7 באוקטובר. יש בעולם שני מיליארד מוסלמים, כרבע מאוכלוסיית העולם, איש מהם לא יזיל דמעה אם מחר כל יהודי העולם יעלו בסערה השמיימה. מבחינתי, זו עובדה שאנחנו צריכים ללכת לישון איתה בלילה ולהתעורר איתה בבוקר. היא חייבת להיות האורים והתומים שלנו ולפעול על פיה.

המשתמע מכך הוא שעלינו להיות תמיד הכי חזקים ועוצמתיים, והכי מאוחדים בינינו, כי את האויבים שלנו זה לא מעניין אם אנחנו דתיים/חילונים/תומכי ביבי או שונאיו. הם חדורי מטרה ושנאה רצחנית של האסלאם כלפי היהדות, ולא מבקשים קורות חיים של יהודי שהם מבקשים להשמיד מעל פני האדמה. זו המסקנה ואין בלתה מאלפי שנות היסטוריה, ולמרות ה-AI האנושות, ובעיקר המוסלמים, לא שינו את כוונתם במילימטר. זכרו זאת כאשר אתם משכיבים את ילדיכם לישון וכשאתם נפרדים מהם מדי בוקר.

לא חשוב מה הסיבה, העובדות הן שהעולם מתעב אותנו, בלשון המעטה, ובמיוחד בשנים האחרונות, דווקא לאחר שטבחו, שרפו ואנסו אותנו. ההבדל מהעבר הוא שכיום יש לנו צבא ויש ביכולתנו להשיב מנה אחת אפיים למבקשי רעתנו.

אתמול היה 6 באוקטובר, 53 שנים למלחמת יום הכיפורים. בכלי התקשורת לא הייתה מילה אחת על כך. אפילו לא אות אחת. שכחנו!!! גם אז חשבנו שאנחנו בפתחו של חורבן בית שלישי (כפי שמיוחס למשה דיין). חלפו 53 שנים ושכחנו. עובדה! לא רק ששכחנו אלא שחזרנו לאדישות ולמשפט האלמותי "יהיה בסדר", בדיוק כמו ב-7 באוקטובר. לא למדנו דבר וגרמנו למחדל גדול עשרות מונים ממלחמת יום הכיפורים. עוד טעות אחת בעוד כמה עשרות שנים, ואנחנו לצערי בטוח נשכח. ייתכן ולא נוכל לתקן ולא תהיה לנו הזדמנות נוספת לעצור את השיטפון, ויילך הבית השלישי. זה בידיים שלנו.

מחר יום חדש. למרבה הצער והכאב אינסופי (רבע מהישראלים סובלים מפוסט טראומה), נחזור לשגרת יומנו קצת יותר משבועיים לפני הבחירות, והרעל יחזור לשיח שלנו במנות רעל מרוכזות. וכך גם הפילוג והשנאה בין שבטי ישראל. גורל אחד שם אותנו כאן כדי שנשלב ידיים ונצליח לעמוד מאוחדים מתמיד מול האויב המבקש להכחיד אותנו, אבל אנחנו עם קשה עורף, שבים אל סורנו ובוחרים להרעיל את הבארות, לשנוא, להשמיץ.

"ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו" (ישעיהו פרק י"ט פסוק ב')