כשתיכנן  אנדרה סיטרואן, יהודי מסורתי מבית ציוני טוב את מכונית ה"דה שבו" הראשונה שלו באמצע שנות הארבעים של המאה העשרים, הוא ביקש ממהנדסי המפעל שלו לבנות מכונית שהחקלאים הצרפתיים יוכלו להסיע בה קרטונים של ביצים בדרך כפרית לא סלולה "מבלי שאף ביצה תישבר".

סיטרואן התכוון לייצר מכונית עממית וזולה לחקלאים הצרפתיים, ממש כמו שפולקסוואגן ייצרה את המכוניות שלהן עבור הפועל הגרמני. בפועל לסיטרואן יצאה תחת היד מכונית משובחת, חסכונית ואיכותית בצורה בלתי רגילה, שהפכה עם השנים למותג המוביל של מפעל סיטרואן ולחביבתם של אספני רכב מכל העולם.

אחד מאותם אספנים הוא רני הרניק, סוכן ביטוח בן חמישים מנעלה, שבחצר ביתו מצטופפות לא פחות מארבעים ושש מכוניות סיטרואן, ועוד עשרים שלושים במחסנים ובמוזיאון הרכב בקיבוץ אייל. רובן, חייבים לציין, מעלות חלודה ומפורקות.

רני אומר בביטחון מלא: "הן נוסעות, אם אני מניע, המנוע עובד". אני לא מאמין לו, עד שהוא מתניע סיטרואן די.אס שעזבה את פס הייצור אי שם בשנות השמונים ואני שומע את נהמת המנוע. חלק, נקי, נעים לאוזן, תענוג.

הלכתי לפגוש את רני אחרי שחבר סיפר שראה "בערך חמישים מכוניות עומדות בחצר בית אחד בנעלה". "חמישים? מי המשוגע?", שאלתי וכך הגעתי לרני, סוכן ביטוח במקצועו, שיודע שיש לו שריטה אבל הוא מאוהב במכוניות סיטרואן מאז נערותו.

איפה אתה מוצא את המכוניות?

"בכל מקום בארץ. במגרשי מכוניות, אצל אנשים פרטיים, במוסכים, אפילו בשדות מצאתי מכונית סיטרואן קבורה ממש בתוך האדמה. אני מפעיל רשת מודיעין ענפה, כולל אפילו תצפיות אוויריות כדי למצוא סיטרואנים ישנות".

אפשר לראות את המכונית שהיתה קבורה?

"הנה בוא תראה אותה", רני גורר אותי לפינה בחצר שם עומדת סיטרואן די.אס אדומה חלודה. "מצאתי אותה במקרה בשדה חרוש. חבר שלי למד טיסה על צסנה ובאחת הטיסות הוא ראה את הסיטרואן הזאת בשדה ליד באר טוביה. הוא שירטט תוך כדי הטיסה במהירות מפה על פיסת נייר, ואחרי הנחיתה רץ אלי. נסעתי מראשון לציון שם גרתי אז לבאר טוביה לפי המפה שהוא שירטט נכנסתי למושב נסעתי עד הסוף ואז ליד הבית פתאום ראיתי אותה עומדת חצי קבורה".

ומה עשית?

"דפקתי בדלת והאיש שגר שם אמר לי 'תראה, היא עומדת כך שנים בשדה. תעשה מה שאתה רוצה'. פתחתי מכסה מנוע, החלפתי צינורית שמן קרועה, מילאתי דלק במיכל, חפרתי בצדדים להוציא קצת חול, השתחלתי פנימה דרך החלון, הכנסתי את המפתח לסוויץ', סובבתי ובום! היא הניעה! ותבין – היא עמדה קבורה בשדה שנים!"

איך הוצאת אותה?

"עשיתי רוורס וקדימה כמה פעמים, שיחררתי את הגלגלים מהאדמה, אמרתי לעצמי 'רני, אתה לא עוצר עכשיו, אחרת המנוע לא יניע שוב'. לחצתי על הגז ונסעתי משם. השארתי את הרכב שלי שם ועם הדי.אס האדומה נסעתי לראשון לציון הביתה, ככה על כבישים ראשיים, בלי טסט, בלי רשיון בלי כלום. הייתי אז צעיר. בערב לקחתי חבר ונסענו להביא את האוטו שלי, האיש היה המום ואמר לי 'קניתי את הנחלה והאוטו עמד פה תקוע. ניסיתי לגרור אותו עם טרקטור ולא הצלחתי. איך הזזת אותו לעזאזל?"

בעצם למה סיטרואן?

"בגיל די צעיר התאהבתי במכוניות, זה ההובי שלי, והסיטרואן היא האהבה הכי גדולה שלי. אנדרה סיטרואן שכאמור היה יהודי חכם, היה ממציא גדול והוא שינה את כל עולם הרכב בהמצאה מאד ייחודית של גלגלי שיניים לרכב שעומדים בזוית, מקטינים עקב כך את החיכוך ואת הבלאי. הוא רשם על גלגלי השיניים פטנט והצורה של השיניים אגב הם הסמל של סיטרואן, כמו האות וי. לאותו סיטרואן היה מפעל לייצור רכבים ליד פריז והוא, בניגוד ליצרני רכב אחרים שרצו להרויח כסף, החליט לבנות רכבים שהוא אוהב וכך נולדה הסיטרואן".

מה מיוחד כל כך דווקא בסיטרואן?

"המיוחד הוא שסיטרואן ייצרה את הרכבים הכי פשוטים לתפעול. מכונית הדה שבו המוכרת לכולם, ומצד שני היא ייצרה גם את הרכב הכי מורכב ומסובך ומתוחכם שזאת מכונית הדי.אס. זה רכב שהקדים את זמנו בהרבה שנים וכמעט כל הנשיאים וראשי המדינות בעולם נסעו בו בשנות השישים והשבעים".

המכונית של הנשיאים

רני עוסק בעיקר בשיפוץ רכבים. כלומר "כשיש לי זמן אני עובד על הרכבים, בעיקר בימי שישי, לצערי אין לי הרבה זמן, כי צריך להתפרנס, לכן אתה רואה כאן בעיקר רכבים שממתינים בתור לעבודה וחלקם ערימת גרוטאות, אבל הן ישופצו ויעלו לכביש כרכבי אספנות".

יש לך איזה רכב מיוחד?

הוא מצביע על רכב שמכוסה בכיסוי כחול ירקרק. "זאת הסיטרואן די.אס של הנשיא זלמן שז"ר, שבקרוב אתחיל לעבוד עליה ולשפץ אותה".

למה הרכב מכוסה?

"כי לפני שלוש שנים היתה שריפה גדולה בבית והרבה רכבים נשרפו, כולל הרכב של שז"ר. אני הולך ממש לבנות אותו מחדש, לכן הוא מכוסה שלא יינזק יותר".

איפה מצאת אותה?

"במזבלת חיריה, הפוכה על הראש. שילמתי למנוף ולגרר שהזמנתי 300 לירות, הגעתי בעזרת עבודת מודיעין משובחת וגם עזרה מהמשטרה לבעלים האחרונים וסידרתי את רישיונות הרכב. זה אוטו אמיתי, מודל 1962 ויש לו ארבעה חלונות חשמליים כשעדיין בעולם הרכב לא חלמו בכלל על חלונות חשמל, יש לו שני מזגנים!, הוא ממוגן ירי מכדורי אקדח ורובה, כדי להגן על הנשיא".

אחת מהמכוניות הסיטרואן דגם 1961,שהרניק שם עליה יד, היתה שייכת בעבר לשמעון פרס. הרניק גילה את המכונית באחת מסמטאות רמת גן אצל קשיש, שהסתבר כי הוא קרוב משפחה של פרס. הרניק שילם כמה ששילם ולקח את הרכב, שהגיע לידי פרס כמתנה מהמפלגה הסוציאליסטית הצרפתית ושהוא היה רשום כבעלים הראשונים של הרכב".

כל כך הרבה רכבים בחצר זה לא מפריע למשפחה? מה אומרת אשתך?

"זאת נקודה רגישה, אבל למזלי יש לי תמיכה מלאה מאשתי ומהבנות שלי שכולן נוסעות על סיטרואן דה שבו משופצות".

אתה לא פוחד שהבנות נוהגות בגרוטאות כאלה על הכביש?

"בכלל לא, זה רכב מצויין, חזק מאד, אמין ובטיחותי מאד", רני טופח על הגג.  "תרגיש איזה חוזק. זה לא הפח של המכוניות של היום, זה ברזל אמיתי!".

מי הבאה בתור לעבודה?

"בעוד חודש אני מסיים לעבוד על הדה שבו בצבע קרם, שתעלה על הכביש ותיסע כמו בובה ואז אתחיל לעבוד על הסיטרואן 'סהרה' הזאת משנת ייצור 1959, שהיא המכונית הראשונה בעולם שיש לה שני מנועים!! אחד מלפנים ואחד מאחור במקום הבאגז'. אפשר להפעיל את שני המנועים במקביל ולצבור כח מנוע כפול. היא יכולה לנסוע בתנאי שטח קשים, ממש כמו רכבי ארבע על ארבע של היום. כל מנוע נותן כוח לשני גלגלים ובזמנו סיטרואן ייצרה 590 מכוניות כאלה אבל נשארו רק 16 מכוניות 'סהרה' בכל העולם".

מה הכיף האמיתי שלך?

"באמת באמת, הסיטרואן די.אס. זה רכב שכבש את לבי ממש. זה רכב מתוחכם בצורה בלתי רגילה, ממש רכב עתידני לנהג של שנות השישים והשבעים, בעל הנדסת אנוש מתקדמת, אפילו הפנסים שלה זזים ימינה ושמאלה עם הזזת ההגה כך שהנהג לא נכנס לתחום חשוך כשהוא מסובב את הרכב בסיבוב עד שאור הפנסים מגיע גם לחלק החשוך".

גם הדי.אס כמו הדה שבו נהנה מפרסום בינלאומי?

"ודאי, סיפרתי לך שכל מנהיגי העולם, טוב כמעט כולם, נסעו עליו, גם שז"ר שלנו, וגם בסרטים היא כיכבה. לואי דה פינס למשל היה בעל רכב סיטרואן די. אס ובכל סרט שלו היה סעיף בחוזה שהוא נוסע רק ברכב הפרטי שלו, שהיתה לו לוחית זיהוי LYD  350  שהאותיות ציינו לואי דה פינס. הוא לא הסכים לנהוג בסרטים שלו על רכב אחר. גם ז'אן פול בלמונדו ושארל אזנבור נהגו בסיטרואן די.אס. גם הדה שבו כמובן זכתה לפירסום בהמון סרטים, רוג'ר מור בסרט ג'יימס בונד 'לעיניך בלבד' זכור במרדף האדיר שהוא עשה כשהוא נוהג בדה שבו צהובה ומזנק דרך היער בקיצורי דרך משמעותיים כששתי מכוניות פז'ו 504 דולקות אחריו ללא הצלחה".

אתה לוקח את הסיטרואנים שלך לנסיעות ארוכות?

"איזה שאלה", רני צוחק. "הסיטרואן שהבת שלי נסעה היום לצבא נסעה לצ'כיה לפני שלוש שנים".

לצ'כיה?

"כן לצ'כיה. נסענו לנמל חיפה, משם במעברות לפיראוס ביוון, שם ירדנו, ועל גלגלים, מיוון לאיטליה, עברנו את האלפים ועד לפראג הגענו איתה, היא נסעה חלק כמו בובה, שם היה מפגש של אספני סיטרואן מכל העולם, הצגנו אותה, ראיתי דה שבו אחרים, תענוג".

זה ודאי יקר מאד לקחת רכב לכזאת נסיעה?

"בוא נגיד שלהוביל סיטרואן לאירופה זה עשרת אלפים שקל לפני כל השאר דלק, חלקים ועלות שם שלי ושל אשתי. נכון שזה סיפור לא זול, ואם תחשב שכל שנה בערך אנחנו נוסעים למקום אחר, היינו כבר בצרפת, בספרד, בצ'כיה ובשנה הבאה בפולין, זה לא זול. אבל אלו המגבלות שלנו, כי באירופה החבר'ה נכנסים לדה שבו מניעים ונוסעים לאן שצריך".

אוצרות ממלחמת העולם השניה

המכוניות של רני פזורות בכל מקום, בחצר האחורית של הבית הגדול, במקום דשא ועצי פרי, גדלותם שם סיטרואנים חלודות, ממש פגוש אל פגוש, חלקי רכב וחלקי מנועים זרוקים בכל מקום.

בכביש הגישה לחצר האחורית ממוקם מעין מוסך, פינת העבודה של רני שם הוא משפץ כרגע את הדה שמו בצבע קרם, סביב הבית עוד סיטרואנים מכל הסוגים, ומול פתח הבית סיטרואן ממש חלודה וישנה מאד".

מה זה?

"זאת סיטרואן 'טרקסיון אוונס' משנת 1934, ולפי השם אתה מבין שהיא בעלת הנעה קדמית. הרכב הראשון עם הנעה קדמית שיוצר בעולם. אחריה באה הדה שבו שגם לה היתה הנעה קדמית, אנדרה סיטרואן היה פשוט גאון הנדסי".

ומדוע המכוניות האלה נדירות כל כך?

"כי כשהנאצים כבשו את פריס אנדרה סיטרואן לא רצה שהצבא הגרמני ישתמש ברכבי המפעל לצרכים צבאיים ופשוט שרף את כל הרכבים. לכן נותרו מעטים מאד מאותה תקופה. אבל כמה מהנדסים במפעל, שחששו שהידע ירד לטמיון, החביאו חמש מכוניות בכפרים מסביב לפריז ואחרי המלחמה הם הוחזרו לפס הייצור".

מול הבית חונה גם קוביה גדולה, בעלת קוים מאד לא נעימים לעין, אבל היא סיטרואן, משהו פחוס אף דמויי אוטובוס שקטמו את מכסה המנוע שלו. רני מלטף בחיבה את הרכב החלוד, "זאת משאית  H–TRACK " הוא אומר. "זה היה רכב הסוחרים, הגזלנים, השיפוצניקים, החלבנים וכל בעלי המקצוע בצרפת. רכב מיתולוגי שגם הופיע הרבה בסרטים הצרפתיים והוא ישופץ גם כן, הרכב הזה הוא משנת ייצור 1967 והמשיכו לייצר אותו עד שנות התשעים ממש".

ריפוי בעיסוק

"האמת היא שהמכוניות הצילו את החיים שלי", הוא מפתיע פתאום. אני מתעניין ורני לוקח אוויר ומספר: "במלחמת לבנון הראשונה בשנת הייתי מ"פ בשריון והטנק שלי נפגע קשה ממטען צד, נפצעתי קשה וכל הצד נמעך לי ממשקל סדן התותח ששוקל חצי טון. היד הלכה לי ממש".

ומה קרה?

"כשיצאתי מבית החולים חיברו לי את היד בתפירה לבשר בבטן כי היא היתה כמו סרח בשר ללא שימוש, אמרתי שאני לא מוכן לסידור והחלטתי שאני ממשיך לשפץ את המכוניות ששכבו בחצר הבית שלי אז בראשון לציון".

ואיך עושים את זה עם יד אחת?

"אצבעות יד שמאל היו משותקות לגמרי. לקחתי ביד ימין מפתח שוודי, סגרתי בכח עם יד ימין את אצבעות יד שמאל על ידית המפתח, יצבתי את היד היכן שצריך ועם יד ימין עבדתי כשיד שמאל נותנת קונטרה בלי שאני ארגיש משהו. ככה למדתי לעבוד מחדש עם יד שמאל המשותקת".

לא עשית פיזיותרפיה?

"עשיתי הרבה ולא עזר כלום, עד שיום אחד כשאני מניע בקושי את היד עם כלי כלשהוא, פתאום הרגשתי את הזרת זזה קצת. הייתי נרגש ונרעש טסתי להדסה נכנסתי לפרופ' ישראל זיו וצעקתי לו: 'דוקטור, האצבע זזה'. הוא אמר לי 'עזוב שטויות לך, לך הביתה'. 'לא בחיי, היא זזה', עניתי. הוא התחיל לבדוק אותי וראה שהאצבע זז קצת. משם כבר הייתי בדרך לעוד כמה ניתוחים, מצב היד השתפר אם כי עדיין חצי יד זה פלסטיק, אבל יכולתי להמשיך ולשפץ מכוניות וזה מה שהיה חשוב לי יותר מהכל".

באיזה רכב אתה נוסע ביום יום לעבודה?

"בסיטרואן כמובן. אבל במכונית חדישה ב-XM , שהיא המחליפה ש הסיטרואן DS".

(צילום רני הרניק)