עורך מודיעין NEWS מציע הסבר לתוצאה המדהימה שהשיג אבי אלבז, שרכב על טיקט "ההשתלטות" החרדית על מודיעין
הבוחר המודיעיני היה חד משמעי כאשר העניק השבוע שלושה מנדטים למפלגת "מודיעין חופשית". עד כמה שיכולה היתה להיות דרמה בבחירות האלו – אין ספק שאבי אלבז הוא גיבור המחזה. השאלה היא מה עומד מאחורי המספרים הגדולים ומה בעצם רוצים האלפים הרבים שהטילו "עם" לקלפי.
במודיעין, שרבע מתושביה דתיים, יש כמובן נוכחות יהודית. המימדים שלה די הגונים וגם במחוזות ההדתה-שמדתה לא נרשמו כאן אירועים מיוחדים. שלושת הרבעים האחרים זוכים לחיות כאן בתוך בועה חופשית יחסית לערים אחרות בארץ. למעט תחבורה ציבורית בשבתות וחגים – לחילוני החופשי לא חסר כאן דבר.
אז על מה יצא קצפו של המודיעיני? מדוע העניק את קולו בהמוניו למפלגה שיש לה "טיקט" אחד ברור (ורק אחד) שאינו ממש רלבנטי לחייו כאן?
יכול להיות שחלק מהצלחתו של אלבז מגיע מקולות של תושבי מכבים ורעות, שנשארו בלי סיעה במועצה וראו בו סוג של מייצג לוקאלי כברירת מחדל. לדעתי הסיבה הרבה יותר פרוזאית: רבים מתושבי העיר חשים כעס גדול על מצב הדת בישראל ברמה הארצית, ורק מסיבה זו נתנו את קולם לנושא הדגל המקומי. זוכרים את הקהל המקורי של "שינוי" ויש עתיד בראשיתה? אלה שעל דגלם חרוט המאבק בכפייה הדתית? במודיעין יש לא מעט פליטי ירושלים שברחו ממנה ומצאה כאן מקלט חופשי וחילוני. את חיי היום-יום שלהם ניתן לאפיין במילה "סבבה". ברמה הלאומית הם מרגישים רע מאוד והצבעתם היתה כמחאה על כך.
