אלה רונן-Please

את אלה רונן הכרתי בגיל 14 וכבר אז יכלתי לראות פוטנציאל לכישרון כשעוד למדה בתלמה ילין. אך לא שיערתי שהכישרון המדובר יתפוצץ מול עיניי ובאוזניי עם סינגל וקליפ כה מוזרים (לטובה), מוכרים וממוקצעים למשעי.

קולה העמוק של רונן דומה באופיו לזה של פלורנס ולש, סולנית להקת האינדי פופ המוכרת "פלורנס אנד דה משינס", אך כפיצוי ההפקה המוזיקלית וגווני השירה שלה עולים ברמתם ובמקוריותם על ולש ולהקתה.

את הקליפ המלווה מעטרות דמויות במסכות של חיות ופריימים סגורים שניכר כי מביעים קלסטרופוביה מסויימת ממנה מנסה רונן לצאת. איכות הצילום וה"פיל" הכללי הם ללא ספק בינלאומיים והגיוני שכך – רונן חיה בשוויץ כבר ארבע שנים, יוצרת ומופיעה ללא הפסקה לקראת צאת אלבום הבכורה שלה בנובמבר הקרוב.

רונן חתומה בלייבל האינדי "סופי רקורדס" ושמה ראה אור כשהופיעה בתכנית "דה ווייס" השווייצרית. את אלבומה הקליטה בארבע מדינות שונות (שוויץ, ארה"ב, גרמניה וישראל לאלה המעוניינים לדעת) ובחודש הבא היא עתידה להגיע לשלוש הופעות בארץ.

למרות גל הביקורות על ישראלים היורדים מהארץ על מנת לחפש חיים נוחים או רווחיים יותר, לא הייתי פוסל את הפוטנציאל הטמון באלה רונן הנוכחית, זו שבשלה ונשמעת כמספרת סיפורים בקיאה שעברה דבר או שניים בחייה וכעת היא משתפת את אלה שירצו להטות אוזן. אם תיחרש על ידי גלגל"צ ושאר תחנות רדיו לוקאליות אני לא אתפלא, כמו גם אם הסינגל "פליז" יגיע לפסקולה של פרסומת, כיוון שהוא קליט ומותיר רושם בראש וזה דבר שאין לזלזל בו בתקופה בה המוזיקה לא נוטה להכיל הרבה מסרים או טקסט עמוק ומשמעותי.