אין חנויות מזון רבות במודיעין שימכרו חמץ, אבל מי שיטריח את עצמו למרכז המסחרי במרלז, בסולומון סנטר, או בישפרו, יוכל לחזור הביתה עם לחם, קצת אנשובי, פסטרמה לא כשרה ולהרגיש שהוא ממש לא חייב לזכור את יציאת מצרים.
שתי החנויות בסולומון סנטר ובמרלז הן בבעלות רוסית, מבחר הבשרים הלא כשרים שם די גדול, שינקה, סלמי והרבה מוצרים אחרים, לצידם אפשר גם לקנות מוצרי מאפה בעיקר לחמים, באגטים והרבה לחמי בריאות החביבים על הקהילה הרוסית בעיר.
אלכס מ"דלי קשטן" אומר: "בפסח תנועת הקונים אצלנו רגילה, כמו בימים אחרים בשנה, אנחנו נהיה פתוחים בכל ימי החג". אלכס מבטיח "לחמים טעימים, למי שממש לא רוצה מצות, "יהיה לי את כל המבחר הרגיל של מוצרים".
במרכז מרלז בעל החנות דווקא לא רוצה פרסום לקראת החג: "זה לא נוח לי". העובדים דווקא מסבירים שיהיו הרבה דברים טובים בפסח, את הבירות הלא כשרות לא נשים קדימה בחלון הראווה כדי שלא להרגיז את השכנים הדתיים" הם אומרים.
גם בחנות טיב טעם בישפרו שפתוחה כרגיל בימי החג, אפשר יהיה להצטייד במאכלים לא כשרים, שרימפס מנוקים בשקיות ניילון אטומות, נקניקיות חזיר ושאר בהמות "נמוכות", ועוד מוצרים רבים שהם סתם לא כשרים בלי שום קשר לחג הפסח.
המאפייה בלוד
פרג' אבן פרג' חבר מועצת העיר לוד ובעלי מאפייה מספר כי בפסח אכן מורגשת כניסה רבה של חילוניים שאינם תושבי העיר אל המאפייה. "בפסח יש עלייה בכניסה של ישראלים מהאזור שקונים אצלי ובמאפיות השונות בעיר. זה די בולט. תראה באופן עקרוני בפסח בכלל יש עלייה במכירות של המאפיות במגזר הערבי כי המאפיות היהודיות לא פועלות ותושבי העיר הערבים שקונים לחם באים רק אלינו. אלא שמצד שני יהודים מסורתיים שבמשך השנה קונים סוגים מיוחדים של לחמים שאנחנו אופים לא באים בפסח בגלל שמירת המסורת. גם אם הם לא שומרים על כשרות מלאה הם בכל זאת לא קונים חמץ. לכן אני יכול להגיד בוודאות שכל מי שבא הוא לא תושב העיר אלא מדובר בישראלים חילונים ממקומות אחרים. ככה זה בכל ענף האוכל בלוד אנחנו בדרך כלל משרתים את תושבי העיר ובפסח יש זרימה מבחוץ".
פרג' אבן פרג' מחמיא לתושבי העיר היהודיים וקובע "תושבי לוד לא אוכלים חמץ בפסח. חד משמעית. זו תופעה ברורה וידועה. אנחנו מאבדים פלח גדול של קונים שאמנם לא שומרים על כשרות אבל בפסח לא קונים אצלנו. אלא שזה מתקזז גם עם הציבור הערבי שלא יכול לקנות לחם אחיד ומגיע אלינו וגם עם קונים מבחוץ שאנו לא רואים אותם בדרך כלל. ניתן לזהות את האנשים האלו באופן ברור כי את הלודאים אנו מכירים" הוא אומר.
מסעדן בכיר אחר בעיר לוד אומר כי "בחג הפסח אנו לא מרגישים ירידה בכמות הסועדים אצלנו למרות שאנו לא כשרים. המשמעות היא שיש הרבה מאד תושבים מחוץ לעיר שנכנסים במקום הסועדים המקומיים" הוא אומר.
למה הכוונה?
תראה אנחנו מאכילים במשך השנה גם הרבה מאד אנשים מסורתיים ששומרים על כשרות אבל לא נזקקים לתעודה או שסומכים עלינו שאצלנו לא טרף. אלא שבפסח אנחנו בפועל מוכרים חמץ. הרי לערבים מותר לאכול חמץ בפסח ולכן במסעדה שלי יש חמץ. ככה יוצא שעקרונית אני מפסיד הרבה לקוחות לודאיים שאוכלים אצלי כי הם לא אוכלים חמץ בפסח. אבל בפועל אין ירידה במכירות. הסיבה לכך, ככל הנראה, נובעת מכך שיש ציבור מחוץ לעיר שמגיע וממלא את המקום של הלקוחות המסורתיים שלי.
למסעדן חשוב היה לדבר בעילום שם כיוון שהוא לא רוצה לפגוע בציבור הלקוחות המקומי שלו שחלקם מלווים אותו שנים רבות. לדבריו "מה שאתה שואל זו שאלה אישית גם על הרווחים שלנו וגם על המצב העדין בעיר בין ערבים ליהודים. זה עדין כי עניין הכשרות הוא תחום חשוב. אנחנו לא אוהבים לדבר על כך ובכלל בתחום כזה נפיץ שנוגע ליחסי השכנות שלנו עם תושבי העיר היהודיים. אנחנו מאד מכבדים אותם והם גם אוכלים אצלנו לא פעם. לכן אני רוצה להדגיש כי אני בכוונה אומר כך, היתה צריכה להיות ירידה בכמות הסועדים אבל אין כזו. זה אומר שיש כאלו שממלאים את המקום של הציבור היקר והטוב המקומי שנמצא איתנו כל השנה".
( צילום לינור לוי)
