רבים לא יודעים, אך קיימים סוגים שונים של אק"ג המתאימים לשלבים שונים בתהליך האבחון של אריתמיה – בואו נצלול לעומק.
1. אק"ג במנוחה
מה זה?
בדיקת אק"ג מנוחה היא הבדיקה הבסיסית ביותר ומתבצעת כאשר המטופל שוכב במצב רגוע וללא פעילות גופנית. היא נמשכת מספר דקות בלבד ומספקת תמונה של פעילות הלב בזמן מנוחה.
מתי משתמשים בו?
- אבחון ראשוני של הפרעות קצב, כמו פרפור פרוזדורים או פעימות מוקדמות.
- זיהוי שינויים במתח או במוליכות החשמלית של הלב.
- זיהוי סימנים של אוטם שריר הלב או פגיעה אחרת בלב.
יתרונות:
- מהירה, פשוטה וזמינה.
- מספקת נתונים ראשוניים ואמינים.
מגבלות:
- עשויה לא לזהות הפרעות קצב שמתרחשות באופן ספורדי או במהלך פעילות.
2. אק"ג במאמץ (מבחן מאמץ)
מה זה?
בדיקה זו מתבצעת כאשר המטופל מבצע פעילות פיזית, לרוב באמצעות הליכה או ריצה על מסילה נעה, או דיווש על אופניים סטטיים, תוך רישום פעילות הלב.
מתי משתמשים בו?
- זיהוי הפרעות קצב שמתעוררות בזמן מאמץ פיזי.
- הערכת אספקת דם ללב (איסכמיה) בזמן פעילות.
- בדיקות לאחר אוטם שריר הלב או לאחר השתלת תומכים (סטנטים).
יתרונות:
- מאפשרת זיהוי בעיות שיכולות להחמיץ באק"ג מנוחה.
- מדמה מצבי אמת שבהם הלב עובד בעומס.
מגבלות:
- אינה מתאימה למטופלים שלא יכולים לבצע מאמץ גופני.
- דורשת נוכחות של צוות רפואי לפיקוח.
3. אק"ג הולטר (24–48 שעות)
מה זה?
מדובר במכשיר נייד המולבש על המטופל ומבצע רישום רציף של פעילות הלב למשך 24–48 שעות (או יותר).
מתי משתמשים בו?
- זיהוי הפרעות קצב ספורדיות שאינן מופיעות בבדיקת אק"ג מנוחה.
- אבחון תלונות חוזרות על דפיקות לב, סחרחורות או התעלפויות.
- מעקב אחר יעילות טיפולים תרופתיים להפרעות קצב.
יתרונות:
- מספק תמונה רחבה יותר של פעילות הלב.
- מאפשר אבחון הפרעות שמתרחשות בתדירות נמוכה.
מגבלות:
- מצריך מהמטופל לשאת את המכשיר לאורך כל היום.
- עלול לפספס אירועים נדירים שאינם מתרחשים במהלך תקופת הרישום.
4. אק"ג אירועים (Event Recorder)
מה זה?
מכשיר נייד המופעל באופן יזום על ידי המטופל כאשר הוא חווה סימפטומים, כמו דפיקות לב חזקות או תחושת חולשה.
מתי משתמשים בו?
- אבחון הפרעות קצב נדירות שמופיעות לפרקים.
- מתן מענה למטופלים שאינם חווים סימפטומים יומיומיים.
יתרונות:
- ממוקד בזמן הופעת התסמינים.
- פחות מגביל לעומת הולטר, שכן אינו רושם נתונים רציפים.
מגבלות:
- מסתמך על זיהוי עצמי של המטופל ודורש ממנו להפעיל את המכשיר בזמן תסמינים.
- לא מתאים למקרים שבהם תסמינים מופיעים באופן פתאומי וקצר.
5. אק"ג פנימי (לופ רקורדר – Implantable Loop Recorder)
מה זה?
מכשיר זעיר המושתל מתחת לעור, המבצע רישום רציף של פעילות הלב לאורך חודשים או שנים.
מתי משתמשים בו?
- אבחון הפרעות קצב נדירות במיוחד שאינן מזוהות באמצעים חיצוניים.
- זיהוי סיבת התעלפויות בלתי מוסברות.
- ניטור הפרעות קצב לאחר השתלת קוצבים או טיפולים אחרים.
יתרונות:
- ניטור ארוך טווח ללא צורך במעורבות המטופל.
- מספק מידע מפורט במקרים מורכבים.
מגבלות:
- מצריך פעולה כירורגית להשתלה.
- עלות גבוהה יחסית לאמצעים אחרים.
6. אק"ג תוך-לבבי (Intracardiac Electrogram)
מה זה?
בדיקה זו מתבצעת במהלך פרוצדורות פולשניות, כמו אבלציה, שבהן אלקטרודות מוחדרות ישירות ללב למדידת פעילות חשמלית פנימית.
מתי משתמשים בו?
- אבחון מפורט של מקורות הפרעות קצב מורכבות.
- טיפול ואבחון בו-זמנית במהלך פרוצדורות קרדיאליות.
יתרונות:
- מדויקת ביותר, מאפשרת טיפול מיידי.
- מספקת מידע שאינו נגיש באמצעים חיצוניים.
מגבלות:
- פולשנית ודורשת אשפוז.
- מתבצעת רק במצבים קליניים מיוחדים.
7. אק"ג לא פולשני מתקדם – שימוש באק"ג עם מיפוי תלת-ממדי
טכנולוגיות מתקדמות בתחום האק"ג מאפשרות כיום רמה חדשה של דיוק ואבחון באמצעות מיפוי תלת-ממדי של פעילות הלב. שיטה זו מבוססת על שימוש באלקטרודות מרובות שמוצמדות לגוף המטופל, ומספקת תמונה תלת-ממדית של הפעילות החשמלית בלב בזמן אמת.
מתי משתמשים בו?
- אבחון הפרעות קצב מורכבות: זיהוי מדויק של המקור להפרעות כמו פרפור חדרים או טכיקרדיה על-חדרית.
- תכנון טיפולים פולשניים: שימוש במיפוי תלת-ממדי במהלך תכנון אבלציות (אבלציות קטטר) מאפשר לרופא לדייק את הטיפול ולהפחית את הסיכוי לסיבוכים.
- מעקב אחר התקדמות מחלות לב: ניטור שינויים בפעילות החשמלית של הלב לאורך זמן.
יתרונות:
- מיפוי מדויק של האזורים הפגועים בלב.
- אבחון טוב יותר של מקרים מסובכים, שלא ניתנים לזיהוי מלא באמצעי אק"ג רגילים.
- מאפשר טיפול ממוקד המותאם לכל מטופל באופן אישי.
מגבלות:
- דורש ציוד מתקדם וזמינות של מומחים בתחום.
- לא מתאים לכל מטופל, אלא במקרים ספציפיים של הפרעות מורכבות.
שימוש במיפוי תלת-ממדי מייצג את הדור הבא של בדיקות האק"ג ומדגיש את החשיבות של טכנולוגיה מתקדמת באבחון וטיפול במחלות לב. שילוב שיטה זו עשוי לשפר את היכולת להתמודד עם הפרעות קצב באופן יעיל וממוקד.
לסיכום
אבחון הפרעות קצב דורש שימוש בסוגי אק"ג שונים, בהתאם לתדירות ולמורכבות ההפרעה. בעוד שאק"ג מנוחה מתאים לשלב הראשוני, אמצעים כמו הולטר, אק"ג אירועים או מכשירים מושתלים מספקים כלים מתקדמים לזיהוי ומעקב. בחירה נכונה של הבדיקה המתאימה בשיתוף עם הצוות הרפואי יכולה לשפר משמעותית את הדיוק באבחון ואת איכות הטיפול.
