הכותרת 'תעסוקה במודיעין' מעסיקה לא מעט אנשים הנוסעים מדי בוקר לערים אחרות כדי למצוא את פרנסתם, וחוזרים בשעות הערב לנוח ולישון במודיעין. הסיבה להיעדר תעסוקה הולמת בעיר הינה בעיקר בשל העובדה שבניני המגורים בעיר נבנו עוד בטרם התבססו בה שני אזורי התעשייה הגדולים – הפארק הטכנולוגי ו'מרכז עינב', שעד היום לא סיימו להיבנות ולהתאכלס.
אם תשאלו את רוב המשפחות שהגיעו לעיר מדוע עקרו למודיעין, רובן יאמרו שבשל היותה מקום טוב באמצע בין תל אביב לירושלים, ולא בגלל העובדה שמצאו כאן מקומות עבודה.
מרכזים מסחריים אכן קיימים כמעט בכל שכונה וקניון עזריאלי כבודו במקומו מונח לצד אחיו הגדול בתל אביב, אבל ריכוז של מקורות תעסוקה ראויים לתושבי מודיעין המוגדרים 'מיקום שמיני במדרג הסוציו-אקונומי בישראל' – לא ממש בנמצא.
שרון מעוז, העומד בראש תנועת 'מודיעין שלנו' ואשר הכריז בחודש ספטמבר אשתקד על התמודדותו על ראשות העירייה, מנסה ולהרים את דגל התעסוקה בעיר. הצטרפנו השבוע לסיור עם מעוז שנפתח במקום בלתי שגרתי – גן הילדים בשכונת אבני חן, בו שוהה בנו הקטן.
אחרי חיבוק מצד הילד מתפנה מעוז להסביר כי בנו יואב אמנם רק בן שנה וחצי אבל כבר היום עולה השאלה 'מה יעשה בעיר כשיגדל?'. "למודיעין אין כיום שום דבר להציע לצעירים, מבחינת השכלה גבוהה, תעסוקה, מקומות בילוי ופנאי והיעדר תחבורה ציבורית יעילה", טוען האב המודאג.
"כיצד הפכנו עיר איחסון?"
משכונת אבני חן אנו נוסעים לכיוון הפארק הטכנולוגי, ובדרך מבחינים במשאיות, אותן מכנה מעוז 'מזהמות' ומתרעם במיוחד על נוכחותן בכבישי העיר. לצד הדרך אנו רואים את העבודות לסלילת כביש ארבע וכן את עבודות הניקוז ואת המבנים החדשים, כמו זה של 'קרביץ'. אנו נעצרים בחנייה ומעוז מבקש להראות לנו את החצר האחורית של המבנה, בה נוסעות המלגזות והמשאיות.
מדוע מחסנים לוגיסטיים מהווים מבחינתך בעיה לעיר?
"זה חלום הבלהות שלי. דבר ראשון הם תופסים הרבה מקום, וזה בזבזני, בנוסף, במקום כזה גדול מועסקים רק מעט עובדים. גם המבנה לא בנוי לגובה ויש במחסנים האלה רק קומה אחת או שתיים. לא רבים מתושבי העיר מועסקים כאן. בנוסף, על שטחי התמרון החברה אינה משלמת ארנונה, אלא רק על שטחים מקורים – בניגוד למשרדים שכן משלמים – ויש כאן לדעתי בזבוז משאבים כמעט בכל המובנים. (לדברי העירייה הטענה איננה נכונה והעסקים משלמים ארנונה על כל השטח, לפי נוסחה של שטח עיקרי ושטחים פתוחים. ח.ש). התושב הממוצע שמסתכל על המבנים הללו לא מבין מה מסתתר מאחורי חזותם המרשימה והיפה. תראי את מפעל 'נייר חדרה' כאן. זו הפרנסה שזמינה לתושבי מודיעין? הבן שלי לא יהיה מלגזן או מחסנאי, אני שואף שהוא יהיה אסטרונאוט, או רופא, או חוקר, ושלא יעבוד במחסן לוגיסטי, ואני לא מאחל זאת גם לתושבי העיר. קחי לדוגמה את הצפיפות הגדולה בכיתות בתי הספר בעיר, חלקן עם ארבעים ילדים. עירייה שיש לה הכנסות רבות מארנונה יכולה לסבסד מורה נוספת או סייעת או פעילויות אחרות".
אנו ממשיכים בסיור ועוצרים בצומת הרחובות מען-השדרה המרכזית, מול בניין המשרדים החדש שבונה חברת CPM, בבעלותו של עמיקם אורן מרעות. מעוז מתלהב ומצהיר: "זו נקודת אור וכך הייתי רוצה שכל אזור התעסוקה יראה. במשרדים הללו יועסקו לפחות 400 עובדים וכבר הצלחתי להביא לפרויקט חברה לניסויים קליניים שישבה לפני כן בכפר רות. עובדים בה כ-15 עובדים, חלקם ממודיעין, וזו סנונית ראשונה. הפרויקט הזה בנוי לגובה וישלם יותר ארנונה לעירייה. תסתכלי על האופק מכאן, רואים שהכל מחסנים לוגיסטיים. נכון שהבניינים מרשימים אבל ההכנסות מהם נמוכות. ולמה הפכנו להיות עיר אחסון?".
מה היית עושה אחרת?
"הייתי מקים מינהלת נפרדת לאזורי התעסוקה והמלאכה, לא במסגרת החברה הכלכלית. שם אדם במשרה מלאה ולא בהתנדבות (הכוונה לאבישי כהן, שנבחר לעמוד בראש המינהלת ללא שכר ח.ש.) עם כל הכבוד לרון ברזני, שמכהן כיום כסמנכ"ל בחכ"ל, הוא לא יכול לעשות הכל לבדו. גם הוא וגם מי שעומד בראש החכ"ל, דורון ברק, הם אנשים טובים, אבל לדעתי כל המחסנים הללו היו מגיעים לעיר גם ללא עזרתם. לשם השוואה, מחסן לוגיסטי נבנה על שטח של חמישים דונם, כאשר על שטח בגדול עשירית מזה בתל אביב בונים בניין לגובה שמעסיק אלפי עובדים ומכניס כסף לקופת העירייה".
להביא חברות טכנולוגיות
אנו נוסעים ל'מרכז עינב' דרך הקיצור בשכונת אבני חן, ומעוז מבהיר:"החזון שלנו לא מסתכם בתעסוקה". לדבריו, תחבורה ציבורית נאותה לאזור התעסוקה, שכיום אינה מתקיימת בתדירות משביעת רצון, יכולה להביא בעקבותיה גם את השאר.
"לא סתם הבאתי אותך לפה", אומר מעוז כאשר אנו מגיעים ל'ישפרו'. "כל אזור תעשייה עירוני חייב להיות מגוון בהייטק, בטכנולוגיה, במקומות פנאי ובילוי, בנותני שירותים, וגם במחסנים לוגיסטיים – העיקר הוא מקומות שיכולים לספק תעסוקה לתושבי העיר".
האם עשיתם משהו בפועל בכדי לשנות?
"אנו הולכים לכנסים מקצועיים של חברות טכנולוגיות בארץ כדי למצוא חברות שייאותו לעבור למודיעין. כשהעירייה מפרסמת שהיא הביאה חברת ביו טכנולוגיה לעיר, זה בעצם מחסן וזה רק מבלבל את הציבור. במקרה זו חברת תרופות שמספקת ציוד למעבדות, ובמקרה הטוב מעסיקה כמה עשרות עובדים, בקושי עשרה ממודיעין. גם מרכזי הקניות כאן מעסיקים בדרך כלל אנשים צעירים בתפקידי מכירות, חלקם כלל לא תושבי העיר. רובנו עובדים מחוץ לעיר וחוזרים מאוחר ובשל כך לעיתים לא נוצרת זיקה בין התושב לעיר".
יש לך פתרונות?
"לדעתי יש לבחון כניסה לתחום המלונאות, במיוחד כשקיים אזור תעסוקה מול יער בן שמן. אולי ניתן לשנות את התב"ע (תוכנית בניין עיר) כפי ששינו אותה לטובת הקמת המחסנים. דבר ראשון שנדרש לעשות הוא למפות את כל העסקים בעיר, לא רק את החנויות. יש כאן הרבה מאוד תושבים שעובדים בפועל מבתיהם, צריך לראות איך מסייעים להם בפועל".
העירייה: "מרכזים לוגיסטיים זה לא בושה"
"בארבע השנים האחרונות יש התפתחות משמעותית באזורי המלאכה והתעסוקה של העיר" קובע גורם בכיר בעיריית מודיעין. "בנייה ומיתוג של אזורים כאלה אורכת שנים רבות, וארבע שנים במושגים האלה היא תקופה קצרה מאוד".
הקדנציה של ראש העירייה חיים ביבס, הוא מציין, התחילה עם 17% הכנסות שלא מארנונה למגורים, והיום אנחנו עומדים על יותר מ-33% הכנסות מארנונה של חברות, עסקים ומסחר. בזכות הכסף הזה ניתן להשקיע משאבים במיחשוב מערכת החינוך, בפיתוח העיר ובאירועי תרבות ופנאי. מנתונים לא רשמיים, הוא מדגיש, עולה כי 34% מכוח העבודה המתגורר בעיר גם עובד בה, ולשם השוואה בת"א עומד הנתון על 66% בסך הכל.
תמהיל נכון
"תכנית הפארק הטכנולוגי ברורה ואושרה לביצוע עוד בקדנציה הקודמת, וכללה חלוקה של שטחים המיועדים למשרדים, ללוגיסטיקה ולמסחר. מאז המשבר הכלכלי פחות חברות הייטק וטכנולוגיה לוקחות סיכונים ומשנות מיקום, ולכן המשימה לא פשוטה. תחום הניהול והלוגיסטיקה יותר מתפתח היום בארץ, ולכן השטחים המיועדים לכך התאכלסו לפני המגרשים המיועדים למשרדים. בתכנית המלאה של הפארק ייווצר איזון. מרכזים לוגיסטיים הם לא בושה: הם כוללים ברובם גם מטות של הנהלות החברות שעברו לעיר, וכן תפקידים לצעירים ולעובדים לא אקדמאיים. בנוסף, הם מכניסים כסף לעיר ויוצרים מציאות אחרת בשטח לעומת שנים קודמות, בהן כל השטחים עמדו ריקים", … "אף חברה לא רוצה להגיע לפארק ריק. גם בחבל מודיעין ושוהם פועלים מרכזים לוגיסטיים כמו 'טבע' ו'אסם', וזהו תמהיל נכון. רק בחודש ינואר האחרון נמכרו עוד ארבעה מגרשים לבנייני משרדים חדשים, ואין ספק כי אם קצב הבנייה והפיתוח של אזורי המלאכה והתעסוקה יימשך בשנים הקרובות כפי שהיה בארבע השנים האחרונות, יחול שינוי גדול מאוד לטובה בעיר".
אז כיצד נראות היום אפשרויות התעסוקה במודיעין?
לבד מ-11 מרכזי קניות שכונתיים הפזורים בעיר פועלים בה גם נותני שירותים רבים כמו עורכי דין, רואי חשבון, או אנשי חינוך, שבחרו להישאר ולעבוד מביתם הפרטי. העירייה, נמסר, אינה מחזיקה בפילוח מדויק של מגזר זה.
באזור התעסוקה, ששמו הוסב ל'פארק הטכנולוגי', קיימים בנייני משרדים כמו 'ליגד 1' ו'ליגד 2' בניהולו של דורון שולדנפריי, שהיה החלוץ. במבנים אלה פועלות בעיקר חברות קטנות, לצד עסקים מסחריים כמו אולמות אירועים ומסעדות, וחברות גדולות בעיקר בתחום הלוגיסטיקה.
באזור המלאכה, המוכר יותר כמרכז 'ישפרו', שהוסב ל'מרכז עינב', קיימים מספר מבנים מסחריים כמו 'ישפרו' ו'ONE', בהם ניתן למצוא תמהיל עסקים מסחריים של רשתות מוכרות. בנוסף נבנו באזור מרכולים, שהאחרון בהם הוא של רשת 'שיווק השקמה'-רמי לוי, המקיף מרכז מסחרי גדול עם חנויות נוספות, שחלקן כבר הושכרו.
רחוב שלם מוקדש למוסכים של מותגי רכב ידועים, כולל תחנת החלפת סוללות של 'בטרפלייס'. בנוסף הגיעו לאזור חברות תאורה, זכוכית, חשמל, וכן פועלים גני אירועים, בהם 'האחוזה' ו'הבריאה', וכן מספר פאבים.
ומה עם עבודה בעיר?
"כמעט ואין הצעות עבודה במודיעין", אומרת פזית ארנון, בעלת משרד להשמה וגרפולוגיה הפועלת מ'ליגד 2' . "העיר מציעה בעיקר משרות פקידות ומוכרנים, אבל אין תפקידים לאנשי הייטק. יש משרות לאמהות בחברות קטנות, שאין להם תקציבים ומשלמות שכר נמוך. לשמחתי אני עובדת עם חברות גם מחוץ למודיעין".
והאבטלה המקומית?
מחזקת את ההנחה שלא היא במוקד בעיית התעסוקה במודיעין: על פ י נתוני שירות התעסוקה נכון לסוף דצמבר 2012 הגישו 922 תושבים – שהם 2.2% מכלל האוכלוסייה בעיר – תביעות לדמי אבטלה – בהם 526 נשים, 396 גברים,387 אקדמאים, ו-49 תובעי הבטחת הכנסה.
ומה אומרים בעירייה?
עד היום לא הוקמה מינהלת מיוחד לאזורי המלאכה והתעסוקה. בעירייה לא מסבירים את העיכוב אבל מבטיחים שהדבר יקרה בקרוב.
מהעירייה נמסרו נתונים הבאים: "עד היום שווקו כ-236 דונם באזורי התעסוקה והמלאכה של העיר, בעלות כוללת של למעלה מ-200 מיליון שקל, כולל עלויות פיתוח. תנופת הבנייה בפארק הטכנולוגי נמשכת וכיום יש לא פחות מ-13 פרויקטים ומבנים הנמצאים בשלבים שונים של תהליכי תכנון ובנייה.
ב'מרכז עינב' רוב הקרקעות כבר שווקו ונרכשו, ולכן לא צפויים שיווקים נוספים. הדגש ניתן כעת על השלמת הבנייה, כאשר לא פחות מ-30 מבנים ופרויקטים שונים נמצאים בתהליכי תכנון ובנייה שונים. צפי העירייה הוא שמרבית הבנייה תסתיים בתוך שלוש שנים".
איפה וכמה עובדים?
חברת 'אריז' מעסיקה 250 עובדים; חברתCPM מקימה מרכז משרדים ושטחי מסחר למסעדות ולחנויות; 'אופיס דיפו' מעסיקה 300 עובדים, 'אלביט מערכות' עדיין ממתינה להקמת המבנה התפעולי; מתחם 'ניסקו' למוצרי חשמל נמצא לקראת סיום בנייה וצפוי להעסיק כ-300 עובדים; 'אולטראפלסט' מעסיקה 200 עובדים; 'קרביץ' כ-280 עובדים; 'פליינג קרגו' כ-250 עובדים; 'נובולוג' מעסיקה למעלה מ-300 עובדים; חברת MBM הפועלת ממבנה צמוד ל'אריז' מעסיקה 120 עובדים; מפעלי 'נייר חדרה' מפרנסים כ-350 משפחות; מפעלי 'רימוני תעשיות' יעברו לעיר בעוד כחודשיים; מרכז קונגרסים ואולם אירועים חדש ייפתח בעוד שלושה חודשים, וכן חברת 'קל גב' מתוכננת להקים במודיעין מרכז תפעול.
מה העירייה עושה כדי לעודד עסקים פרטיים?
עיריית מודיעין מפעילה את פרויקט 'מרושתים' – מפגשי רישות עסקי (נט וורקינג) בהנחיה ובסיוע עירוני ומקצועי. הפרויקט מסייע במיתוג ובקידום מרכזים מסחריים. בימים אלה נעשית עבודת המטה עבור המרכז הראשון שהצטרף לתכנית – ה'קאנטרי סנטר' – כאשר מימון התכנית מתבצע על ידי העסקים, העירייה ואנשי המקצוע של מט"י.
עוד נמצא בשלבים מתקדמים קידום מיזם 'מרחב יזמות', במרכז הרב-תחומי, המיועד בעיקר להעמיד סיוע לבעלי מקצועות חופשיים העובדים מביתם.
בעירייה מדגישים כי בנוסף מוענקים לעסקים המקומיים שירותי יעוץ, ליווי וחונכות עסקית, סיוע בגיוס מימון וקבלת הלוואות לעסק, בניית תכנית עסקית וכדאיות כלכלית, וכן העברת קורסים מקצועיים.
צילום פרטי
