אם נקטו נגדכם הליכי גבייה בהוצאה לפועל, פנו תחילה אל עו"ד דיני משפחה בהקדם האפשרי לברר האם ניתן להגיש בקשה בטענת פרעתי

(צילום: פרטי)

בית המשפט לענייני משפחה קובע פעם נוספת כי נדרשות סיבות משמעותיות להתיר לאם לגבות מזונות בהוצאה לפועל אם לא גבתה אותם במשך שנתיים.

נדחתה בקשה של אם להתיר לה גביית מזונות בהוצל"פ לתקופה של מעבר לשנתיים. מקורו של החוב בהפרשי הצמדה לסכום המזונות שלא הוצמדו ע"י האב במשך 9 שנים. בין היתר צוין כי מזונות ילדים אינם זכייה, אלא נועדו למען סיפוק צרכיהם המיידי. המתנה של זמן רב עד לתביעת החוב –ובענייננו 9 שנים – מעידה שצרכיהם סופקו ויש לראות בכך הסכמה או ויתור על גביית מזונות.

עו"ד דיני משפחה נוטריון מוסמכת ייפויי כוח מתמשך רחל שחר על פסק הדין החשוב

מדובר בבקשה להתיר לאם גביית מזונות בהוצל"פ לתקופה של מעבר לשנתיים. מקורו של החוב, הפרשי הצמדה לסכום המזונות שלא הוצמדו ע"י האב במשך 9 שנים.

על הפרק עמדה בקשה להתיר לאם גביית מזונות בהוצל"פ לתקופה של מעבר לשנתיים.

התובעת (להלן גם: "האם") והנתבע (להלן גם: "האב") ערכו  הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פס"ד. עשר שנים אחר כך פתחה התובעת תיק בהוצל"פ  נגד הנתבע,  בגין חוב מזונות שמקורו הפרשי הצמדה למדד.  לנוכח העובדה שחלפו שנתיים ממועד מתן פסק הדין  ניתנה החלטה ע"י רשמת ההוצאה לפועל כי לשם גביית חוב המזונות במסגרת ההוצל"פ  יש להצטייד באישור בית המשפט לענייני משפחה. התובעת טענה שפנתה לא פעם לנתבע בעניין החוב שמקורו הפרשי ההצמדה לסכום המזונות, והנתבע והודה בפניה כי אכן לא הצמיד את סכום המזונות, אך לא פעל לתיקון העניין.  בתגובת הנתבע לתביעה בהוצל"פ, מודה הנתבע כי לא הצמיד את סכום המזונות בטעות ובתום לב, אך מוסיף לטעון כי לא פעל כך מזה 9 שנים, וכי הייתה ביניהם "הסכמה שבהתנהגות", לפיה אינו מצמיד את סכום המזונות, אך נושא מכיסו עבור חלק מצרכי הקטינים. בנוסף טוען הנתבע, כי ככל שהתובעת לא קיבלה את ההסכמה הנטענת, היה עליה לטעון זאת בראשית הדרך ותוך זמן סביר,  כך היה מעביר לידה את סכום ההצמדה ומכלכל צעדיו בטרם נושא בעצמו עבור הוצאות הילדים.  כמו כן טוען כי שיהוי של 9 שנים להגשת תביעת ההוצל"פ בעניין זה הינו ניצול לרעה של ההליך המשפטי, ובפועל מונע ממנו להתגונן כדבעי בטענותיו לקיזוז, וזאת בעוד התובעת נהנתה לאורך השנים כאשר נשא עבור חלק מהוצאות הקטינים וביניהם תשלומי בי"ס, נסיעה לפולין, תרופות, ביגוד וכו'.

התיישנות מזונות מה בית המשפט קבע?

הבסיס הנורמטיבי להכרעה בעניינינו מצוי בסעיף 11 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-  1956 (להלן: "החוק") המורה:

(א)  תביעה למזונות שהוגשה כעבור יותר משנה לאחר התקופה שבעדה הם נתבעים, רשאי בית המשפט לדחותה בשל כך בלבד, אם לא ראה טעם סביר לאיחור.

(ב)  מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט.  C

בעניין זה נקבע בהלכת שוחט (ע"א 779/76 שוחט נ' שוחט [פורסם בנבו])  כי הוראת סעיף 11(ב) לחוק אינה חלה על מי שהדין האישי מטיל עליו חובת מזונות. יחד עם זאת, החלה מגמה בפסיקה לפיה, לאור חקיקת עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, קיבל עיקרון השוויון מעמד חוקתי, ודבר זה משליך על מאזן האינטרסים העומד ביסוד פרשנות החוק (ר' ע"ר 44163-12-15, פלונית נ' פלוני, [פורסם בנבו] ניתן ע"י כב' השופט נ.סילמן)  לפיכך, פרשנות לשונית דווקנית של חוק המזונות ככזה שמחיל את הוראת סעיף 11 רק על מי שאין להם דין אישי, מביאה להפליה פסולה בין צרכני מזונות ( ר' תמ"ש 79052/98 שקיבל ביטוי גם ברמ"ש 34024-01-13 (פורסם במאגרים [פורסם בנבו). גישה זו אומצה במספר פסקי דין  נוספים וביניהם ע"ר 44163-12-15, פלונית נ'פלוני, [פורסם בנבו] כב' השופט נ.סילמן; בפס"ד ש.מ. נגד א.ד. תמ"ש (נצ')  6929-04-13; עמ"ש 9560-07-13 [פורסם בנבו].

לעניין זה יפים דבריו של כב' סגן הנשיא, השופט א.זגורי בתמ"ש 6929-04-13 לעיל:

" מדובר לא רק בהפליה בין צרכני מזונות אלא גם בין חייבי מזונות. חייבים שחל עליהם דין אישי, לא זוכים להגנת סעיף 11(ב) לחוק המזונות. חייבים שלא חל עליהם דין אישי, זוכים להגנת סעיף 11(ב) לחוק המזונות. ועוד אוסיף, הפגיעה בעיקרון השוויון אינה נעשית על ידי הזוכה או הנתבעת, אלא על ידי המערכת השלטונית המאפשרת סלקטיביות באכיפת חיובי מזונות עבר כנגד בעלי דין אישי לעומת כאלה שאין להם דין אישי.

מקום שישנה פגיעה בעיקרון השוויון, על השופט כפרשן המעמת טקסטים חקיקתיים למצוא פרשנות חקיקתית שתהלום את ערכי חוקתו." (פס' 27-28 לפסק דינו)

עוד קבע שם כב' סגן הנשיא השופט א.זגורי:

"על תפקיד השופט עמד הנשיא ופרופ' ברק במסגרת כתבי הגות מרתקים וחשובים ועל פיהם עיקר תפקידי השופט בחברה דמוקרטית הינם שני אלה : גישור בין מציאות חברתית משתנה (ודינמית) לבין המשפט (לשון החוק הסטטית והקבועה) והאחר, שמירה על החוקה וערכיה. (א. ברק, שופט בחברה דמוקרטית, עמ' 55; א. ברק "על תפקידי כשופט", משפט וממשל ז' 33, 35, 37 תשס"ד).

בימינו כבר אין חולק עוד שהשוויון הינו ערך יסוד חוקתי מוגן המקופל בביטוי "כבוד האדם". פרשנות חוק המזונות כאמור לעיל תאפשר איפוא לא רק לגשר בין משפט למציאות אלא תסייע היא לשמור על הערכים החוקתיים של שיטתנו ובראשם השוויון. ועל כן בחרתי לדבוק בפרשנות זו במקרה הנוכחי."

גישת צמצום זו, העומדת בהתאם לעקרונות הצדק והשוויון שנקבע כזכות חוקתית במשפטנו, ובהתאם לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, תוך ראייה רחבה של התפתחות וצרכי החברה והמשפחה- ראויה לטעמי.

14.       תצוין גם קביעתו של כב' השופט א.זגורי לפיה מעבר לפרשנות חוקתית זו של סעיף 11(ב) לחוק המזונות, ניתן להשתמש כמקור חוקי לפיקוח על הליכי ביצוע של פסק הדין שבו חיוב בעניינו של קטין בהתאם סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, לפיו:

"הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג או בתובענה בענינו של קטין, למעט בעניני רכושו, יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לעניני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין".

15.       בית המשפט מבצע הפרדה חשובה בין פסקי דין למזונות קטינים שעניינם האכלת הקטינים לפסק דין אחרים שתכליתם גביית החוב בלבד.  מזונות ילדים, אשר נועדים לספק צרכם המיידי, אינם יכולים להמתין זמן כה רב, והמתנה שכזו מעידה  שצרכיהם סופקו. 

לעניין זה יובאו דבריו של כב' השופט א. זגורי  (עניין פלונית לעיל) לפיו:

"בין אם מדובר היה בהסכמה שבשתיקה ובין אם בהסכמה מפורשת ובין אם הסכמה בהתנהגות, העובדה שבמשך כל תקופת "הנזקקות" לא עתרה הנתבעת ללשכת ההוצאה לפועל לבצע חיובי המזונות מדברת בעד עצמה ומלמדת, כי הסכימה לכך שהמזונות לא ישולמו לה. מדובר על הסכמה או ויתור על גביית מזונות שיש מקום ליתן להם תוקף שיפוטי, בייחוד שעה שהצדדים היו בעת ההסכמה/ויתור יריבים לכל דבר וענין (ראה והשווה לדברי כב' השופט רובינשטיין בבע"מ 57/08 פלוני נ' פלוני, 06/03/2008, (פורסם במאגרים [פורסם בנבו])".

לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט סילמן שם בתמ"ש 44163-12-15, לפיו:

"מזונות מטבעם, כחלק רחב מדיני המשפחה, אינם משולמים בין זרים; התשלום הוא בין הורים משותפים, בני זוג לשעבר, וכיו"ב; כלומר- יחסים אשר לא אחת התבססו ומבוססים על אמון מיוחד; במצב דברים זה, לא אחת, לא נשמרות קבלות ותיעודים, אלא קיימת נטייה לסמוך על האחר. גם בכך יש להצדיק נקודת איזון שונה בין דיני המזונות ובין דיני הגבייה הכלליים- נקודת איזון אשר יכול ותטיל נטל ראייתי שונה".

תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תוכנית חסכון" לזוכה, אשר ממתינה עד אין קץ ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית. ויודגש, אין המדובר בהטלת חובה על הזוכה "לרדוף" אחר החייב לשם מימושו של פסק הדין.  ואם יתברר כי החייב התחמק מתשלום חובו במשך שנים, תוך החלפת כתובות מגורים, יציאה מן הארץ, או מטעם אחר, הרי שברור הוא, שאין זה מחובתו של הזוכה לנקוט בהליכים סבוכים, מיותרים ועתירי עלות, כדי לעלות על עקבותיו של החייב.

אולם, מאידך , חלה חובה על הזוכה לנקוט בפעולות במסגרת תיק ההוצאה לפועל, לשם מימושו של פסק הדין. כך, תוגשם תכליתו של עקרון תום הלב בניהול הליכים משפטיים, בצורה המיטבית ביותר, תוך ייעול הדיון ומניעת שימוש לרעה בו.

וכך, כאמור, נראה לי כי לאור חובת תום הלב בניהול הליכים משפטיים ומרכזיותו של עקרון זה, ימנע בית משפט עצמו, דרך כלל, מלהעניק סעד לזוכה, אשר "ישן על זכותו", ולא נקט בהליכים למימוש זכייתו בפסק דין, או למימושו של השטר, בהליכי ההוצאה לפועל".

המסקנה העיקרית היא שאם נקטו נגדכם הליכי גבייה בהוצאה לפועל פנו תחילה אל עו"ד דיני משפחה בהקדם האפשרי לברר האם ניתן להגיש בקשה בטענת פרעתי.