הסופר והפרשן הצבאי יונה ג'רמי בוב, תושב העיר, הוציא לאחרונה לאור את ספרו החדש "בחדר מלחמה", המביא את הדרמות שמאחורי הקלעים, המחלוקות וההכרעות שעיצבו את המלחמה הארוכה בתולדות מדינת ישראל.
יחד עם אליוט קאופמן, חבר מערכת העיתון הנחשב "הוול סטריט ג'ורנל", מגולל בוב, הפרשן הצבאי של העיתון "ג'רוזלם פוסט", את סיפורה של המלחמה – מעזה ולבנון ועד לסוריה ואיראן – ומשחזר את שהתחולל בקבינט המלחמה הישראלי, שהיה מורכב מיריבים פוליטיים מושבעים.
עבור בוב (48, נשוי+3), "חדר מלחמה" הוא ספרו השלישי, אחרי רב-המכר "המוסד בטהרן", שאף נכלל ברשימת "חמשת הספרים המובילים בנושאים מדיניים" של "הוול סטריט ג'ורנל, ו"צדק בגדה המערבית?". לשם כתיבת ספרו האחרון נפגש בוב לשיחות עם שורה ארוכה של בכירים בהווה ובעבר במערכות ההגנה והמודיעין של ארצות הברית, בנוסף לנגישותו לצמרת ההנהגה הישראלית. שותפו לכתיבה, אליוט קאופמן, מתמחה בסיקור ישראל והמזרח התיכון, ומאז ה-7 באוקטובר הוא פרסם ריאיונות עומק עם ראש הממשלה, שרי הביטחון והחוץ, שגריר ישראל בארצות הברית והיסטוריונים בולטים. בהשתמך על כל מקורותיהם, חושפים השניים כיצד קמה ישראל מהלם ה-7 באוקטובר, והצליחה להערים על איראן ברגעים המכריעים ביותר.
מתח בקבינט
השבוע סיפר בוב בריאיון למודיעין News כי בניגוד לתפיסה הרווחת, נתניהו היה בתחילה ה"יונה" שבחבורה והיסס אם לפלוש לרצועת עזה בהיקף מלא. יואב גלנט ובני גנץ, שותפיו ויריביו ה"מתונים", היו הניצים שדחפו אותו קדימה. ואולם, לאחר חודשים של לחימה, התהפכו היוצרות. נתניהו התיש, הדיח והותיר מאחור כמעט את כולם בנחישותו להמשיך במערכה, תוך שהוא מקבל החלטות הכרוכות בסיכונים עצומים. כמה מהחלטות אלה עדיין גובות מחיר מישראל, ואילו אחרות הובילו להישגיה הצבאיים הגדולים ביותר. בין היתר, עולות בספר השאלות האם הביפרים המתפוצצים של המוסד יכלו להסב נזק רב עוד יותר לו ניתנה ההוראה להפעילם בשלב מוקדם יותר? ומדוע התמשכה המלחמה בעזה זמן כה רב, תוך פגיעה במעמדה של ישראל?
"אני חושב שזה הסיקור הכי בלעדי על המלחמה", אומר בוב בראיון למודיעין News, "אני וכתב המשנה אליוט קאופמן הגענו לכל האנשים המשפיעים לאורך המלחמה. זה מתחיל עם ביבי, גנץ, גלנט והרצי הלוי, ואחר כך זה אייל זמיר וישראל כ"ץ. המלחמה מתחילה עם ממשל ביידן, אז הגענו לגורמים הבכירים בממשלו, ואחר כך בממשל טראמפ. אם מישהו רוצה לדעת דברים שבאמת קרו מאחורי הקלעים, הם נמצאים נמצא בספר. הספר לא הולך לכיוון פוליטי מסוים, אלא מנסה לחקור ולנתח מה באמת קרה".
עוד הוא מתאר בספר גם את המתח הרב שבו נאלצו המנהיגים לתפקד ברגעים הכי קשים של המדינה. "ביבי, גנץ וגלנט הם אנשים שהם יריבים פוליטיים קשים במשך המון שנים", הוא מסביר, "והם צריכים להחליט ביחד מהי המדיניות הנכונה בזמן הכי חשוב בהיסטוריה שלנו".
לישראל ולמודיעין הגיע בוב לפני כ-17 שנים, והתמקמו בשכונת מוריה בעיר. "הגענו עם ילד אחד", הוא מספר, "ועכשיו יש לי שלושה. התחלתי כעורך דין, הייתי עורך דין בארצות הברית והמשכתי בארץ. אחד הדברים שעזרו לי להגיע לאנשים כעיתונאי זה שעבדתי בניו יורק בשגרירות של ישראל באו"ם, ובקונסוליה הישראלית עשיתי הסברה, וככה הכרתי הרבה אנשים. אחרי שעליתי ארצה הייתי עורך דין במחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים, ואחר כך עבדתי בפרקליטות. הייתי ארבע שנים בתוך המערכת, וככה הכרתי אנשים בשב"כ, באמ"ן ואחר כך במוסד. זה עזר לי מאוד אחר כך כשהפכתי להיות עיתונאי".
על המעבר ממשפטים לעיתונות הוא מספר: "התחלתי ככתב לענייני משפט בג'רוזלם פוסט, ולפני 11 שנים התחלתי לכתוב על המוסד, השב"כ וסייבר. בראיון העבודה הראשון שלי בעיתון הם אמרו לי: 'למה אתה רוצה להיות עיתונאי? תרוויח הרבה פחות'. עניתי להם ש'אני קורא חדשות ממילא ארבע שעות ביום, אז אני רוצה להרוויח כסף על זה'. אני יכול להגיד שמה שעשיתי כעורך דין היה חשוב, אבל מה שאני עושה כעיתונאי הוא באמת חשוב. זאת שליחות. בזמן שהמון אנשים לא רוצים להגיד את האמת לציבור, אני באמת משקיע בלהגיד את האמת לציבור ולכן אני רואה בזה שליחות".
כאמור, ספרו הקודם, "המוסד בטהרן", היה רב-מכר בארץ ובארצות הברית. "זה הספר הכי מוצלח שהיה לי עד עכשיו", הוא אומר, "הספר מספר על מאבק של 20 שנה של המוסד לחסום את איראן מלהגיע לנשק גרעיני. אנשים לוקחים את זה כמובן מאליו שהגענו למצב של היום, אבל אם את מסתכלת על המסמכים של אמ"ן מאמצע שנות ה-90', אם אף אחד לא היה מתערב איראן הייתה מגיעה לנשק גרעיני כבר מזמן. העובדה שהם לא הגיעו לזה עד עכשיו היא תוצאה של עבודת המוסד – כל המבצעים, כל החיסולים וכל המתקפות על מקומות שונים. בספר אנחנו חושפים פרק-פרק, מבצע-מבצע, איך הם עשו את זה. יש לנו מידע שאף אחד לא קיבל ואנחנו קיבלנו אותו כמעט בזמן אמת. שליש מהספר עוסק באיך המוסד תכנן והקים את 'הסכמי אברהם'. להגיע לזה נדרשו שנים של עבודה שהמוסד היה מעורב בה".
הריאיון עם בוב התקיים מספר ימים לפני שהגיעה ההודעה הרשמית כי ארצות הברית ואיראן חתמו על הסכם הפסקת אש, בדיוק כפי שהוא צפה. "בסוף יהיה הסכם, גם אם זה יהיה בעוד כמה ימים או אחרי עוד סבב אמיתי של מלחמה. אני חושב שכרגע אנחנו זה לא הסיפור. הסיפור הוא ארצות הברית ואיראן. האיראנים רוצים להגיע להסכם יותר טוב, ולכן הם עושים בעיות איתנו והם כבר ירו על האמירויות ועל כווית תוך כדי הפסקת האש. כל הסיפור הוא שהם רוצים להשפיע על ארצות הברית. באיזשהו שלב הם ינסו להגיע לאיזושהי פשרה, ונצטרך לראות אם זה יהיה טוב למדינת ישראל".
