בניגוד לתדמית שנוצרה למודיעין לפיה קהילת העולים החדשים בעיר היא אנגלו-סקסית, בעיר ישנה גם קהילה לא קטנה של עולים מדרום אמריקה. אותה קהילה חיה ובועטת וגם, כך מתברר, מייצרת תיאטרון.
מדי שבוע נפגשת בעיר קבוצת התיאטרון של יוצאי דרום אמריקה, שמעלים הצגות דוברות ספרדית, משמרים את התרבות הלטינית ומתגאים במקביל בתרבותם הישראלית. אחת החברות בקבוצה היא סילביה שפייכר חפץ, שסיפרה השבוע: "קבוצת התיאטרון משתייכת לארגון הגג שלנו, שנקרא ארגון עולי דרום אמריקה ולטינו אמריקה סניף מודיעין. זה ארגון של מתנדבים דוברי השפה הספרדית שמתאסף פעמיים בשבוע ועושה פעילויות תרבות. היינו מאוד פעילים בפרט השנה האחרונה בתרומות ובהתגייסות למלחמה. אנחנו עולים ותיקים וחדשים שעוזרים לעולים וגם למען מדינת ישראל".
על קבוצת התיאטרון היא מספרת כי "מכיוון שיש הרבה תיאטרון ישראלי בהרבה מקומות, אנחנו בחרנו להתמקד בתיאטרון בשפה שלנו. הקבוצה מונה כ-15 חברים וחברות, כולנו גמלאים עם פנאי ממגוון תחומים – מורים, בעלי מקצועות חופשיים, סופרים ועוד. יש לנו בימאי ששמו בוריס רובחה והוא מנהל הקבוצה שלנו, המנטור והבימאי".
עד כה העלתה הקבוצה לבמה שלושה מופעים עם יצירות מארגנטינה, צ'ילה, קולומביה וספרד, וגם עם יצירות ישראליות כמו של חנוך לוין שתורגמו לספרדית. "המכנה המשותף שלנו הוא הרצון שלנו בגילנו להיות פעילים, יצירתיים ובעלי דמיון", אומרת סילביה, "המופע האחרון שלנו היה בחודש דצמבר במועדון צבעוני, עם נוכחות של קהל רב שרובו דרום אמריקני. העמדנו 11 תמונות קומיות מאוד מצחיקות ונחלנו הצלחה מאוד גדולה. אני רוצה לציין שלמרות המלחמה המשכנו בפעילות שלנו במשך כל השנה. עיריית מודיעין העמידה לרשותנו החל מינואר הנוכחי מבנה בשכונת מוריה, שם אנחנו מתאספים כל יום ראשון למשך כמה שעות לעשות את הפעילות שלנו. במהלך המלחמה רבים מהנכדים שלנו היו מגויסים, והדבר שהצליח להעלות את מפלס המצב הרוח שלנו הייתה הכמיהה המשותפת להציג. בפגישות שלנו אנחנו או צוחקים או בוכים, אבל לרוב אנחנו אוהבים לצחוק ולשחק משחקי תיאטרון, ומרימים בכך את מפלס המצב רוח של כולנו. הבונוס היה להופיע בפני אנשים שנהנו וקיבלנו משובים יוצאים מן הכלל".
לוקחים השראה משייקספיר
משתתפי הקבוצה אינם, כמובן, שחקנים מקצועיים, אבל מסתבר שאף פעם לא מאוחר מדי ללמוד. במסגרת הקבוצה הם לומדים, רוכשים ארגז כלים מעולם התיאטרון והופכים להיות שחקנים. "הסלוגן שלנו לקוח משייקספיר", אומרת סילביה, "'כל העולם במה ואנחנו שחקנים'. אני הדוברת של הקבוצה ויש לנו במועדון גם ועדת עיתון שמפרסמת את הפעילות שלנו. יש ועדת תרבות שהמשימה שלה היא להנחיל את השפה העברית לעולים, ויש מישהי שכל שבוע מפרסמת את הפעילות של המועדון ושל התיאטרון. אנחנו חושבים שבפעילות הייחודית הזאת אנחנו באמת מצליחים להפיץ את התרבות שלנו מהמקומות שהגענו מהם, וגם להפיץ את הערכים שיש לנו כמתנדבים. חשוב לנו לתרגם את המחזות הישראליים כדי להפיץ את התרבות הישראלית דרך התרגומים לספרדית, וכדי להעשיר את הידע של העולים החדשים על ישראל. שלום עליכם אמר שהצחוק הוא בריא. רופאים מצווים עלינו לצחוק כי הצחוק הוא בריא, ולכן אנחנו בוחרים לעשות גוד טיים. זאת קבוצה שכל אחד יוצא ממנה עם ערך מוסף של נתינה ללא תמורה. אנחנו נותנים ובאותה עת גם מקבלים".
עוד היא מספרת כי בין המשתתפים בקבוצת התיאטרון נוצרת אחווה מאוד משמעותית. "הקשר הוא מעל לחוג", אומרת סילביה, "נוצרו קשרים מאוד חזקים. אני אישית הגעתי לפני שנה וחצי למודיעין ואחרי חודש וחצי כבר התחלתי לשחק בקבוצה, וזה מה שהקל עליי את חבלי הקליטה בעיר וגם הקל את המתח של המלחמה. יש בקבוצה אנשים בני 80 פלוס, שחקנים מצוינים, ויש בינינו כותבים ויוצרים. זאת קבוצה מלאת ערכים תרבותיים ויצירתיים, ואנחנו קוראים לציבור דובר הספרדית בעיר להצטרף אלינו ומזמינים את מי שאוהב את השפה לבוא וליהנות מההצגות".
