כבר כשהיה בן שלוש החלו לזהות ביאיר נהון, היום כבר בן 12, את הכוכב שהוא עתיד להיות. "תמיד הייתה לי תשוקה לאורות ולבמה." מספר נהון. "כשהיינו הולכים למלון או לאירוע הייתי משחק עם הזרקורים שמאירים על הרצפה. הייתי שר."

אחד מתוך אלפי ילדים

יאיר, בנם של אריה, מנהל סניף אבטחה ומירה  גננת בפעוטון, הוא בן הזקונים במשפחת נהון. יש לו שלושה אחים (שיר בת 23, אדיר בן 22, וספיר בת 19), שניים מהם עוסקים במוזיקה (ספיר בלהקה צבאית ואדיר שמנגן באורגן), והוא עצמו תלמיד כיתה ז' באורט עירוני ד' במודיעין. כשהגיע לכיתה א' הצטרף למקהלת בית הספר, ובכיתה ו' הצטרף למקהלת פרחי מודיעין. הוא גם משתתף בחוגי דרמה ותיאטרון של בימות אלפיים, שם הוא מככב במחזות זמר."הוא היה תמיד הזמר הבולט." מספרת מירה, אמו. "כשרצה לעזוב את המקהלה לא נתנו לו."

איזה מחזות זמר אהבת במיוחד?

יאיר: "אהבתי את אנני, צלילי המוזיקה, אוליבר טוויסט."

לעונה השלישית של "בית ספר למוזיקה" הגיע נהון, כמו בבייסבול, אחרי שתי החמצות. "כשהתחילה העונה הראשונה של התוכנית ראיתי עד כמה כל הדבר הזה כיפי. אמרתי לעצמי שאני חייב להירשם. לעונה השנייה לא הצלחנו כי פספסנו את מועד הרישום. כשהעונה השנייה נגמרה אמרתי לעצמי שאני לא מוכן לוותר, ואני אהיה שם."

"הוא לחץ מדי יום," מספרת מירה בחיוך, "'רשמת אותי? רשמת אותי'? הקדמנו ברישום ואמרו לי להמתין שייפתח הרישום, כל יום בדקתי". ויאיר ממשיך "נכנסנו לאודישנים הראשונים וראינו שם פשוט שטיח שמורכב מאלפי ילדים. אימא ואבא הזהירו אותי כל הזמן שלא אצפה ליותר מדי." ומירה מוסיפה. "לא רצינו שיתאכזב. הסברנו לו שהוא מוכשר ושר יפה, אבל יש אלפי ילדים שרוצים להתקבל לתוכנית ואנחנו לא יודעים מה הם מחפשים."

ומה קרה אז?

"עברתי שלב ועוד שלב. ואז כשהגענו לשלב הטלוויזיה שאליו לא הגיעו כל כך הרבה ילדים, היו שם 40 ילדים וידעתי שיש לי סיכוי טוב. האמנתי כל הזמן ונכנסתי."

איך הרגשת אחרי שנבחרת?

"הייתי המום. למרות שציפיתי לזה, אימא הכינה אותי לזה שלא אתקבל. שלא אצפה. גם בגמר הכנתי את עצמי שאין לי סיכוי. כולם היו טובים ושרו שירים טובים. היו מעולים. הייתה בחירה קשה, אמרתי לעצמי שאין לי סיכוי בכלל. זה היה שיר מסכם, וזה היה מקסים. הגעתי למקום שלישי ולא ידעתי איך ולמה."

בשלב זה עוצרת אותו מירה ואומרת "כי שרת יפה מאוד. לא היית מודע לרמת השירה שלך." ויאיר מוסיף "גם עכשיו אני לא מודע לרמת השירה שלי. לא יודע. כולם אומרים לי שאני שר יפה, ואני לא יכול עדיין לקבל את זה."

איך היה הקשר עם יתר המתמודדים בתוכנית?

"בהתחלה אף אחד לא היה מחובר אחד לשני. ביום הראשון עשינו היכרות ופתחנו קבוצת ווטסאפ. התחלנו לדבר, צילמתי את הכלב שלי ואז כל אחד התחיל להעלות תמונות של החיות שלו. מההופעה הראשונה התחלנו להתחבר והפכנו לחברים הכי טובים, ואנחנו עדיין שומרים על קשר אחרי העונה הזו. כל פעם אחרי ביצוע היה ברור שמקבלים הודעת ווטסאפ מההורים ומהילדים האחרים."

"אותה תחושה הייתה גם אצל ההורים וגם אצל הילדים." אומרת מירה. "כולם פירגנו אחד לשני. ההפקה תרמה המון, וזו הייתה חוויה מעצימה. הם היו מאוד אמפתיים לילדים ולהורים. כל הזמן אמרו ליאיר שהוא מחונן מוזיקלית. שמענו אותו שר, אבל רק בתוכנית עצמה נחשפנו לרמת השירה הגדולה שלו. לא האמנו לרמה הזו כי הוא לא אהב לשיר בפנינו. הוא היה סוגר את עצמו בחדר ושר."

איך היו היחסים שלכם עם המורים בתוכנית?

"חשבתי שבטח הם לא יתייחסו אלינו. שזה מכור, שהם לא יגידו לנו שלום. בסוף הם היו חברים, לא "כמו" חברים. הופתענו לגלות שזה באמת ככה. יצא לנו לפגוש הרבה סלבס בכל העונה. מירי מסיקה באה לבקר את בעלה שהוא המנהל המוזיקלי והיא באה ודיברה אתנו, עידן רייכל, כל האורחים שבאו, משה פרץ, כולם התנהגו רגיל. רמי קליינשטיין, שירי מימון…"

מימוש חלום עם שירי מימון

בוא נדבר באמת על שירי מימון.

"מגיל מאוד צעיר אני אוהב סלבים, אני ובן הדוד שלי דור, אנחנו באותו החוג ועוסקים באותו דבר. תיאטרון. כל פעם שאני הייתי איפה שהאורות הוא היה איתי. היינו ביחד כל הזמן. כל הזמן דיברנו על שירי מימון ועל עדי הימלבלוי. הן היו שתי הכוכבות שלנו ועדיין. יצא שגם הוא הגשים את החלום שלו והגענו לאיזו שהיא הופעה של עדי הימלבלוי והוא הביא לה מתנה ודיברנו עם המאבטחים והיא באה במיוחד אליו כדי להצטלם איתו והוא הגשים את זה כבר פעמיים."

ומה הסיפור שלך עם שירי?

"אמרתי שרק נשאר לי להגשים את החלום שלי." מסביר נהון. "בעקבות השיחה בטלוויזיה היא הסכימה להיפגש איתו מאחורי הקלעים בהופעה שהייתה כאן במודיעין." מסבירה מירה. "הוא נתן לה מתנה ואחר כך הפתיעו אותו בפגישה עם שירי בהבימה". יאיר: "עשו לי סיור על הבמה, הראו לי את התפאורה ואיך מפעילים את התאורה. זה היה ממש כיף. מאוד מאוד נהניתי. לא עלה לי בראש שזה איכשהו קשור לשירי. אמרתי לעצמי שאולי יש סיכוי, ואז הם הכניסו אותי לחדר שלה ונפגשנו ודיברנו. הייתי על סף בכי ממש."

החיים שלך השתנו מאז?

"מהקצה אל הקצה. היינו אלמונים כאלה שאף אחד לא הכיר ועכשיו כל פעם שאני הולך אומרים לי הנה ההוא מהטלוויזיה, שואלים אם אני יכול להצטלם, מחמיאים לי המון וזה נורא כיף שמעריכים את איך שאני שר. אני מת על כל ההופעות של הפסטיגל. הלכתי לשם עם עמית ברנר שגם הוא מבית הספר למוזיקה. כשהגיעה ההפסקה כולם חיכו להצטלם אתנו. רצינו ללכת לאן שהוא ולא הצלחנו לזוז. עוד ברחבה בחוץ כולם רצו איתנו תמונות. כשהתיישבנו הרגשנו כמו שני פסלים שכל אחד בא להצטלם איתם. הרגשתי כמו מדונה ממש. כל העולם כמעט בא אלינו, וזה היה מוזר."

לא מרגיש שונה

מראהו  המיוחד של יאיר שנולד לבקן, מקל על המעריצים לזהות אותו ממרחק. "הכי טוב לי שאני עם שיער לבן ואין הרבה כמוני שאפשר לראות כל יום. ככה מזהים אותי עוד יותר טוב".

אם כבר ציינת את זה, איך השפיע עליך השוני שמייחד אותך?

"זה לא הפריע לי אף פעם. אף פעם לא הרגשתי שונה. תמיד היו לי חברים, אף פעם לא הייתי לבד." ומרים מוסיפה: "הוא ילד אינטליגנט, חכם ונבון. הוא מוקף חברים, ילד אהוב מאוד."

איך התייחסו להצלחה שלך בבית הספר?

"כבר כשהראו את כל הפרומואים כולם התנפלו עלי. אמרתי שאם זה ככה כבר בפרומואים, מה יהיה בכל התוכנית? מסתבר שצדקתי וזה היה פי שתיים. כבר קראו לי להופיע בכל מיני טקסים אבל הייתי רק באחד כי בשאר לא יכולתי. היינו בשיא של הגמר בדיוק."

"כשהכריזו על הגמר והם חזרו ללימודים הפתיעו אותו עם שלט ענקי בחוץ ושלטים במבואה, מחאו לו כפיים בכיתה וכו'." מספרת מירה בגאווה.

ואיך מתייחסים אליך היום?

"מתייחסים אלי רגיל, כמו כל ילד, אבל עדיין אומרים לי שאני שר יפה. הלכתי ליד המבואה של הט'תים וכבר עצרו אותי שניים והסתכלו עלי כאילו לא ראו אותי אף פעם ואפשר לראות שזה עוד עומד להישאר הרבה זמן."

היו גם תגובות שליליות?

"לא היו עד עכשיו, אבל הראו לי תגובה שלילית אחת בפייסבוק שמישהו אמר שאני לא שר יפה והייתה פעם אחת שאמרו לי שהשיער הלבן שלי מוזר. אמרתי שזכותם לחשוב ככה. זה לא כל כך הזיז לי כי הייתי מוכן לזה שאחרי התוכנית יהיו גם תגובות כאלה. יש תגובות טובות ושליליות. אני לא נכנס לחפש תגובות על עצמי."

מירה: "אם יש משהו טוב זה שהוא לא מחובר לזה ולא מחפש מה אמרו עליו. הוא עושה את הדבר שהוא אוהב. חוויה של החיים. הוא לוקח רק את הדברים הטובים מזה. הזמינו אותו להופעות בחג המחזמר. הוא הופיע לאחרונה בפתיחת מועדון בבית שמש. מועדון של בת מצוות ובר מצוות. הוא ונועם מהתוכנית הופיעו שם ויש עוד כמה תחרויות שהוא יתמודד בהן, כמו הקדם של אירוויזיון הילדים למשל. התחרות עצמה תהיה באיטליה."

אתה מכוון לאירוויזיון?

"עדי ביטי הייתה שם ועוד כמה מביה"ס למוזיקה. אני חייב לנסות להגיע לשם."

איך הרגשת כשלא זכית?

"ידעתי שלא אזכה." אומר נהון בטון מפוכח. "זה היה ברור. הוא (עוזיה) זכה קבוע. אמרנו לעצמנו שלא צריך להאמין שנזכה רק נאמין שנזכה מקום שני או שלישי. זה לא הפריע לנו. הוא ילד מוכשר ושר יפה מאוד. מגיע לו."

אבל עוזיה הוא זמר מנוסה…

האב, אריה: "הוא זמר מנוסה, אבל הוא גם ילד. התחרות היא לילדים ולא משנה אם הם מנוסים יותר או פחות. התחרות הייתה הוגנת מאוד."

נכנס ללב

כשאני שואל את אותם על התדמית שיש לתוכניות ריאליטי הם אומרים "אי אפשר להשוות את זה לאח הגדול או לכוכב נולד הבוגר. גם כל ההתייחסות של ההפקה שונה לגמרי. בסופו של דבר המטרה היא רייטינג ובטוח שמחפשים דברים כאלה גם. אבל ילד ששר נכנס ללב. אין צורך בסיפור קורע לב כמו בתוכניות של המבוגרים. ויאר מוסיף:  "ילדים עוד לא עברו מספיק כדי שיהיה להם איזה סיפור. מחפשים את זה יותר אצל הגדולים.".

מהתיאור של משפחת נהון נראה ש"בית ספר למוזיקה" היא אכן נרקיס לבן בביצה. "אנחנו שהיינו בפנים יודעים כמה טהור זה היה. אין התערבות, אין בימוי של מה שקורה שם." מציינת מירה. "לא נתנו לנו להיות מעורבים בשירים, בביגוד, בהעמדה, הכול היה הם והילדים נטו." ואריה מרחיב "גם יאיר חווה זאת .אם היה הורה שהתערב יותר מדי הם היו נוזפים בו. הבהירו חד וחלק שאנחנו לא מתערבים. יש להם שיקולים מקצועיים והם יודעים מה הם עושים. הם התאימו לכל ילד שיר שהוא מסוגל לשיר. מלכתחילה הסבירו לנו שאי התערבות מצד ההורים רק תועיל. הם ייהנו ויצלחו את זה בכבוד, וככה זה היה".

"כל הלחץ היה של ההורים בגמר." מסביר יאיר המשועשע. "לנו לא היה אכפת כל כך. עבורנו זו הייתה רק הופעה. עוד הופעה."

איך בחרו את השירים?

"כל העונה, כבר מהאודישן, שמו לב מה ילד אוהב ואיזה סגנון הוא שר, והם מתאימים את כל השירים לסגנונות. לי למשל לא הביאו שירים עם סלסולים. הם לקחו שיר ועשו לו עיבוד אחר. עשו את זה הרבה יותר מהיר או  איטי. התאימו את זה לטון שלי בשירה. לא נתנו לי שיר שהוא גבוה מדי." מציין נהון.

"לאודישן הראשון המצולם ביקשו ממנו לבוא עם חמישה שירים. גם לגמר ביקשו ממנו לבחור שירים. כל השאר בחרו בעצמם לפי הסגנון ולפי מה שהתאים לקול שלו." מסבירה מירה.

מה התוכניות שלך לעתיד?

"תמיד חלמתי להיות זמר מפורסם שמופיע כל יום. אחד שאין לו זמן לדברים אחרים, אלא רק להופעות שלו וכמובן למשפחה שלו" אומר יאיר בעיניים נוצצות. ואביו מזכיר לו "אתה עוד ילד ויש לך בית ספר. אתה צריך לזכור שאתה צריך להישאר ילד עם רגליים על הקרקע. להיות סלב יהיה לך זמן אחר כך."

יש  לבוגרי התוכנית הופעות בעקבות התוכנית?

מירה. "כן. הם ישירו בערב התרמה לעמותת אתגרים, כל ילדי ביה"ס למוזיקה. יאיר חבר בעמותת פעולה ללקויי ראייה במודיעין, שבראשה עומד אלי שרוני. כל הילדים וההורים מהעמותה פרגנו לו והתרגשו אתו. לאחת מההופעות הזמנו את ילדי העמותה והם מאוד התלהבו והריעו ליאיר".

איך אתם מסכמים את החוויה?

מירה: "זו הייתה חוויה מעצימה לכל המשפחה. תמיד חושבים שזה יפגע בילד ושזה לא נעים, אבל זה לא כך. עוד לפני תחילת הצילומים בדקו את הילדים כדי לוודא שהם מתאימים לתוכנית כזו." ואריה מוסיף: "יש שם פסיכולוג ילדים שליווה אותנו. אנחנו ממליצים לכל ילד שחושב שהוא מסוגל ורוצה – לא להסס. לא לפחד. החשיפה וכן הלאה זה ערך שולי בתוך החוויה הזו."

בתמונה: יאיר נהון. צילום אינגריד מולר