גילוי נאות. השר דני דנון הוא הבן של אחי הבכור. דני נולד לאחר פציעה אנושה של אחי במסגרת שירות מילואים כשהיה לוחם סיירת שריון בארץ המרדפים בבקעת הירדן. פציעה שממנה נפטר כעבור שנים. דני הוא בן שכול. אני מכיר אותו היטב מיום היוולדו.

דני הצטיין בכל מהלך חייו: בבתי הספר, מצטיין קורס קצינים, סיים בהצטיינות לימודים אוניברסיטאיים בארה"ב ואף הצטיין בקריירה הפוליטית שלו עד כה. יש לו דרכים משלו להצליח בכל מה שהוא נוגע. מעולם לא נפל פגם בהתנהלותו הציבורית והאישית. דרכיו דרכי נועם והוא איש ישר והגון מאין כמוהו. מעטים נבחרי הציבור שהקריירה שלהם נקייה מכל רבב בדומה לזו של דני דנון.

ועכשיו הדקו חגורות: מה לעזאזל ההתנפלות הזאת על המינוי שלו לשגריר באו"ם? מה קרה? מהיכן השנאה והבוטות הזאת ברשתות החברתיות? מנין צומחת האלימות המילולית והגסה על גבול ההסתה של השמאל על המינוי?

נכון דני דנון הוא מזרחי (למרות ששפתו רהוטה ללא ח' וע'. מה לעשות יש גם מזרחים רהוטים אחרי כמעט 70 שנה לקום המדינה). האם הוא צריך להיענש על כך שאבותיו היו ציונים שחרפו את נפשם במדינות ערב כדי להגשים את חלום העלייה לארץ?

דני דנון הוא ימני. אלה דעותיו. זו השקפת עולמו. הוא התחנך בבית שקירותיו זעקו את אהבת הארץ. מה לא דמוקרטי או לא לגיטימי בכך? לידיעת השמאל, רוב העם הוא ימני. עובדה! כך זה כבר הרבה זמן למרות שעדיין יש לשמאלנים תחושה שהם אדוני הארץ הזאת ומשהו לא תקין שבאם הדמוקרטיות הימין שולט. תבדקו בספר החוקים, זו לא עבירה להצביע לימין. זו לא עבירה לאהוב את הארץ ולחשוב שצריך לשבור לחמאס ולטרור את העצמות ולהלחם בכל האמצעים באלה שמכריזים השכם והערב כי כל מאווייהם לחסל את מדינת היהודים.

דני דנון ייכנס לבניין האו"ם ברגל ימין-תרתי משמע. הוא יזקוף את הגב ויביט לנציגי העולם היישר בלבן של העיניים. אותו עולם צבוע וציני שהיה עסוק בצלחת המרק שלו כאשר השמידו מיליוני יהודים.

גזרו ושימרו: דני דנון יהיה שגריר מצוין ורבים עוד יאכלו את הכובע.