אחרי שנת הקורונה המאתגרת מוציא כעת לאור מנהל תיכון אמי"ת בנים ספר העוסק בשאלה איך בונים חוסן נפשי, ומספר מדוע הקדיש יום שלם לשיחות עם כל התלמידים

(צילום: מיטל כהן)

לנהל בית ספר זו משרה מלאה ואפילו מעבר לכך, אבל איכשהו הצליח ליאור הלוי, מנהל תיכון מאי"ת בנים במודיעין, להוציא לאחרונה לאור ספר חדש, שזכה לשם "חוסן ניהולי", העוסק, איך לא, במושג חוסן באופן כללי ובחוסן ניהולי בפרט.

הלוי, בן 44, נשוי ואב לשלוש בנות, הוא דוקטורנט בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן. עבודת המחקר שלו עוסקת בחוסן של מנהלי בתי ספר בראשית דרכם. הוא בוגר בית הספר "מנדל" למנהיגות חינוכית, ובין השנים 2010-2006 שימש כשליח המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית בארצות הברית. ספרו הקודם – "להיות מורה – פרקים בחינוך מעורר השראה" – יצא אף הוא לאור בהוצאת כנרת זמורה ביתן.

השבוע סיפר הלוי למודיעין NEWS: "ניהול הינו מלאכה מאתגרת, מורכבת ודחוסה. יחד עם תחושת הסיפוק והמשמעות עלולות להגיע גם תחושות אחרות, כגון עומס, מתח, הצפה, לחץ, תשישות וכדומה. בכדי להתמודד עם הקשיים הרבים שהניהול מזמן, חשוב מאוד שלמנהל תהיה מנה הגונה של חוסן. חוסן הוא לא רק תהליך התפתחותי של הסתגלות והתמודדות אל מול הקושי, אלא כלי ניהולי ראשון במעלה המאפשר למנהל או למנהלת לצלוח אתגרים ומשברים ואף לשגשג למולם".

בספרו החדש לוקח אותנו הלוי למסע אל תוך עולמו הפנימי, הרגשי והאישי של המנהל, במטרה לסייע לו לפתח חוסן ולעמוד בהצלחה מול אתגרי הניהול והמנהיגות. "הספר מבוסס על הדוקטורט שלי, ומדבר על חוסן נפשי של מנהלים מתוך נקודת הנחה שחוסן נפשי הוא אחד המפתחות הכי משמעותיים לצמיחה, לשגשוג ולהסתגלות. אנחנו רואים היום אחרי הקורונה את החשיבות של החוסן הנפשי בהקשר של הסתגלות למציאות חדשה, משהו שמשרד החינוך מתמודד איתו היום בהיבט שתלמידים צריכים יותר זמן תמיכה ואסטרטגיות שבונות חוסן. הספר שלי מתחקה אחרי מנהלים בכל המגזרים – עסקיים, ציבוריים, חינוכיים – ובודק מהם המאפיינים של החוסן ומהן הפרטיקות שהם נוקטים כדי להתמודד עם האתגרים שהתפקיד מזמן. ניהול זה תפקיד קשה כי הוא עוסק בעיקר בלהניע אנשים, וזאת  עבודה קשה".

מאיפה נולד הרעיון?

"המטרה של הספר היא ללמד את הקורא מה מאפיין בן אדם עם חוסן, מהן הפרקטיקות מתוך הבנה שכולנו צריכים חוסן ואת היכולת להתמודד עם משברים. כל אחד חווה אובדן, כישלון, קושי בזוגיות, קושי כספי, פיטורין. זה נושא שלא זר לאף אחד, לכן חוסן עומד בבסיס היכולת שלנו להסתגל למציאות הזאת".

כיצד מתבטא החוסן בעבודה עם התלמידים אחרי הקורונה?

"התלמידים עברו שנה וחצי של נתק מלימודים נורמטיביים. צריך להחזיר אותם לבסיס של הרגלי למידה, ולא פחות חשוב לאינטראקציות חברתיות משמעותיות. אני יכול לומר שבית הספר שלנו לקח את זה כמה צעדים קדימה. דבר ראשון, עם החזרה ללימודים קיימנו יום שיחות אישיות עם כולם. עצרנו את הלימודים ליום שלם וקיימנו למעלה מ-1,500 שיחות אישיות עם התלמידים. קרנבל של ראיית הפרט. כל הנושא של שיח רגשי וחברתי, לראות את האחר, וכל הנושא של הקפדה על חזרה, את כל אלה עשינו על מנת לפתח את היכולת להסתגל וליצור חוסן נפשי אצל התלמידים. למדנו את הנושא הזה ובנינו תכנית סדורה לאיך אפשר דווקא אחרי קורונה לשגשג. בית הספר שגשג בתקופה הזאת וגם משגשג אחרי".

אז איך בעצם בונים חוסן?

"אנשים שהם חסונים הם דבר ראשון מבינים שהקושי הוא זמני, שאתגרים יכולים לחלוף. הם ממוקדים בטוב, בחוזקות ובדברים החיוביים. אנשים שיש להם חוסן לא מדברים בהכללות, ארגונים שיש להם חוסן הם ארגונים שמשהים את התגובה שלהם ולא מגיבים מיד, לא כל הזמן עסוקים בריאקציה. אנשים שיש להם חוסן מבססים את הזהות שלהם על ערכים מוצקים וראויים, מרבים להתייעץ ולשתף, מבינים שיחסים עם הסביבה הם בסיס איתן לחוסן.  חוסן מדבר על תקשורת טובה בין בני אדם, ובית ספר שיש בו חוסן הוא בית ספר שיש בו תקשורת טובה".