אם אני צרפתי, בריטי או אמריקאי שמתעורר בבוקר בביתי הקט, פותח טלוויזיה עם כוס קפה וצופה בח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית מחזיק בפטיש 5 קילו ומנתץ אנדרטה שעליה כיתוב בערבית, אני בטוח שמדובר במחזה שמתרחש מאחת מהמדינות הכי מטורפות על פני כדור הארץ. לאותו אזרח זר אין מושג האם המחזה האלים והפרימיטיבי הזה מתרחש באפגניסטאן, איראן או סוריה.
וכאשר מתברר לו שמדובר בישראל, וכי האיש עם הפטיש הוא חבר בפרלמנט הישראלי, הוא באופן אוטומטי מתייג אותנו כשכנים של אפגניסטאן מבחינת הקנאות הדתית והמדינות המטורללות.
התמונות של ח"כ סוכות חובט בחובבנות באנדרטה לזכר מחבלים באחד הכפרים הפלסטינים יימח שמם וזכרם, מציגות בפנינו באופן הכי בוטה את הטרלול אליו דירדרה אותנו הממשלה הנוכחית. התמונה הסוריאליסטית של הח"כ והפטיש התפשטה כאש בשדה קוצים בכל ערוצי הטלוויזיה בעולם, ונעצה מסמר נוסף בתדמית הנוראית שלנו בעיניי רוב יושבי הגלובוס.
את תחושת המיאוס והתיעוב שחש כלפינו העולם מרגיש כל ישראלי שעולה על מטוס בדרך לחו"ל. האנטישמיות מעולם לא הרימה ראש בעוצמה כזאת מאז עליית הנאצים לשלטון ומלחמת העולם השנייה. הממשלה הנוכחית במדיניותה הנלוזה הפכה את כולנו למצורעים בעיניי רבים מהאזרחים מעבר לים.
אילו היה ברשותי רמקול עולמי, הייתי מכריז בקול גדול באוזני אזרחי העולם שהסרט הרע הזה של ממשלה בלתי שפויה עומד להסתיים בעוד כחודשיים אחרי 4 שנים מסוייטות מהגיהינום. ממשלה אחרת תהיה בשורה בעיקר לאזרחי מדינת ישראל, על תחילתו של עידן שפוי שבו נתעורר מדי בוקר למציאות נורמלית כאילו היינו שכנים לשווייץ או שבדיה.
אשרי המאמין, ואני מאמין בכל מאודי שזה יקרה במהרה בימינו לטובתנו ולמען ילדינו ונכדינו. מציאות חיינו בשנים האחרונות אינה גזירה משמיים. היא בידיים שלנו.
ז'בוטינסקי, בן גוריון, בגין ורבין מתהפכים בקברם, מי מתהפך מימין ומי בשמאל, נוכח פניה של המדינה בשנת 2026. לא לכך הם התכוונו כאשר הביטו אל עתיד המדינה. פניה של ישראל העכשווית הייתה הסיוט שלהם.
