אחת הבעיות העיקריות של מודיעין של 2023 היא, כידוע, נושא התעסוקה, כאשר למעלה מ-65% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה. הבעיה קשה אף יותר כאשר מדובר באנשי ההייטק תושבי העיר, ששיעורם עומד על קרוב ל-25% מכלל התושבים הבוגרים, אבל רק 5% מהחברות בעיר הן מהתחום.
מי שמנסים לסייע לפיתוח הענף בעיר הם אנשי קהילת ההייטק העירונית, המונה כיום כ-1,500 איש. הקהילה הוקמה לפני כחמש שנים, ומובלת כיום בידי גיל שורקה, אלכס שייכט, מיכאל טויבאר ואילה לוי, שקיימו לאחרונה אירוע בו נחשפו שלוש חברות סטארט אפ חדשות בעיר.
"תפתחו את המצלמות"
אלירם לוגסי הוא מנכ"ל חברת ListenWize, המייצרת "מרחבים בטוחים לחסרי ישע על ידי ניתוח הסאונד הסביבתי באמצעות ניתוח דיבור, סנטימנט וסימון אווירה אלימה".
לוגסי בן ה-32 גדל ברעות ומתגורר כעת בגבעתיים (ובקרוב ישוב למודיעין), והשתחרר לאחרונה מצה"ל בדרגת רב-סרן. על הסטארט אפ עובד לוגסי עם שותפו סער דוידסון. "שנינו בוגרי מדעי המחשב", הוא אומר, "בצבא הייתי קצין לוגיסטיקה ארבע שנים, ולאחר מכן השתחררתי והתחלתי ללמוד מדעי המחשב, וחזרתי לצבא לעסוק במערכות מחשב ובבינה מלאכותית ודאטה. זכיתי בפרס של חדשנות וחשיבה יצירתית על פרויקט שמשפר את תנאי השירות של החיילים".
איך נולד הרעיון?
"מה ששינה את כל הכיוון של החיים שלי הוא שנולדה לנו ילדה קטנה וחמודה שקוראים לה לירי. התחלתי לבדוק את כל העניין של מעונות וגנים, וגיליתי עולם שלם מחריד ומלחיץ במידה שאני לא יכול לתאר, בגלל כל הסיפורים על ההתעללויות בגנים וכולי. חשבתי מה אני יכול לעשות בנידון, והתחברתי לכל הקבוצות של מטה המאבק".
תוך כדי שהוא מתעמק בנושא מבין לוגסי שיש מה לעשות בעניין, גם בלי לחכות למדינה או למשטרה. "בצבא עסקתי בבינה מלאכותית ובדאטה, והחלטתי לשלב את שניהם. כשלב ראשון רציתי לעזור להורים להבין מה הם שמעו ומה הם הקליטו בגן. נזכרתי בשני הסבים שלי, שלאחד הייתה מטפלת בבית והשני היה חוסה בבית חולים שיקומי בגדרה, והבנתי שהחוט המקשר בין שלושתם – שני הסבים שלי והבת שלי – הוא ששלושתם היו חסרי ישע, תלויים לחלוטין במטפלים שלהם, שכולנו רוצים להאמין שהם מטפלים מסורים".
לאור המקרים אליהם נחשף לוגסי, בין היתר מצדה של אחותו, שבתה סבלה ממקרה דומה של התעללות בגן ילדים, הוא מבין כי ניתן ללמוד רבות על הגן והצוות גם מתוך הפסקול שלו. "מהקול אנחנו מבינים מה קרה, מה האווירה, האם אני נכנס לאווירה שרק צועקים בה ומדברים בתקיפות. למעשה, אנחנו יכולים לייצר מדד של אלימות סביבתית, ולפי המדד הזה יכולים להגיד איך הסביבה שלנו מתנהגת ומי מגן על חסרי הישע שלנו. אלימות היא לא רק פיזית, היא גם הקנטות, השפלות והעלבות. דברים פיזיים רואים במצלמות, אבל יש דברים שאפשר לשמוע".
"כיום יודעים הכל בדיעבד", הוא מסביר, "גם המשטרה יודעת בדיעבד. בזמן אמת אף אחד לא אומר לנו 'יש עכשיו מקרה חירום'. אין מערכת אוטומטית שמדווחת על זה, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים – מנטרים את הסביבה מבחינת סאונד, מנתחים את הסאונד ואומרים מה חשוב. כל מה שלא חשוב זורקים, ולמעשה נשארים עם מיקוד על האם נאמרו דברים שליליים, האם האווירה חיובית, כמה היא שלילית, כמה היא תוקפנית, ומתוך זה לנתח את המצב".
אחת המטרות של לוגסי היא לייצר "מפת אלימות" ברמה הארצית, שתנטר לא רק גני ילדים אלא גם מוסדות שיקומיים ובתים פרטיים בהם מטופלים חסרי ישע, כך שכל המעוניין יוכל לדעת מה המצב באותה מסגרת. "לא כל דבר הוא פלילי, אבל אפשר להשתפר. למשל, במצבי לחץ ושחיקה אצל מטפלים במוסדות פסיכיאטריים. יש הבדל בין עובד שהוא לחוץ לעובד שהוא תוקפן, וזה יכול להיות הבדל של כמה חודשים. אפשר לזהות את השחיקה באמצעות הקול בשלב מוקדם יותר ולתת כלים שהם מניעתיים. מה שמוביל את הכל זה הקול, זה הסאונד. אנחנו לא מתעסקים בתמונה, אלא רק בסאונד ודרכו מנתחים את המצב".
איך זה עובד?
"אני בא לחסוך את הזמן של מי שמקליט ונותן לו תמלול מהיר, בו הוא מגלה, למשל, האם נאמרו מילים שליליות. במצבים שיש מצלמה בבית אנחנו מנטרים את הקול בלייב כל הזמן, וברגע שנאמר ביטוי שלילי נקפיץ הודעה שבה נמליץ לפתוח מצלמות. אנחנו עוזרים במניעה ומקדימים תרופה למכה. זה לא בדיעבד אחרי שכבר קרו הדברים, אלא מזהים את המצבים האלה קודם".
באיזה שלב אתם נמצאים?
"אנחנו עדיין נמצאים בשלב הפיתוח. אנחנו מפתחים את המודלים ואת הפלטפורמה כדי שאנשים יוכלו להתחבר ונוכל להעלות את ההקלטות. אנחנו משפרים את המודל, כי אחד הדברים שמפחידים אותנו הוא לתת אזעקות שווא ולהגיד שקרה משהו כשלא קרה כלום. אנחנו משפרים את המודל כדי שלא יהיו אזעקות שווא. המכונה שלנו צופה בהקלטות. זה מבוסס על מודל של בינה מלאכותית שמאזין ונותן סיכומים. היא לא שופטת, אלא רק מסבה את תשומת הלב שקורה משהו".
לנטר לפני שמידרדר
חברת הסטארט אפ השנייה היא Sanitas medical, בהובלתה של המנכ"לית יעל ברוידא, המפתחת פתרון חדשני לניטור ביתי לחולי לב-ריאה באמצעות מעקב רציף מהבית, המאפשר לצוות הרפואי לשמור על החולה בסביבתו הביתית ולמנוע אשפוזים.
"סניטס מדיקל מציעים פתרון של מעקב וניטור אחרי חולי אי ספיקת לב-ריאה בבית, אחרי שמשחררים אותם מפרוצדורה", מסבירה ברוידא, "מחקרים מראים שאחוזים גבוהים מהחולים מגיעים לאשפוזים חוזרים, ובעצם המחקרים גם מגלים שאם נעקוב אחרי החולים בבית אפשר למנוע את האשפוז החוזר. מה שאנחנו מביאים זה פתרון ביתי שמורכב ממכשיר ואפליקציה, שמודד גודש ריאתי ועוד מדדים קרדיולוגיים. השילוב של כל המדדים האלה מאפשר לראות החמרה לפני שהמצב מידרדר ומצריך אשפוז חוזר. באופן הזה אנחנו מונעים הרבה אשפוזים ומורידים הרבה עלויות למערכת הבריאות".
ששת אנשי החברה התמקמו במתחם חללי העבודה המשותפים M-DOT בפארק הטכנולוגי בעיר. "הגענו למודיעין כי אחת הסמנכ"ליות היא תושבת העיר, וגם כי זה אזור מקסים ועבדתי פה בעבר".
איך נולד הרעיון לסטארט אפ?
"אני בעלת ניסיון של 23 שנה בעולם ה-MEDICAL DESINE, ונתקלתי בטכנולוגיה של אוניברסיטת בר אילן. הבנתי שהיא יכולה לעשות ניסים, ויחד עם פרופסור מהאויברסיטה אנחנו מרימים את זה. זאת טכנולוגיה שנתקלתי בה בעבר והצלחנו לקדם את התהליך. כיום אנחנו בשלב ה-PROTOYPE ולפני הסכם עם בית חולים גדול בארץ לניסוי קליני, בנוסף לגיוס כספים כמו כל סטארט אפ עם אבטיפוס שכמעט עובד ואנחנו מכוונים לניסוי קליני".
במשרתה הקודמת עבדה ברוידא בחברה מסקרנת נוספת, המפעילה את המרכז החדשני לטיפול בפרוטונים בשילת, שפיתחה דרך ממוקדת ויעילה יותר להקרנות לחולי סרטן. "ניהלתי את הפיתוח שם במשך שש שנים. אני מושקעת באזור שלכם. לכן חזרתי עכשיו לאזור, כי היה לי ניסיון מאוד טוב. לפני כן עבדתי בפיתוח בתחום הקרדיולוגיה. גדלתי בתעשייה של המדיקל דיזיין. התחלתי ככותבת תוכנה ורציתי להגיע לעולם המשחקים, אבל הגעתי לעולם המדיקל דיבייס בשנת 2000. כל כמה שנים עברתי לטכנולוגיה אחרת".
לזהות לפני ההתנגשות
המוצר אותו מפתחת החברה השלישית – חברת Viss – ינסה להפחית באופן דרמטי את מספר תאונות הדרכים בכבישים, זאת באמצעות מערכת שתעניק לנהגים התרעה מוקדמת מסכנה מתקרבת. צפריר קינן, מנכ"ל החברה שנוסדה לפני קצת פחות משנה וכוללת בשלב זה חמישה עובדים, מסביר: "מה שאנחנו עושים זאת מערכת להתרעות לתאונות דרכים. נניח בצורה הכי פשוטה שאת נוסעת באור ירוק ונכנסת לצומת, ובצד ימין יש אור אדום ומגיע מישהו שהולך להתנגש בך. המערכת שלנו תזהה לפני כן שהוא הולך להיכנס באדום, ותשלח לך התרעה שמישהו הולך להיכנס בך בעוד חמש שניות, וזה יאפשר לך לחמוק בזמן. מדובר במוצר מאוד מתוחכם של חומרה ותוכנה עם AI. כרגע אנחנו בשלבי פיתוח וניסויים".
מה ההבדל בין המוצר שלכם לבין המוצרים שיש היום בשוק, כמו מובילייזר לדוגמה?
"בשיטה של מובילייזר קודם כל הסנסורים צריכים לראות את מי שמתקרב ורק אז הם נותנים את ההתרעה ברגע האחרון, וזה לא תמיד מספיק. אתה חייב לבלום בצורה פראית, או חלילה להתנגש. היתרון שלנו הוא שאנחנו נותנים את ההתראה הרבה זמן מראש".
קינן, בן 60, תושב מודיעין, הוא מהנדס תוכנה במקור, שעבד במשך שנים רבות בתעשיות הביטחוניות בחברות בינלאומיות בתפקידי ניהול בכירים. "זה להחליף את העניבה בטריקו ולהילחם עם כל החבר'ה הצעירים שיושבים בקרנות ההשקעות. זה כיף", הוא מסכם בחיוך.
החברה הוקמה בידי ארבעה מייסדים, כולם בוגרי התעשיות הביטחוניות. "אנחנו מגיעים מכל הדיסציפלינות, והחלטנו שאחרי כל כך הרבה שנים בתעשיות הביטחוניות הגיע הזמן שנתרום משהו שיהיה טוב לעולם, ולא רק לטילים", מסביר קינן. "יש לנו הרבה שנות ניסיון ותמיד עבדנו בקצה של הטכנולוגיה. במיזם שלנו אנחנו נוכל להתריע 7-10 שניות לפני שאת מתקרבת לצומת שאת הולכת לחצות באדום. המטרה שלנו היא שלכל אחד תהיה את המערכת שלנו בנייד או באפליקציה, בין זה אם הולך רגל, רוכב אופניים, רוכב קטנוע או נהג במכונית. כל דבר אפשרי, והוא יקבל את ההתראה מספיק זמן מראש. למשל, הסיפור הכי קלאסי הוא מה שקרה לשחקן נירו לוי לפני כשנה. הוא נסע באופנוע ומישהו חצה באור אדום ונכנס בו. לקח לו שנה של טיפולים להתאושש. זה אסון שהיה נמנע בקלות עם מערכת כמו שלנו".
באיזה שלב אתם נמצאים?
"אנחנו מסיימים את השלב של PROOF OF CONCEPT יחד עם חברת אינוויס, ואז יהיה גיוס השקעות כדי לעשות גמר פיתוח ותחילת מכירות. הלוואי שזה יצליח ויעשה טוב, כי זה יכול להציל הרבה אנשים".
