מאז פרוץ המלחמה מוצפת מודיעין במיזמים התנדבותיים, כאשר תושבת העיר הפועלת למען נשות המגוייסים היא אלמוג רביבו.
רביבו, שהקימה את מיזם "גב אל גב", היא אם לשלושה ילדים קטנים שהגיעה למודיעין לפני כשנה וחצי ומלמדת בתיכון יחד. "יש לי חברת ילדות מאוד קרובה שגרה במודיעין, שבעלה מגויס המון זמן ועובר מגבול לגבול", סיפרה השבוע, "במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' הייתה קבוצת ווטסאפ התנדבותית שסייעה למשפחות המילואים שהיא נעזרה בה, שנסגרה עם שחרור החטוף האחרון והיא נשארה בלי מענה. ראיתי שהיא שבורה, ואמרתי לה: 'אני אפתח את הקבוצה מחדש'. זה היה בתחילת פברואר ולא הבנתי מה צפוי לקרות בסוף החודש. פתחתי את הקבוצה מחדש, ומליווי של שלוש-ארבע משפחות הגענו ל-50 משפחות ו-400 מתנדבים. ממש מספרים יפים לתקופה כזאת קצרה. כשהתחילה המלחמה הנוכחית גדלנו מאוד בלי לפרסם. זה עבר מפה לאוזן".
איך זה עובד?
"הקבוצה מושתתת על זה שמדובר על התנדבויות חד-פעמיות, כי התחייבות מאוד מפחידה אנשים. הקבוצה סגורה, רק אני כותבת שם ומעלה את הסקרים עם הצרכים של המשפחות. מי שיכול מגיב והמשפחה יוצרת איתו קשר. בהתחלה זה עבד אחרת, אבל לא יכולתי לעמוד בכמות הפניות ולכן הכנו קובץ שאני מעלה בקבוצה פעמיים בשבוע. הדברים שאני מתמקדת בהם הם עניינים של יום-יום, כמו למשל ארוחות חמות כי לנשים כבר אין כוח לבשל, הוצאת כלבים, עזרה עם הילדים, איסוף חבילות וכל מיני דברים קטנים של יום-יום. יש מתנדבים שמתנדבים באופן קבוע וזה פשוט מדהים, הם פתחו ערוץ ישיר מול המשפחות. יש בחורה בשם ליאורה שמבשלת כל הזמן ארוחות חמות למשפחות, יש בחור בשם יובל שמוציא כלבים בכל העיר, ויש ילד מתוק בשם איתי שמגיע באופן קבוע ועוזר עם הילדים".
בנוסף, רביבו יוזמת פרויקטים שונים מדי פעם. "בתחילת המלחמה עשינו סרטון שבו ביקשתי להביא אליי חומרי יצירה שיש להם בבית", היא מספרת, "עשינו שיתוף פעולה עם שושי מ'אבן, נייר ומספריים' והכנתי לילדים מארזי יצירה ופעילות. כל משפחה שנרשמה קיבלה שקית עם כל טוב והם מאוד התרגשו. משיחות שלי איתם הבנתי שיש להם הרגשה חזקה ששכחו אותם. הם מספרים שבשבעה באוקטובר אנשים היו משתחווים לפניהם, הייתה עזרה מכאן ועד להודעה חדשה, ועכשיו כבר אין את זה. זה אפילו מגיע למצב של זלזול".
רגע לפני החג יצאה רביבו בקול קורא לבעלי העסקים בעיר להציע הנחות למשפחות המילואים, והם, כרגיל במודיעין, נענו לקריאה. "היו הרבה הצעות, כמו למשל ניקיון ב-60 שקל לשעה במקום ב-80, היו אנשי טיפול שהציעו מפגשי ייעוץ חינמיים ועוד רבים. ריכזתי את הנתונים ופרסמתי, ולשמחתי היו רבים שנעזרו בזה וביקשו לעשות סבב נוסף בשבוע הבא".
"זה פרויקט מאוד מרגש. לא חשבתי שזה יהפוך להיות משהו כזה גדול", מוסיפה רביבו, "אני ממש שלמה עם זה ועושה את זה באהבה. זאת עשייה חשובה והכוונה שלי היא להמשיך עם זה גם אחרי המלחמה, כי הצורך ישנו, בטח בעיר כמו שלנו עם אחוזי גיוס כל כך גבוהים. הצורך הוא בעיקר בשגרה, כי שם הם מרגישים הכי שקופים".
