אחד הספיחים של המחאה החברתית בשנת 2011 היה הקמת הקואופרטיב החברתי, שבין מיזמיו החל לפני שנתיים להפעיל גם את הסופרמרקט החברתי הראשון בישראל. בימים אלה מתארגנת במודיעין יוזמה להקמת סניף של המרכל כאן בעיר. גם אם לא יתיימר להתחרות ברשתות השיווק הגדולות, הוא עדיין מנסה להביא בשורה צרכנית חדשה לתושבי מודיעין.
מאחורי ההתארגנות החדשה עומדים רונית קמאי, עדי בר צדק ועומרי ליבנה-שמחה. בר צדק, מאמן כדורסל ומורה בבית הספר הדמוקרטי בעיר, מספר כיצד הכל החל: "נתקלתי בזה בפייסבוק. כבר די הרבה זמן שאני רואה פרסומים של הקואופרטיב החברתי. אני עוקב ורואה איך זה מתפתח ומצליח וזה מאוד סיקרן אותי. לפני חודש וחצי ראיתי שהם מעוניינים לפתוח עוד סניפים. התקשרתי והם הפנו אותי אל רונית ועומרי, שכבר קנו מניה בקואופרטיב ועכשיו אנחנו עובדים חזק כדי לגייס את הקהילה במודיעין, למה שבעיני לפחות היא אחת ההתארגנויות הכי משמעותיות שיכולות להיות ושקרו בעקבות המחאה החברתית".
להרוויח, אבל פחות
אז מה זה אומר בעצם סופרמרקט חברתי? חנות הקואופרטיב הממוקמת בשדרות ההשכלה בתל אביב היא אגודה שיתופית בבעלות חבריה. יש לה ועד מנהל, אסיפות חברים וצוותי עבודה המתנהלים בהתנדבות. היא פתוחה לציבור כולו, שנהנה ממחיר מוצרים זהה למחיר שמשלמים חברי הקואופרטיב שהוקם בשנת 2011. המטרה הרשמית של היוזמה היא להציע אלטרנטיבה לשוק הקיים, כאשר מדובר בעיקר על תחרות מול המרכולים הקטנים-בינוניים בתוך הערים ולא מול רשתות השיווק הגדולות (מולן אין לחנות קטנה אפשרות להתחרות במחירים).
אנשי הקואופרטיב מצביעים על ערך מוסף רב: החל משכר הוגן לעובדים ולספקים, עבודה מול ספקים קטנים ומקומיים ופחות מול ענקיות המזון, תמחור הוגן שלא עולה על 25% רווח (פירות וירקות נמכרים במחיר עלות + 35% רווח) וחוויית קניות אחרת מזו שאנו מכירים. כזו שלא מציעה לנו שלל מבצעים ופיתויים המעודדים צריכה מוגזמת וטומנים בחובם לעיתים הטעיית הצרכן. כמו למשל אזור הקופות שאינו עתיר פיתויים כמו ממתקים לילדים. כוונת המנהלים היא לא לעודד רכישות לא מתוכננות.
כדי להבטיח הגינות הן כלפי הלקוחות והן כלפי הספקים, בחנות הקואופרטיב ספקים קטנים וגדולים כאחד לא "קונים שטחי מדף", העובדים לא עומדים ביעדים של החברות על מנת לקבל "מתנות", אין העדפה סמויה דרך סידור המדפים, אין "עמלת חדירה" ושאר חסמי כניסה ועלויות אשר מונעים מהצרכן ליהנות ממוצרים איכותיים ובמחיר תחרותי.
"אנחנו לא ננהל את הסופר עצמו", בר צדק מבהיר. "אנחנו פועלים בהתנדבות כדי ליזום את ההקמה. אחר כך נעסיק בשכר הוגן מנהל ועובדים. המטרה היא לאפשר לציבור לקנות במחיר אנושי וגם לתת לכמה שיותר ספקים את האפשרות לעמוד על הרגליים".
להיות בעלים, לא לנהל
בשבוע שעבר נערך מפגש הגיוס הראשון וכבר נקבע אחד נוסף באמצע חודש מרץ. חברי הגרעין המייסד קוראים לציבור לתמוך ביוזמה באמצעות קניית מנייה בקואופרטיב, בעלות של אלף שקל. "אנחנו קוראים לאנשים להצטרף אלינו כשאת מחיר המנייה אפשר לחלק גם לעשרה תשלומים", אומר בר-צדק. "זאת לא מנייה כלכלית. לא ארוויח עליה כסף. המנייה מאפשרת לממן את הקמת החנות ואת זכות ההצבעה בקואופרטיב. אתה חלק מהבעלים. נבחר וועד מנהל שלוקח את ההחלטות היומיומיות ואילו ההחלטות העקרוניות מתקבלות בהצבעה באסיפת כל בעלי המניות".
לשם הקמת המרכל החברתי הראשון בעיר (שגודלו העתידי עדיין לא ידוע ותלוי בשאלה האם הקואופרטיב ירכוש את אחד מסניפי רשת מגה הקורסת או שיקים סניף חדש מאפס) נדרש סכום של בין 200-300 אלף שקל. כלומר – 200-300 בעלי מניות. "אני מאמין שנגיע לכמות המצטרפים שאנחנו צריכים", אומר בר-צדק. "זה משהו שאתה שם על רעיון שמאמין בו. אם כל אחד יגיד 'שמישהו אחר ישלם', אף אחד לא יקנה מנייה. סניף שני של חנות הקואופרטיב ייתן דחיפה רצינית ליוזמה ואחר כך אני מאמין שזה ירוץ קדימה".
אתה פעיל חברתי? למה בעצם לקחת על עצמך משימה כזאת?
"קשה לי להגדיר את עצמי כפעיל חברתי. אני מכיר הרבה מאוד כאלה והלוואי שיכולתי להגדיר את עצמי כפעיל כמוהם. אני עושה מה שאני יכול. מדי פעם מסייע למשפחות נזקקות, בעבר הייתי פעיל בנושא הפליטים. לכולנו יש את הלחץ של החיים, המשפחה והפרנסה ובתוך זה עושים את מה שיכולים".
כאמור, מלבד התמחור ההוגן ללקוחות והשכר ההוגן לעובדים, אחת המטרות היא גם סיוע לספקים המקומיים הקטנים. בר-צדק: "הכוונה היא קודם כל ללכת יצרנים הקטנים פה באזור. גבינה צהובה יותר טובה כי יש עליה חותמת של תנובה? אני לא חושב. אם תהיה בחנות גבינה של מחלבה קטנה, איכותית וזולה יותר, לדעתי זה עדיף. כך גם בדבש, שמן זית ואינספור מוצרים שאפשר לקנות מספקים מקומיים ולעודד את העסקים באזור. זאת תהיה בשורה לספקים, לעובדים וללקוחות. אני קניתי את המנייה מתוך אמונה בשלושת הכיוונים האלו".
תכל'ס, לאיזה מחירים יש לצפות?
"ללא ספק זול יותר בעוד שלושים אחוז מחנויות מקבילות".
ואיפה זה יהיה?
"אם תצא לפועל רכישת אחד הסניפים של מגה, אז החנות תהיה גדולה בהרבה מן הסתם. מבחינתנו זאת עדיפות ראשונה מסיבה חברתית נטו. כך נוכל לקחת סניף עם עובדים שעומדים בפני פיטורים ואיבוד כל הזכויות שלהם ונוכל לשמר אותם".
היעד: שינוי חברתי
שותפתו של בר-צדק ליוזמה החדשה היא רונית קמאי, המחוברת לקואופרטיב כבר מימיו הראשונים. "אני הגעתי לזה עוד כמעט מתחילת הדרך", היא מספרת. "בימי המחאה החברתית הייתי פעילה בהתארגנות כאן במודיעין. תמיד היה לי חזון להקים חנות קהילתית וסיפרו לי שגם במאהל נורדאו יש התארגנות בנושא. הלכתי למפגש ומיד ידעתי שהגעתי למקום הנכון".
קמאי, שכמובן מחזיקה במניית הקואופרטיב, ראתה במו עיניה כיצד יכול להתרחש שינוי: "החלום שלי הוא שינוי כלכלי נכון ונבון בחברה הישראלית. הבן שלי שירת במצפה רמון והייתי עושה קניות שם בסניף שופרסל. הייתי מגהצת באשראי שם סכומים מטורפים. באיזשהו שלב הקימו שם קואופרטיב במקום קטן והצליחו לכופף את השופרסל. פתאום האשראי שלי גיהץ הרבה פחות. אם כופפנו אותם שם, אז אני מאמינה שגם כאן יש אפשרות לעשות שינוי כזה".
הקמת החנות היא פסגת החלומות?
"החנות היא לא היעד. שינוי חברתי, צרכני וכלכלי זה היעד היום. יש רצון ליצור תחושה ששינוי צומח מלמטה. שאנשים שנמאס להם עושים שינוי בעצמם, לא דורשים שינוי".
את חושבת שיש לכם סיכוי ריאלי לגייס 300 תושבים שיקנו מנייה?
"נולדתי אופטימית ולכן גם במקרה הזה אני אופטימית מעבר לזה. מדובר על עיר של שמונים אלף תושבים, אז למה לא? אנשים שואלים אותי 'מה אני מקבל תמורת האלף שקל האלה?' ואני עונה להם שכאשר אני קניתי את המנייה הייתה לי תחושה שאני מחזירה את השליטה לחיים שלי. סבא שלי היה אומר שהמטרה שלנו היא להשאיר את העולם טוב יותר אחרינו. זה מה שאני רוצה לעשות. בכל פעם שאני מגיעה לתל אביב אני עוברת בחנות, קונה כמה דברים קטנים ומבסוטית שאני חלק מזה. מאושרת להיות חלק מהבעלים כשאני רואה שם את השלטים של צרכנות נבונה. אני מאמינה שיש עוד הרבה שמרגישים כמוני".
איך אתם מתכוונים לפרסם בעיר ולגייס תושבים?
"אנחנו עוברים בחוגי בית, עורכים מפגשים כמו שהיה בשבוע שעבר, משתמשים באינטרנט ובפייסבוק. בנוסף, אנחנו מתכוונים להגיע לכל גוף שירצה ויזמין אותנו, ובהחלט פועלים כדי שזה יקרה".
נהיה כולנו שותפים
קואופרטיב "שלנו" חושב הרבה מעבר למוצרי יסוד במכולת. המטרות הבאות: כרטיסי אשראי וחשבונות בנק "חברתיים"
הקואופרטיב החברתי-כלכלי "שלנו" מונה כיום חמש מאות חברים שקנו מנייה שלו. מלבד הסופרמרקט החברתי, חברי הקואופרטיב פועלים בדרכים נוספות כדי לייצר שינוי חברתי-כלכלי בישראל. החזון הוא לייצר את אותו שינוי דרך הקמת גוף כלכלי חברתי מוביל שערכיו המרכזיים הם הוגנות, שקיפות, שוויון, סולידריות ושיתופיות. אותו גוף ישאף להיטיב עם הקהילה והסביבה ולהשקיע את הרווחים העודפים בקידום מטרות חברתיות על פי החלטת חבריו.
אחד הפרוייקטים המרכזיים עליו עובדים בקואופרטיב הוא הקמת איגוד אשראי לחברים. איגוד האשראי שלהם יהיה גוף פיננסי שיספק שירותים בסיסיים בלבד, כגון כרטיס אשראי, הלוואות, פיקדונות וניהול חשבון עובר ושב. הכוונה היא להעניק ללקוחות ריביות גבוהות על פיקדונות ונמוכות על הלוואות וכדומה ולאפשר ניהול חשבון בעלויות נמוכות.
בבנק ישראל לא מיהרו לברך על היוזמה והציבו לאיגוד דרישות פיננסיות נוקשות, כגון הון ראשוני של 75 מיליון שקל. המטרה היא להגן על לקוחות איגוד האשראי, כך שלא ייווצר מצב שבו לא יהיה כיסוי להלוואות שיינתנו ללקוחות. אלא שבקואופרטיב אין שום אפשרות לעמוד בדרישות אלה ובתגובה שלחו חברי "שלנו" פנייה לבנק ישראל, ובה ציינו כי הדרישות המחמירות אינן עולות בקנה אחד עם הדרישות שנדרשים להן איגודי אשראי בעולם.
האפיק השלישי בו פועלים חברי הוועד המנהל של הקואופרטיב הוא כניסה לשוק קופות הגמל והפנסיה. הכוונה מאחורי היוזמה היא לספק לחברי הקואופרטיב גוף השקעות פנסיוני שידאג יותר ללקוחות ופחות לבעלי המניות כפי שמתרחש בשוק כיום.
לפי אנשי הקואופרטיב, "דמי הניהול יהיו שווים לכולם ונמוכים ככל האפשר. רמת הוצאות הניהול תהיה נמוכה, מדיניות ההשקעות וכל הפעילות יהיו שקופות לציבור ומדווחות בקביעות, תוצע לחברים תוכנית ליווי וייעוץ וכל הרווחים יוקדשו לחיזוק האיתנות הפיננסית של הגוף שיוקם". בימים אלה פועלים בקואופרטיב מול הממונה על הביטוח במשרד האוצר לקבלת אישור לניהול קופת גמל מפעלית וקרן השתלמות במקביל לבניית התשתית הארגונית.
בתמונה: עדי בר צדק (מימין) ועמרי ליבנה-שמחה. המטרה להציע אלטרנטיבה לשוק הקיים
