עם ישראל מסתכל במראה ורואה שהוא מושחת. יש לנו מדינה מושחתת ומדינה כידוע היא סך כל אזרחיה. אין תחום בחיינו ובמיוחד אלה הרגישים במיוחד כמו משפט, צבא, משטרה, נשיאות, ממשלה וכנסת, בריאות, שלטון מקומי וכל מה שמתחת לזה שבהם לא התגלתה שחיתות בשנים האחרונות.
אנחנו מושחתים במוסדות השלטון והשירות הציבורי שלנו וגם בסקטור הפרטי. המראה אינה משקרת. זה מי שאנחנו והגיע הזמן שנפסיק לספר לעצמנו סיפורי מעשיות על מדינה מערבית, מתקדמת ומפותחת. במדד השחיתות אנחנו מזרח תיכון קלאסי. אפשר לומר שהשתלבנו יפה מאוד במרחב. זה המזרח התיכון החדש האמיתי ולא זה שכיוון אליו שמעון פרס.
נכון. אמת. אתם צודקים. לא נעים לראות ולשמוע אבל אנחנו מושחתים. אנחנו כמו מדינות באפריקה אלא שאצלנו עושים זאת לעתים בתחכום ואנחנו אוכלים פחות בננות מהאפריקאים.
נכון אין לנו מדינה אחרת ואני האחרון שיכבה כאן את האור אבל מיום ליום פחות כיף להתעורר פה בבוקר. למי לעזאזל יש את כוחות הנפש לצאת לעוד יום עבודה קשה כשכל הדרך מלוות אותך פרשיות שחיתות. בכל כמה שעות פרשה אחרת. מסיימים עם השוחד לכאורה של עובדי חברת החשמל ועוברים לחשד לכאורה של השופט המחוזי שהחזיק חשבון בנק בשווייץ. הכל לכאורה כמובן. כל כך לכאורה שנדמה שאנחנו בכלל לכאורה מדינה.
ואם לא די לנו בכך ויש פסק זמן של כמה שעות מהשחיתות מחליטה הוועדה של אלוהים זו של סל התרופות להיכנס לתחום השיפוט של אלוהים ולקבוע מי לחיים ומי למוות.
מדינה שאינה יכולה להכניס את היד לכיס ולהציל מאות חולים בתרופות מצילות חיים ודנה אותם למיתה או לסבל נוראי היא מדינה שלדעתי אין לה זכות קיום. כן, עד כדי כך.
מדינה נבחנת בטיפול ובדאגה שלה לחלשים שבתוכה.
השלטון המרכזי עסוק כל כך בפריימריס ובבחירות עד כדי כך שהוא שכח שמאחריו ניצבים בבושת פנים ובצער גדול 8 מיליון אזרחים המתנהלים כמו עדר ללא רועה.
מעולם המשפט הבא לא היה נכון יותר בהיסטוריה של מדינת ישראל: אין דין ואין דיין ואיש הישר בעיניו יעשה. ובימים ההם אין מלך בישראל.
מיידה…מיידה… מגדל הפיקוח שומע? אנחנו מתרסקים.
