אבדוק ואבדוק טוב".
ובמעבר חד לנבחרת – חתיכת מפח נפש מול בוסניה!
"מאכזב, מאכזב מאד. לא שיחקנו נגד פראיירים, שיחקנו נגד נבחרת טובה שידענו שהיא תבוא אחרת מהמשחק הקודם, לפי הסגל שלהם, שחקנים ברמות הכי גבוהות שיש. הכאב הגדול זה להוביל 0:1 ותוך שתי דקות עושים לך 2:1, אני חושב שאסור שדברים כאלה יקרו לנו. אם יוצאים למחצית עם יתרון, הכל נראה אחרת. זה הרבה יותר משמעותי. חבל, זה מבאס מאד. עכשיו אין מה לעשות, אנחנו חייבים להסתכל על המשחקים הבאים בתקווה שנבוא יותר טובים ויותר מבינים מה צריך לעשות. ללמוד ממה שקרה, לבדוק את הוידאו, ננסה לבוא למשחקים הבאים הכי טוב שאפשר".
אני רואה את איי פארו מנצחת את יוון, הפתעות, אקשן, רק ישראל בונקר. סטטיסטית זה לא הגיוני.
"הרמה מצטמצמת, הנבחרות מתקרבות. דווקא אנחנו לא עושים את הקפיצה. יש עניין של מזל, אבל לא רק, זה גם עניין של יכולת, זמן נתון, באיזה כושר השחקנים".
לפני המשחק היה קצת בלגן עם דברים שאמרת…
"כן, אבל זה מה שנקרא תקשורת. לא רוצה להיכנס לזה, עשו פה, איפה שזה יצא, רעש יותר גדול ממה שאמור. אני לא התכוונתי… עצם השאלה, איך זה לשחק מול קהל עוין, אז אתה אומר שזה נותן מוטיבציה. אני יודע מה התכוונתי, שזה נותן יותר אדרנלין. לא התכוונתי לשום לאום ולשום דבר כזה, מי שמכיר אותי יודע שהחברים הכי טובים שלי, ביברס חבר מאד טוב, והוא מוסלמי, גם בקבוצה. אז מנפחים דברים, וזה יצא מאד מהקשרו. בסדר, דברים עוברים".
הנבחרת יכולה לסיים במקום השלישי?
"ברור. לא הרמנו ידיים כי הכל עוד פתוח, כמו שניצחנו שלושה משחקים ראשונים וכולם הכתירו אותנו מקום שני, ועכשיו, אחרי שהפסדנו כמה משחקים, אני לא חושב שצריך להוריד אותנו. זה משהו בין לבין, צריך לקחת את הדברים בפרופרציה, להתרכז ולהגיע הכי מוכנים שאפשר למשחק הבא".
עוקב אחרי הקופה אמריקה?
"האמת שפחות".
גמר NBA ראית?
"תקצירים. אני אוהב לישון בשעות האלה. חבל שבלאט הפסיד, כואב, אבל יפה שקליבלנד הגיעו לגמר, גם טוב".
יש הבדלים בין התקשורת בארץ והתקשורת בהולנד?
"ברור. בהולנד עוברים דרך הדובר. מקבלים אישור. אין כזה דבר לפנות ישר לשחקן. כאן עיתונאים יכולים להתקשר אליך כל היום והכל בסדר ואין את המחסום הזה שבין האדם לשחקן. אבל בסדר, זה התקשורת שלנו, זה אנחנו, ישראלים. אבל אני כן חושב שצריך לשנות את זה, כל הזמן כותבים אירופה, אירופה, אז לא רק במגרש, גם מחוצה לו. נאה דורש, נאה מקיים".
בתמונה: בן שהר. צילום: Thomas Rodenbucher
