לנגד עינינו הולך ומתרחב הפער שבין הצהרות הממשלה על איכות החינוך בארץ לתוצאות שמגיעות מהמבחנים הרשמיים של OECD. ככל שהציונים יורדים כך גואה מפלס התירוצים וההסברים ש"בעצם הכל בסדר" ו"חכו, הטוב עוד לפנינו". ובכן רבותי – הכל לא בסדר, ואין שום סיבה לחכות למשהו טוב כי המגמה ברורה. העסק בצניחה חופשית.
הכי קל זה לתרץ לעצמנו ששני מגזרים (חרדים וערבים) "מושכים" את הנתונים כלפי מטה ולספר לעצמנו שהתוצאה האמיתית (כלומר זו שנוגעת ליהודים חילונים) היא בעצם גבוהה והכל סבבה, דבש ותופינים. בסיס הטענה הזו נכון, אבל זה לא הופך את המצב לטוב יותר.
לאחר פירסומי תוצאות מבחן PISA השבוע נחשף כי בבית ספר מסויים הלבישו לקראת המבחן את התלמידים בחולצות שעליהן נכתב "לא בשביל הציון – בשביל הציונות". זה מה שקורה כאשר המושכות נמצאות בידי לאומנים-ילדותיים מהסוג של מירי רגב ונפתלי בנט. אנשי הקלישאות, הססמאות הריקות, הסלוגנים הנבובים וגלגול העיניים לשמיים.
כמו השקט בשיר החידה של אלתרמן, שנעלם ברגע שקוראים בשמו, כך גם ה"ציונות" של בנט וחבריו עבור התלמידים. ברגע שאומרים "ציונות" היא נעלמת. כי ציונות לא אומרים. ציונות עושים. הילדים, בחושיהם המחודדים, קולטים כשמורחים אותם בשטויות מילוליות ומגיבים בהתאם. במקרה הזה – תוצאה נמוכה במבחן שבזכותו קיבלו חולצה מפא"ניקית במקום עוד שעת הכנה למבחן.
במודיעין הולכת ומתעוררת תנועה שדורשת חינוך חילוני. יותר משהאנשים האלה רוצים להוציא מתוכנית הלימודים שעות ארוכות וריקניות של "לימודי יהדות" (עוד משהו שאפשר לקבל רק בבית ולא בהרצאה מייבשת) – הם רוצים שהלימודים יחזרו להיות מה שהם מיועדים לו: מדעים, אנגלית והשכלה כללית. לנוכח תוצאות השבוע אני נוטה להסכים איתם.
