אבי גבאי הוא קודם כל בחור נחמד. אחר כך הוא השר להגנת הסביבה ואחרי כל זה הוא כנראה מאוד נאיבי כנראה בגלל שהוא ירוק במגרש הפוליטי. הבוקר (רביעי) הוא השתתף בוועדת הכלכלה של הכנסת בעניין מתווה הגז ואמר: "יש פה מצב הזוי שבו מדינה שיש לה מספיק גז טבעי משתמשת בפחם מזהם ומיובא בשביל לייצר חשמל".
גבאי הוסיף ואמר: "ברור לי שבקמפיין הנוכחי נחצו גבולות ואנחנו כבר לא אותה מדינה שהיינו".
אם השר הנחמד הזה להגנת הסביבה אומר את הדברים האלה ומשום מה אני נוטה להאמין לו יותר מאשר לביבי או לשטייניץ אז אפשר לקנות כרטיס בכיוון אחד. הבעיה שלי שהבטחתי בעבר שאהיה האחרון לכבות כאן את האור.
גם אחרי סדרת הכתבות השבוע בערוץ 10 של מתן חודורוב "אסדה לה ויסטה" אודות מתווה הגז אני מודה שאין לי מספיק מידע להחליט מה טוב למדינה ועוד יותר לתושביה. בשביל זה אני נמצא עכשיו בעבודה שלי והשר להגנת הסביבה נמצא בעבודה שלו ואני משלם לו את המשכורת. אם זה מה שאומר השר שלי אני מציע לו או להתפטר (הצעה רעה) אבל יותר מכך אני ממליץ לו להישאר בתפקיד על אפם וחמתם של המתנגדים לדעתו ולהפוך את השולחן עם הקפה והבורקסים על ביבי ושטייניץ וכל אלה החשודים שדעתם מונעת משיקולים שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרסים האמיתיים.
מבחינתי האכזבה הגדולה ביותר היא שתיקתו של שר האוצר כחלון המנוע מלדון בנושא בשל חברותו עם קובי מיימון שמעורב בשדות הגז. כחלון צריך למרות החברות שלו לומר את האמת כל האמת ורק האמת בנושא הגז גם אם בסופם של הדברים יהיה לו חבר אחד פחות. אם כחלון לא יעשה זאת אותי ואולי עוד רבבות אחרים הוא מאבד. החיוך שלו כבר לא יעשה עליי רושם וגם העובדה שהוא צמח מלמטה והוא רואה בילדים ברכה לא יעמדו להגנתו ביום הבוחר הבא.
אלה שמחליטים היום על מתווה הגז מקבלים החלטה על המציאות הכלכלית והאסטרטגית של הילדים והנכדים שלנו. זו איננה החלטה לרבעון הבא זו החלטה עם השפעה לעשרות שנים קדימה.
בדבר אחד אין ספק שכל תהליך קבלת ההחלטות בנושא הזה על ועדותיו השונות הוא מזוהם. הוא מטונף בחזירות של טייקונים ובאינטרסים של בעלי מאה שהדעה של רובנו חשובה להם כקליפת השום.
