הרוב הדומם והשקוף המממן את "האליטה הפנסיונית" הוא הסובל העיקרי מכך שהכספים האלה אינן מיועדים לשירותי בריאות לא מספקים, למערכת רווחה קורסת, למערך תחבורה פקוק, לנכים וקשישים שבקושי יכולים להתחיל את החודש עם הכספים המתוקצבים עבורם
בכל כמה חודשים כולנו נדהמים מחדש כיצד מתקבלות החלטות להוציא עשרות מיליארדים מקופת המדינה לטובת קבוצות אינטרס רבות ומאורגנות בשעה שהרוב המכריע של העם שאינו נמנה על הקבוצות הללו גם משלם את המיליארדים וגם "אוכל אותה".
רובנו המכריע אינו נמנה על אותן אוכלוסיות הנהנות מפנסיות עתירות שקלים שלעתים משולמות החל מגיל 40 פלוס שזו שערורייה בפני עצמה. הרוב הדומם והשקוף המממן את "האליטה הפנסיונית" הוא הסובל העיקרי מכך שהכספים האלה אינן מיועדים לשירותי בריאות לא מספקים, למערכת רווחה קורסת, למערך תחבורה פקוק, לנכים וקשישים שבקושי יכולים להתחיל את החודש עם הכספים המתוקצבים עבורם.
אין בלבי על השוטרים ואנשי שב"ס שהרעיפו עליהם תוספת של 22 מיליארדי שקלים, גם לא על המיליארדים המשולמים מדי שנה לגימלאי צה"ל וכוחות הביטחון אבל אנחנו קרובים לרגע האמת שבו לא יהיה מהיכן לתת להם את כל הטוב הזה ובשפע. פשוט לא יהיה!
גדל בינינו דור שלם שככל הנראה לא תהיה לו פנסיה בכלל. בני ה-25 ומעלה, רבים מהם, נטולי חסכון כלשהו. האופק התעסוקתי שלהם אינו דומה לזה של הוריהם ולעומת זאת תוחלת החיים שלהם תהיה ארוכה יותר. מי יממן אותם במשך עשרות שנים? מהיכן יימצאו המשאבים שיבטיחו להם קיום בסיסי? מדובר בבעיה עולמית שעמה יתמודדו מאות מיליונים בעשורים הקרובים.
הורים רבים בארץ ממשכנים את הישורת האחרונה של חייהם הכלכליים לטובת הילדים והנכדים שלהם. ההורים שציפו לצאת לגמלאות כדי לקחת אוויר, לנוח, לראות עולם או סתם להתבטל אחרי עשרות רבות של שנות עבודה מוצאים עצמם מממנים את ילדיהם ברכישת קורת גג וגם בקיום השוטף.
אף אחד אינו דואג לכיפת הברזל הכלכלית שתגן על מיליוני הצעירים שלנו. כמו בתחומים רבים בחיינו: איש איש לעצמו.
