חנן בן ארי – החיים שלנו תותים
הוא נחשב לתגלית ב-2015 כשהצליח להכניס את הסינגל "ממך עד אליי" לתחנות הרדיו והפך למעין אד שירן ישראלי לדעתי, שאין בהגדרה זו שום רע אלא להיפך, אבל כשהפתיע אותי לפחות עם "אמא אם הייתי" שהביא לרמת חשיפה אישית מהסוג שכובש אוזניים הראה והוכיח שיש לו כיוון משלו והוא מאוד מוזיקלי ואיכותי, לא פלא שבחר באיל מזיג (אחיו של גיא וחבר הדורבנים לשעבר) להיות המפיק של אלבום הבכורה המצופה שלו "איזון".
כך שלאחר שני סינגלים מוצלחים למדי, שאומצו בחום על ידי המדיה, בא בן ארי ומביא יציאה מהסוג שמעטים מצליחים לעשות כמותה בעיקר אם מסתכלים על הטיימינג המעולה, באומרו שהחיים שלנו תותים למרות כל הקשיים הטמונים בלהיות ישראלי. אחרי הכל אם מתנחל לשעבר שגורש מביתו בגוש קטיף במסגרת ה"התנתקות" שר לנו את זה אז מי אנחנו שנגיד שלא כך? על אחת כמה וכמה כשמצורפת לאימרה הצינית והאופטימית הזו הפקה מוזיקלית מושקעת ורבת כלים, כזו שגורמת להפקה הגרנדיוזית של קובי "סאבלימינל" שמעוני בסיבוב ההופעות החדש שלו להישמע אנמית ומסכנה. ברמת תשומת לב ודגש לפרטים קטנים ותוספת אסתטיקה גבוהה מאוד בהוצאת המוצר שהוא חנן בו ארי ניכר כי התחרות על התואר "מלך הפופ הישראלי" מקבלת מתחרה לגיטימי ומשופשף שחיכה לרגע הזה, בו מדינה משוסעת ורבת גוונים תיתן לדתי לאומי צעיר ששר פופ ועושה גם ראפ להיות הזמר המוביל שלה.
הסגנון המוזיקלי המגוון של בן ארי, זה הנע בין מוזיקה שחורה לפיוטים מבית אבא ובלדות סול מרגשות, קיבל כינוי עדכני מפי היוצר עצמו: סול גרוב יהודי. לאחר שגייס בהצלחה למעלה ממאה אלף זוזים להפקת אלבומו הראשון שתיכף יראה אור (ואף שבר את שיא התמיכה לפרוייקט באתר "הד סטארט") נדמה ששנת 2016 תהיה השנה בה חנן בן ארי יהפוך לשם דבר בסצינת המוזיקה הישראלית. ובתור אחד שהשקיע באלבומו אני כבר מחכה בקוצר רוח לשמוע את התוצר.
