אין לנו את הלוקסוס הזה של בחירות ושוב בחירות כאילו היינו רפובליקת בננות. יש כאן מדינה לנהל ואזרחים לשרת
אשר יגורנו בא לנו. רק זה עוד חסר לנו, להיכנס בחודשים הקרובים לעוד מערכת בחירות שתסחרר את כולנו ותגרום שוב לכל האנרגיות הרעות לצאת החוצה. הלקסיקון של השיח הציבורי-פוליטי יהיה רווי בהשמצות, גידופים, דברי הבל ורעות רוח. היה לנו מהתפריט המקולקל הזה די והותר במערכת הבחירות שזה מקרוב הסתיימה.
כל כך רצינו להיות מעבר לבחירות האחרונות והנה אנחנו בפתחו של מועד ב' שמן הסתם עלול להיות תאום סיאמי של תוצאות הבחירות האחרונות. בזמן כתיבת שורות אלה נותרו עוד מעט שעות להחלטה הסופית. הדיון בכנסת על הצעת החוק לפיזורה והליכה לבחירות חדשות יצא לדרך, ספק אם ליברמן יתעשת או שהמפלגות הדתיות יוותרו. כיון שבסוף בסוף הכל אישי ומסריח, אז ככל הנראה נלך שוב לקלפי בספטמבר ועד אז ניכנס כולנו לכוננות ספיגה נוכח מה שאנחנו אמורים לחוות. זיהום האוויר הלאומי והפוליטי יהיה בדרגה גבוהה לפחות כמו זו הנמדדת בל"ג בעומר.
אם כך אכן יקרה. צפוי לכולנו קיץ חם מאוד. כך יחלפו להם עוד חודשים ארוכים של קפאון הפרלמנט שלנו. המשק ימשיך לדשדש ונקווה רק שלא נדרש למבחנים קשים כמו התלקחות ביטחונית כי התחושה היא שאין דין ואין דיין ואיש הישר בעיניו יעשה.
אין לנו את הלוקסוס הזה של בחירות ושוב בחירות כאילו היינו רפובליקת בננות. יש כאן מדינה לנהל ואזרחים לשרת. הרצון לשלוט ולהחזיק בשלטון מעביר חלק מנבחרי הציבור שלנו על דעתם. הם אינם מסוגלים להבין שיש סוף לכל דבר. גם לשררה. לכוח. לשלטון.
העם שומע את הקולות ורואה את המראות העולים מבניין הכנסת בירושלים ונותר פעור פה נוכח אי אמירת האמת בלשון המעטה. הגדיל לעשות ביממה האחרונה, משה כחלון, מנהיג "כולנו" שנתפס על ידי רוב הציבור מימין ומשמאל כאיש אמת אבל גם אותו הכריעה הפוליטיקה הקטנה והמניפולטיבית. ההבטחות שפיזר לפני ואחרי הבחירות התגלו אם לומר זאת בלשון נקייה וישירה כשיקריות. לדעתי גם הוא לא האמין שיגיע לרגע שבו לא יוכל להסתכל לבוחריו בעיניים. בבסיס הוא אדם הגון אבל הפוליטיקה והרצון להישאר רלוונטי כופפו גם אותו.
ועוד משהו: ליברמן שאליו מופנות כל העיניים והאיש המנופף בדגל של עקרונות ואמירת אמת, הוא אחד מאישי הציבור שלנו שסימני שאלה רבים מרחפים סביב יושרו ואמינותו מאז פרץ לחיינו. הוא האחרון שיכול לבקש שהציבור ילמד עליו סנגוריה.
