ארבע עשרה שנים חיכו בני הזוג ע' וד' ליום הגדול והוא הגיע לפני חודש. ע' מספר: "הטלפון הנייד שלי צילצל, עניתי ואז מישהי הזדהתה מחברת הבניה דונה ואמרה 'מזל טוב – זכיתם בהגרלה לדירה בשכונת הציפורים'. החזקתי בשפופרת וברגע הראשון לא קלטתי מה היא אומרת. אז נפל לי האסימון והבנתי שזהו זה, מאבק שנמשך ארבע עשרה שנים ארוכות על רכישת דירה עבורנו מסתיים והחלום  עומד להתגשם".

מיד לאחר השיחה הקצרה ע' עוד הספיק לקלוט את דברי הפקידה שאמרה לו שהוא ואשתו ד' יקבלו בעוד כמה ימים מכתב רשמי המבשר על זכייתם ובו הנחיות לגבי חתימה על חוזה רכישת הדירה "ושאנחנו צריכים להגיע לפגישה במשרדי החברה. את שאר המשפט כבר לא קלטתי. הבנתי שיהיה מכתב וצרחתי משמחה עד השמיים".

מאותו רגע השתנו חייהם של השניים: "מרגע זה ידענו שאנחנו במוד של דירה. ההגרלה עברה. אלה לא סימני שאלה ולא אי ודאות. אנחנו לא בסטטיסטיקה של אולי נזכה ומה הסיכויים לזכות, אלא שזכינו. זהו. אנחנו במאה אחוז של אלה שיקנו דירה בהנחה גדולה. עשינו את זה".

מה מחיר הדירה שבה זכיתם?

"800 אלף שקלים. היא אמרה לי בטלפון אבל מרוב התרגשות אפילו לא זכרתי את הסכום המדוייק".

אתה יודע בכמה מוכרים דירה דומה בשוק החופשי במודיעין?

"בערך. משהו כמו 1.3 מיליון שקלים. לא?"

ומה גודל הדירה?

"דירת שלושה חדרים, אני חושב 75 מטרים מרובעים או שמונים, משהו כזה".

ואתם מבינים שבעצם קיבלתם מהמדינה מתנה ששווה חצי מיליון שקלים?

"כן, אנחנו יודעים".

ספר קצת על עצמכם?

"שנינו בשנות השלושים שלנו. נשואים כבר ארבע עשרה שנים והורים לשני ילדים, אחד בבית ספר והשני בגן ילדים. אף פעם לא היתה לנו דירה בבעלותנו. מאז החתונה תמיד גרנו בדירות שכורות. בעוד שנתיים, כשהדירה תהיה מוכנה, ניכנס פעם ראשונה בחיים לדירה שלנו ממש, בבעלותנו. או יותר נכון דירה בבעלות הבנק. אבל דירה שבאחריותנו, בלי בעל בית שיכול להגיד לנו מה לעשות בכל רגע".

מהיכן אתם במקור?

"שנינו מהצפון. למדנו באוניברסיטת אריאל שם נפגשנו. אני מהנדס בתחום הכימיה, בן 36".

איך זה שעד היום לא ניסיתם לרכוש דירה?

"לא היה לנו מספיק הון עצמי. בשוק החופשי היינו צריכים להביא מהבית כחצי מיליון שקלים כהון התחלתי ולא היה לנו, אז התגוררנו בשכירות ובינתיים נולדו ילדים ויש את הלחצים של בעל בית שיש לו דרישות. זה לא נוח וההרגשה היא שאתה שורף את דמי השכירות".

מתי הגעתם למודיעין?

"לפני ארבע שנים ואנחנו מאד רוצים לגור כאן, מכל הסיבות. אבל המחירים גבוהים ודי חששנו, עד ששמענו על הכנס הגדול שהעירייה מארגנת והלכנו לשמוע ואז אמרנו לעצמנו ננסה, מה יש לנו להפסיד? ידענו שיהיו המון קופצים על ההגרלות. אמרתי לאשתי 'יהיו כמה הגרלות. ניגש לראשונה. לא נצליח? ניגש לשניה, לא נצליח? ניגש לשלישית, אולי, אולי יקרה הנס".

והנס קרה!

"קרה נס ובגדול, וכבר בהגרלה הראשונה של חברת דונה זכינו בדירה. נרשמו להגרלה הראשונה יותר מאלף ומאתיים זוגות זכאים, וידענו מראש שהסיכוי קטן מאד כי מוכרים רק עשרים וארבע דירות".

מה עשתה לכם הזכיה?

"זה שינה לנו את החיים. התחלנו להתארגן על הסכום הראשוני שצריכים לשלם שזה בערך מאתיים אלף שקלים ולרוץ לסדר את המשכנתא. באנו למשרדי החברה, חתמנו על החוזה מול הקבלן, ראינו את תוכנית הדירה שלנו, לאט לאט התחלנו לעכל שזהו זה, יש לנו דירה!".

את הפרוייקט שלכם התחילו כבר לבנות?

"כן. דונה כבר התחילו לבנות את הפרוייקט אז כשאנחנו נוסעים על 431 העיניים שלי ושל ד' כל הזמן לכיוון השכונה. אנחנו מביטים בפרוייקט ורואים שבונים כבר את הבניין שלנו".

הלכתם כבר לשטח לראות את הדירה שלכם?

"לא עוד לא אבל בטח בקרוב נתחיל לבקר באתר לראות מקרוב איך העבודות מתקדמות".

חתמתם כבר על החוזה מול הקבלן?

"כן. לפני שבועיים חתמנו על כל הניירות".

וגם בדקתם את החוזה?

"לא צריך, כי זה חוזה סטנדרטי של משרד השיכון, שהכתיב לקבלן את תנאי הפרוייקט מבלי שהקבלן יכול לשנות כלום בחוזה, כך שהחוזה אחיד לכולם. מאחר ומדובר בפרוייקט ממשלתי, גם הקבלן לא יכול לדפוק אותנו. המפרט לדירה מוכתב לו וכל מה שהוא חייב לתת לדיירים מופיע בחוזה".

מה הייתם עושים אלמלא זכיתם בהגרלה או בהגרלות הבאות?

"היינו כנראה ממשיכים לגור בשכירות, אבל לא במודיעין כי זה יקר ואנחנו מאד רצינו להמשיך לגור כאן".

בקיצור שיחקתם אותה!

"שמע, זה כמו לקבל טלפון מאראלה ממפעל הפיס. זאת זכיה במפעל הפיס עבורנו".

בתמונה: ההגרלה הגדולה. שווה לעמוד בתור בשביל לקבל דירה ב-800 אלף שקל (צילום ארכיון: גידי אבינערי)