כמו שכולנו יודעים, ילדים אוהבים כלבים. ולהיפך. מי שלקחו את הנושא צעד אחד היא קדימה הם אסיה אלמקייס ובעלה פול, הבעלים של עמותת "כלבים למען אנשים", אשר מעבירים במודיעין דרך עמותת סחלבים חוג אילוף כלבים לילדים, בהם גם כאלה עם הפרעות קשב וריכוז.
"הרעיון הוא להעצים את ילדים, כאלה עם הפרעת קשב וגם ילדים בלי בעיות כלשהן. כולם זקוקים להעצמה", מספרת אלמקייס, עובדת סוציאלית בהכשרתה שיחד עם בעלה המאלף הקימו לפני שש שנים את העמותה ועד היום טיפלו באלפי ילדים ובני נוער בסיכון.
"שילבנו טיפול עם כלבים כי ראינו שזה הכלי הכי יעיל. גם כעובדת סוציאלית אני רואה שזה כלי חזק יותר משיחות אישיות. זה כלי אדיר שעוקף הרבה מגננות של הילדים ומאפשר להגיע אליהם מבלי שירגישו צורך להתגונן כי הביאו אותם לטיפול".
מה זה נותן לילדים?
"קודם כל הרבה ביטחון. ברגע שילד נמצא מול כלב ואומר לו מה לעשות, הוא מרגיש שהוא החזק והמחליט. מתוך תחושת הסמכות הזאת אנחנו עובדים על עדינות ורגישות, אכפתיות ודאגה לכלב. המון דברים חוץ מאילוף פרופר".
איך הילדים מגיבים לכלבים?
"הם מגיבים מעולה. מאוד נקשרים אליהם. ביקרה אצלנו ילדה שבפסח הייתה בקייטנה שלנו. היא לא מהאזור ושיגעה את ההורים שלה שיביאו אותה לראות את הכלב שאיתו עבדה בקייטנה".
ואיך הכלבים מגיבים?
"זה התפקיד של הילד ליצור את הקשר עם הכלב. ככל שילד מצליח לעשות את הדברים בצורה נכונה, להיות אסרטיבי, רגיש, חם ואכפתי, אז הכלבים מגיבים בצורה מדהימה. יש שיטה טיפולית שנקראת 'ביו פידבק' שמבוססת על קבלת פידבק מיידי מהתגובות הפיזיולוגיות של המטופל. אז אצל כלבים זה עובד באופן אוטומטי. אם הילד עצבני, אז גם הכלב יגיב בעצבנות. זה נותן לילד כלי שבאמצעותו הוא יכול להבין גם מה הוא מרגיש ולהרגיע את עצמו".
העבודה עם ילדים שונה מעבודה עם מבוגרים?
"עם ילדים הרבה יותר קל. הם פתוחים יותר ויש להם פחות דעות קדומות. קשה יותר ללמד מבוגר אסרטיביות מאשר ילד. יותר קשה למבוגר שאולי כבר אטום רגשית לרוץ עם הכלב ולהשתולל ולצחוק איתו, דברים שילד עושה באופן די טבעי. זה כמו המשפט: you can't teach an old dog new tricks.."
הכלב שורד. וגם הילד
כאמור, בני הזוג אלמקייס החלו את דרכה של העמותה לפני שש שנים ופיתחו את שיטתם הנקראת DOG-TIME. תוכנית העבודה שלהם מבוססת על "מעגל הנתינה" כהגדרתם, במסגרתו הם אוספים כלבים מההסגרים והעמותות השונות ומעבירים אותך תהליך שיקום בידי הילדים למשך שנה. בסוף השנה הם נמסרים למשפחות.
"אנחנו לוקחים כלבים מעורבים, בעיקר כאלה שעומדים לפני המתה. לפני שלוקחים אנחנו עושים להם בדיקת אופי. אנחנו ניגשים להסגר, בודקים איך הם מגיבים לגירויים שונים, הצקות וכולי. יש שלוש מאות אלף כלבים שמורדמים בישראל מדי שנה בגלל ילודת יתר, ככה שאפשר למצוא שלושים כלבים בשנה שיהיו עמידים, חמודים ורגועים ומתאימים לטיפול ועבודה עם ילדים. תהליך השיקום שנמשך שנה ובסופו אנחנו מוצאים להם משפחות, נותן להם יותר סיכוי לשרוד בבית החדש ושמהשפחה לא תחזיר אותם להסגר".
מה אתם מלמדים את הכלבים?
"קודם כל משמעת בסיסית – חמש פקודות בסיסיות כמו 'שב', 'ארצה', 'אלי' וכולי. אחר כך עוברים לספורט כלבני, מה שנקרא 'אג'יליטי', שזה מעבר מעל משוכות, בתוך צינורות, על קורות וכולי. זה ספורט בינלאומי מאוד כיפי לילדים ולכלבים שמאוד נהנים מזה. אחר כך עוברים גם לדוג דנסינג, שזה דורש אילוף ברמה גבוהה".
למה לרקוד עם כלבים..?
"אממ.. שאלה קשה. כי זה כיף?"
מי מאלף את מי?
כאמור, חלק ניכר ממטרות השיטה שפתחו בני הזוג אלמקייס הוא עבודה עם ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז. אלמקייס: "קודם כל יש פה הרבה עניין של פריקת אנרגיה, שזה משהו שהם מאוד צריכים. שיאפשרו להם להשתולל. מצד שני, העבודה עם הכלבים גם דורשת המון ריכוז. אם הילד רוצה שהכלב יישאר במקום בלי לזוז אז גם הוא צריך להיות מרוכז. מתחילים מחמש שניות ועלים לדקה וחמש דקות. גם בספורט הכלבני, הילד כל הזמן צריך להיות מפוקס על הכלב והמסלול, מה הכלב עושה, לאן הולך וכולי. זה דורש מהילדים הרבה ולאט לאט הם משתפרים".
איך זה משפיע על מה שקורה עם הילדים בבית הספר?
"בניגוד מה שקורה להם בבית הספר, בו נדרש מהם להיות כל הזמן בריכוז של מאה אחוז, פה מגדילים את טווח הקשב בהדרגה. גם הפידבק שהילדים מקבלים פה הוא מיידי – הכלב מצליח לעשות מה שהילד רוצה או שלא. הפידבק הוא עכשיו ולא בסוף השנה כשהילד יראה אם הצליח במבחן או לא. המיידיות הזאת מדרבנת את הילדים ונותנת להם מוטיבציה. הנה הצלחתי לבצע חצי דקה עם הכלב אז בוא ננסה עוד ונצליח יותר".
זה עוזר לדימוי העצמי?
"אצל הילדים עם הפרעות קשב וריכוז בדרך כלל יש גם עניין של דימוי עצמי נמוך שמגיע כמובן מזה שהם לא מצליחים במקומות שלרוב הילדים סביבם יותר קל. הם באים עם המחשבה שהם לא מספיק טובים. את זה הם מוציאים בהתחלה על הכלב – 'הכלב מפריע, הכלב מקשיב, לא מאולף'. במקרה הזה אנחנו ניגשים אליהם בגישה של: 'אוקי, אז בוא נלמד את הכלב להקשיב ולא להפריע'. ככה אנחנו עוקפים את מנגנוני ההגנה של הילדים שבעצם משליכים את הבעיות שלהם על הכלבים. עכשיו הכלב הוא זה שמלמד את הילד להיות יותר נחמד ויותר קשוב. זה קורה בלי לשים לב".
(צילום ערן קמינסקי)
